## Rashi on Pesachim Daf 29b

###### Rashi on Pesachim 29b:1:1
[Rashi on Pesachim 29b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:1:1)

להא שמעתא - דרב יוסף:


###### Rashi on Pesachim 29b:1:2
[Rashi on Pesachim 29b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:1:2)

דכולי עלמא אין פודין - ואליבא דר' שמעון הוא דפליגי דשרי ליה לאחר פסח אף לאכילת ישראל ובהא פליגי מאן דאמר מעל סבר אף על גב דהשתא לא חזי הואיל ולקמיה גורם לממון הוא כממון דמי:


###### Rashi on Pesachim 29b:3:1
[Rashi on Pesachim 29b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:3:1)

הכי גרסינן רב אחא בר יעקב אמר דכולי עלמא כממון דמי:


###### Rashi on Pesachim 29b:3:2
[Rashi on Pesachim 29b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:3:2)

ומאן דאמר לא מעל - כרבי יהודה דאמר אף לאחר הפסח אסור בהנאה וכל שכן בפסח עצמו הלכך לאו ממון איכא דלישראל לא חזי ולאו גורם לממון איכא שאם יפדה לא יהנה ממנו ולנכרי לא מזדבן דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים:


###### Rashi on Pesachim 29b:3:3
[Rashi on Pesachim 29b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:3:3)

ומ"ד מעל כר"ש - דאמר ראוי הוא לאחר הפסח אף (לאדם) [לישראל] והו"ל גורם לממון:


###### Rashi on Pesachim 29b:4:1
[Rashi on Pesachim 29b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:4:1)

משאור דראייה - ושל הקדש אף בפסח מותר והכא אמר לרבי יהודה לא מעל:


###### Rashi on Pesachim 29b:5:1
[Rashi on Pesachim 29b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:5:1)

הכי גרסינן רב אשי אמר דכולי עלמא אין פודין ודבר הגורם לממון לאו כממון דמי - כלומר דכולי עלמא לנכרי לא מזבנינן ליה בפסח ומשום דלאחר הפסח דחזי לישראל לא מחייבי ליה דדבר הגורם לממון לאו כממון דמי והכא טעמא דמעילה משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אף תוך זמנו מותר בהנאה הלכך חזי למפרקיה ולהסיקו תחת תבשילו ומאן דאמר לא מעל כרבנן דאמרי חמץ בפסח אסור בהנאה ואי משום דמצי לשהויי לאחר זמן כר"ש השתא מיהא לאו ממון הוא:


###### Rashi on Pesachim 29b:6:1
[Rashi on Pesachim 29b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:6:1)

חמץ בזמנו וכו' - מפרש כוליה לקמיה:


###### Rashi on Pesachim 29b:7:1
[Rashi on Pesachim 29b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:7:1)

אי נימא בנותן טעם שלא בזמנו שלא במינו מותר - בתמיה הא יהיב טעמא ורב מדקאמר שלא בזמנו במינו אסור גלי דעתיה דכר' יהודה סבירא ליה דאמר אף לאחר הפסח אסור:


###### Rashi on Pesachim 29b:9:1
[Rashi on Pesachim 29b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:9:1)

שלא במינו - נמי בזמנו אסור ואע"ג דאית ליה לרב בכל איסורין שלא במינו בנותן טעם רב גזר בחמץ בזמנו הואיל ובכרת הוא שלא במינו אטו במינו ואע"ג דבחלב ודם לא גזר שלא במינו אטו מינו התם הוא דבדילי מיניה אבל חמץ לא בדילי מיניה הואיל ואוכלו כל ימות השנה:


###### Rashi on Pesachim 29b:9:2
[Rashi on Pesachim 29b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:9:2)

שלא בזמנו במינו אסור כרבי יהודה - דאמר לאחר הפסח דאורייתא הלכך אף תערובת אסור:


###### Rashi on Pesachim 29b:10:1
[Rashi on Pesachim 29b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:10:1)

שלא במינו מותר - דשלא בזמנו דאינו בכרת שלא במינו אטו מינו לא גזר כי היכי דלא גזר בבשר בחלב ובשאר איסורין:


###### Rashi on Pesachim 29b:11:1
[Rashi on Pesachim 29b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:11:1)

ושמואל אמר כו' - במשהו עסקינן שלא במינו מותר כשאר איסורין דלא גזר שמואל בחמץ שלא במינו אטו מינו:


###### Rashi on Pesachim 29b:12:1
[Rashi on Pesachim 29b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/29b:12:1)

כרבי שמעון - דלאחר זמנו שרי ואפי' בנותן טעם נמי שרי ולקמן פריך והא אסר ליה ר' שמעון משום קנסא: