## Rashi on Pesachim Daf 7a ###### Rashi on Pesachim 7a:1:1 [Rashi on Pesachim 7a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:1:1) וניבטליה בשית - ליתקנו רבנן לכל אדם ליבטל בלבו בתחלת שש דהשתא לא פשע דאיכא זכרון טובא שהרי עסוק בשריפתו: ###### Rashi on Pesachim 7a:1:2 [Rashi on Pesachim 7a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:1:2) כיון דאיסורא דרבנן - דמשעברו חמש אסור בחמץ לדברי הכל כדאורייתא דמי ואינו שלו ולא מצי מבטל ליה בלבו וכיון דחס עליה ומשהי ליה פורתא עבר עליה: ###### Rashi on Pesachim 7a:2:1 [Rashi on Pesachim 7a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:2:1) המקדש - אשה: ###### Rashi on Pesachim 7a:2:2 [Rashi on Pesachim 7a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:2:2) משש שעות ולמעלה - מתחלת שש דאיסורא דרבנן הוא: ###### Rashi on Pesachim 7a:2:3 [Rashi on Pesachim 7a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:2:3) אפילו בחיטי קורדנייתא - הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד ואפילו הכי אין חוששין לקדושין אם באו עליהם מים ואף על גב דאתי איסור הנאת חמץ דרבנן דשש ומפקע קידושי תורה ושרי אשת איש לעלמא הא מתרצינן בכמה דוכתין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקר ב"ד הפקר והם הפקירו ממונו: ###### Rashi on Pesachim 7a:4:1 [Rashi on Pesachim 7a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:4:1) עיסה מגולגלת - שלא החמיצה ומפני אימת כבוד רבו אין יכול לקום ולילך ולאפותה: ###### Rashi on Pesachim 7a:4:2 [Rashi on Pesachim 7a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:4:2) דקדים ומבטל לה - בלבו דעדיין היא ברשותו שלא נאסרה עליו: ###### Rashi on Pesachim 7a:5:1 [Rashi on Pesachim 7a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:5:1) דיקא נמי - דעדיין לא החמיצה דקתני היה יושב בבית המדרש דמשמע מפני שאין יכול לקום ולילך משם הוא מבטלה בלבו ואי בחמץ גמור למה לי יושב בבית המדרש ואפילו אם היה פנוי מה בידו לעשות יותר השבתה בלב זהו ביעורו אלא ודאי כשיש בידו לתקן קאי ובידו לאפותה אם היה פנוי הואיל ולא החמיצה עדיין ומשום יום טוב נקט יושב בבית המדרש ודשבת מתוקמא בחמץ גמור ובארבעה עשר שחל להיות בשבת: ###### Rashi on Pesachim 7a:6:1 [Rashi on Pesachim 7a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:6:1) כיון שרבתה מצה - קס"ד אם נשתמשו בתיבה זו מצה יותר מחמץ אזלינן בתר רובא ומותרת: ###### Rashi on Pesachim 7a:8:1 [Rashi on Pesachim 7a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:8:1) רוב אוכלי בשר בירושלים כל ימות השנה ממעות מעשר שני הן לפי שלא היו מספיקין לאכול כל מעות מעשר שני שלהן ברגל ונותנין אותם לבני העיר בטובת הנאה והן אוכלים אותם בקדושתן ועיקר אכילת מעות מעשר שלמים היו מביאין מהן כדקיימא לן במנחות (דף פב.) הלכך לוקחין מהן בהמות דכל זמן שיש לו מעות מעשר אינו מוציא מעות חולין ואע"ג דאיכא למימר שמא מיד המוכר נפלו ומעות חולין הן ספק איסורא לחומרא: ###### Rashi on Pesachim 7a:8:2 [Rashi on Pesachim 7a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:8:2) בהר הבית לעולם חולין - ואפילו בשעת הרגל שיש מעות מעשר מרובין בירושלים ממעות חולין לא מספקינן להו במעשר דאזלינן בתר רובא דשתא ואמרינן לאו האידנא נפול אלא קודם הרגל ובירושלים בשאר ימות השנה חולין דרוב מעות העיר חולין ובשעת הרגל מעשר כדמפרש טעמא מה טעם בשעת הרגל מעשר ולא אמרי' קודם הרגל נפול כדאמרן בנמצאין בהר הבית הואיל ושווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום מפני הטיט ואי נפול קודם הרגל הוו משתכחי בשעת כיבוד אבל הר הבית מתוך שהוא משופע והרוח מכבדתו מעפרו ועוד שאין אדם נכנס באבק שעל גבי רגליו ואינו עשוי להתכבד אלמא בכל דבר העשוי להתכבד אמרינן קמאי קמאי אזדו וסתם תיבות שמשתמשין בהן אוכלין נוטלין ראשון ראשון כדי שלא יתעפשו וכל שכן דמסתמא בדקה זה אור לארבעה עשר והאי דבתרא היא ומצה היא: ###### Rashi on Pesachim 7a:11:1 [Rashi on Pesachim 7a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:11:1) מוכיח עליה - שהרי הוא זה ימים רבים וחמץ הוא: ###### Rashi on Pesachim 7a:11:2 [Rashi on Pesachim 7a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:11:2) שרבו ימי המצה - וראוי להיות מעופש משנכנס הפסח: ###### Rashi on Pesachim 7a:12:1 [Rashi on Pesachim 7a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:12:1) אי הכי פשיטא - אפי' ספק ליכא דמסתמא ודאי בדקה והא מצה היא: ###### Rashi on Pesachim 7a:14:1 [Rashi on Pesachim 7a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:14:1) אם רוב חולין - נשתמשו בה חולין אלמא בתר רובא אזלינן ולא בתר בתרא: ###### Rashi on Pesachim 7a:15:1 [Rashi on Pesachim 7a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:15:1) ציבורין ציבורין - של מעשר בזוית זו ושל חולין בזוית זו וביום אחד: ###### Rashi on Pesachim 7a:15:2 [Rashi on Pesachim 7a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:15:2) בגומא - דליכא למימר זיל בתר בתרא דקמאי הא שקלינהו משום דיש לחוש שמא בגומא נטמן ולא ראוהו: ###### Rashi on Pesachim 7a:16:1 [Rashi on Pesachim 7a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/7a:16:1) בלבער כולי עלמא לא פליגי דלהבא משמע - ושפיר דמי דברכה קודם עשיית המצוה בעינן כדלקמן: