## Rashi on Pesachim Daf 95a

###### Rashi on Pesachim 95a:1:1
[Rashi on Pesachim 95a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:1:1)

מתני' מצה וחמץ יש לו בבית - בגמ' יליף לה לטעמא דכולה מתניתין:


###### Rashi on Pesachim 95a:2:1
[Rashi on Pesachim 95a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:2:1)

גמ' ככל חוקת הפסח וגו' - בפסח שני כתיב:


###### Rashi on Pesachim 95a:2:2
[Rashi on Pesachim 95a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:2:2)

אותו - משמע גופו:


###### Rashi on Pesachim 95a:2:3
[Rashi on Pesachim 95a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:2:3)

במצות שבגופו הכתוב מדבר - לא ריבה את השני לדין ראשון אלא במצות שבגופו כגון סדר עבודותיו ואכילת צלי אבל לא למצות שאינן בגופו כגון השבתת שאור:


###### Rashi on Pesachim 95a:3:1
[Rashi on Pesachim 95a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:3:1)

מצות שעל גופו מנין - כגון מצה ומרור שהן דברים אחרים ובאין חובה לו:


###### Rashi on Pesachim 95a:3:2
[Rashi on Pesachim 95a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:3:2)

יכול אף מצות שלא על גופו - כגון השבתת שאור ולקמיה פריך מנא תיתי והאמרת אותו משמע מצות שבגופו:


###### Rashi on Pesachim 95a:3:3
[Rashi on Pesachim 95a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:3:3)

מה שבירת העצם מיוחדת - לקמן יליף לה בפרט וכלל דפרטי כתיבי ברישא והדר כלל על מצות ומרורים יאכלוהו וכן לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו פרטי ככל חוקת הפסח יעשו אותו כלל ולקמיה מפרש לה:


###### Rashi on Pesachim 95a:4:1
[Rashi on Pesachim 95a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:4:1)

איסי בן יהודה אומר - אינו צריך לא ישברו לכך אלא ללימוד אחר כדלקמן דאותו מצות שבגופו משמע:


###### Rashi on Pesachim 95a:5:1
[Rashi on Pesachim 95a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:5:1)

הא אמרת אותו במצות שבגופו גרסינן:


###### Rashi on Pesachim 95a:6:1
[Rashi on Pesachim 95a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:6:1)

ה"ק - השתא דכתיב מצות ומרורים ואיתרבי מצוה שאינה גופו אלמא אותו לאו דוקא:


###### Rashi on Pesachim 95a:6:2
[Rashi on Pesachim 95a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:6:2)

והוה ליה פרט וכלל - דפרטי כתיבי ברישא:


###### Rashi on Pesachim 95a:6:3
[Rashi on Pesachim 95a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:6:3)

ואימא נעשה כלל מוסיף על הפרט - ואיתרבי כל מילי אפילו השבתת שאור שאינה על גופו:


###### Rashi on Pesachim 95a:6:4
[Rashi on Pesachim 95a:6:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:6:4)

קמ"ל - ועצם לא ישברו דלא תדרוש כלל מוסיף על הפרט לרבויי כל מילי אפי' השבתת שאור דאם כן כל הני פרטי למה לי אלא להכי כתבינהו לכולהו למידרש תוספתא דכללא אכל חד וחד ומרבי דומיא דפרטי ותו לא וכולהו פרטי הוו דגופו ודעל גופו והיינו דקאמר תנא דפרטי ועצם לא ישברו ממעט מצות שלא על גופו כגון לא תשחט על חמץ כדלקמן ולקמן בברייתא מפרשי מאי מרבי כללא דכל חד וחד ומאי ממעט פרטא:


###### Rashi on Pesachim 95a:7:1
[Rashi on Pesachim 95a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:7:1)

מאי עביד ליה - מככל חוקת הפסח נפקא ליה דהא לדידיה אותו דוקא וממעט שלא על גופו וממילא מתרבה שבירת עצם דהא מצוה שבגופו היא ותמיהא לי אמאי לא בעי נמי לא ישאירו לאיסי מאי עביד ליה דהא מצוה שבגופו היא:


###### Rashi on Pesachim 95a:7:2
[Rashi on Pesachim 95a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:7:2)

מיבעי ליה אחד עצם כו' - דהכי דרשינן בכיצד צולין (לעיל פסחים דף פה.) כשהוא אומר ועצם לא ישברו בפסח שני שאין ת"ל הוי אחד עצם כו':


###### Rashi on Pesachim 95a:8:1
[Rashi on Pesachim 95a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:8:1)

ורבנן - דאמרי אותו לאו דוקא למאי איכתב:


###### Rashi on Pesachim 95a:8:2
[Rashi on Pesachim 95a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:8:2)

שאין שוחטין - פסח שני על היחיד שנדחה לו להכי כתב יעשו לשון רבים דכמה דאפשר לאהדורי אחר טמא חבירו להמנותו עמו מהדרינן כגון לטמא אחד בשרץ ואיידי דכתיב יעשו כתיב אותו דאע"ג דכתיב ברישא יעשו אותו אי לא כתביה זימנא אחריתי הוה אמינא אורחיה דקרא הוא:


###### Rashi on Pesachim 95a:9:1
[Rashi on Pesachim 95a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:9:1)

ת"ל על מצות ומרורים וגו' - והדר כתיב כללא עליה לרבויי דומיא דידיה וכל מילי לא אמרינן דנירבי דא"כ כל הני פרטי למה לי ופרטא ממעט דכוותיה כדמפרש לקמן דכללא דכל חוקת הפסח מהדרינן אכולהו פרטא לרבויי בכל פרטא דומיא דידיה ולמעוטי מפרט' נמי דומיא דידיה ומחד מפרטיה ממעטינן בל יראה ובל ימצא לקמן וברייתא רמוזי מרמזא ואזלא כללי מאי מרבו ופרטי מאי ממעטי ודכוותיה מרבו וממעטי:


###### Rashi on Pesachim 95a:10:1
[Rashi on Pesachim 95a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:10:1)

ואין לי - שיהא כלל מוסיף אלא על הפרט של עשה מצות ומרורים דכוותיה צלי אש שהוא מ"ע ופרט נמי ממעט דכוותיה השבתת שאור:


###### Rashi on Pesachim 95a:10:2
[Rashi on Pesachim 95a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:10:2)

ל"ת מנין - שירבה הכלל וכן הפרט ימעט ל"ת ת"ל לא ישאירו ממנו עד בקר וכתיב כללא לאהדורי עליה לרבויי דכוותיה לאו הניתק לעשה ולמעט בפרטיה לא יראה ולא ימצא דלאו שניתק לעשה נינהו כדמפרש במסקנא:


###### Rashi on Pesachim 95a:11:1
[Rashi on Pesachim 95a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:11:1)

ואין לי אלא כו' ל"ת גמורה מנין - שירבה [הכלל] וימעט פרט ת"ל לא ישברו וכתב כללא לאהדורי עליה לרבויי דכוותיה בכללא ולמעוטי דכוותיה בפרטא כדלקמן:


###### Rashi on Pesachim 95a:12:1
[Rashi on Pesachim 95a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:12:1)

בפרטיה מאי קא ממעט - דכל פרטא משמע מיעוטא דכוותיה דהכי משמע האי ולא מידי אחרינא השבתת שאור דהויא נמי כמצות עשה:


###### Rashi on Pesachim 95a:12:2
[Rashi on Pesachim 95a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:12:2)

ל"ת דמותיר לאו הניתק לעשה הוא דכתיב גבי ראשון והנותר ממנו וגו':


###### Rashi on Pesachim 95a:13:1
[Rashi on Pesachim 95a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:13:1)

לא תוציא - לאו הניתק לעשה הוא דכתיב בבית אחד יאכל לא תוציא וגו' ומשמע לא תוציא לאוכלו אלא בבית אחד יאכל בעמוד והחזר קאי אם הוציאו ולית ליה להאי תנא הא דתני בכיצד צולין (שם) האוכלו הרי זה בל"ת דובשר בשדה טרפה (שמות כ״ב:ל׳) אלא מותר להחזירו ולאוכלו:


###### Rashi on Pesachim 95a:14:1
[Rashi on Pesachim 95a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:14:1)

ולא יראה - ואם נראה תשביתוהו לעולם הוא בעמוד והשבת כל ימות המועד:


###### Rashi on Pesachim 95a:15:1
[Rashi on Pesachim 95a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Pesachim/r/95a:15:1)

בכלליה דעצם לא ישברו בו - דמרבי לא תעשה גמור: