## Rashi on Sanhedrin Daf 35a

###### Rashi on Sanhedrin 35a:1:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:1:1)

ותקח רצפה בת איה וגו' - אלמא מגולין היו לפי שתלויין על העצים ואי משום לא תלין נבלתו וגו' הא שנינן לה ביבמות (דף עט.) מוטב תיעקר אות אחת בתורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שיהו הכל רואין אותן ושואלין מה טיבן של אלו הללו בני מלכים הם ופשטו ידם בגרים גרורים:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:3:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:3:1)

חלק להם בתי דינים - והכי קאמר קח כל ראשי העם והולך אותם לבתי דינים הרבה וידונו את עוברי העבירה והוקע אותם את המחויבין מפני שצמדו לבעל פעור ועובד עבודת כוכבים בסקילה וכל הנסקלין נתלין כדאמרינן (בארבע מיתות (דף סה.)):


###### Rashi on Sanhedrin 35a:3:2
[Rashi on Sanhedrin 35a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:3:2)

שאין - ב"ד אחד דן שנים ביום אחד:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:3:3
[Rashi on Sanhedrin 35a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:3:3)

אלא בשתי מיתות - הוא דאין דנין לפי שאין זו דומה לזו וצריך למצוא טעם לדבריהם כאן וכאן ואתי לאקלקולי שמא לא יחפשו ככל הצורך:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:3:4
[Rashi on Sanhedrin 35a:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:3:4)

אבל במיתה אחת - ועבירה אחת דנין:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:4:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:4:1)

אלא - כדמוכח קרא (במדבר כ״ה:ד׳) וישוב חרון אף וגו' כשהקב"ה רואה שכולם עסוקים בדבר ומקנאין לכבודו:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:6:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:6:1)

צדק ילין בה - רגילין היו מתחלה להלין את הדין כדי לצדקו ועתה כשאין עושים כן הרי הן כמרצחין:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:6:2
[Rashi on Sanhedrin 35a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:6:2)

שמחמץ את דינו - שמשהא אותו ומלינו כדי להוציאו לאמיתו:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:7:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:7:1)

ואידך - מיבעיא ליה להך דרשה דאמר בב"ק (דף מו: ע"ש) מנין שנזקקין לתובע תחלה כגון התובע את חבירו לדין שהלוהו ואינו משלם וזה טוענו משכון היה לי בידך ונתקלקל או אבד נזקקין תחלה ב"ד לתביעת התובע עד שיהא ממונו בידו ואחר כך נזקקין לדין המשכון:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:7:2
[Rashi on Sanhedrin 35a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:7:2)

אשרו חמוץ - החזיקו את הנגזל ולא את הגוזל:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:8:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:8:1)

כל תענית וכו' - רגילין היו בלילי תענית לעשות צדקה והיו עיני העניים נשואות לכך ואם ילינו נמצאו עניים רעבים שנשענו על כך:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:8:2
[Rashi on Sanhedrin 35a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:8:2)

וה"מ - במקום שרגילין לחלק ריפתא ותמרי דבר המוכן לאכול:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:8:3
[Rashi on Sanhedrin 35a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:8:3)

אבל זוזי וחיטי ושערי - לא נשענו העניים עליהם אותו הלילה ולית לן בה עד למחר:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:10:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:10:1)

דלמא חזו טעמא - היום לחובה ובעו למיעבד הלנת דין ונמצא גמרו בשבת ואי אפשר כדמפרש דאין מיתת ב"ד דוחה שבת:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:11:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:11:1)

לידייני' במעלי שבתא ונגמריה בחד בשבתא - וכל זמן שלא נגמר הדין לא הוי עינוי הדין דכל שעה מצפה להצלה אבל כשנגמר כל היום מצפה למיתה והוי עינוי הדין:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:11:2
[Rashi on Sanhedrin 35a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:11:2)

מינשי להו טעמייהו - שנשאו ונתנו ודקדקו ביום ראשון:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:11:3
[Rashi on Sanhedrin 35a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:11:3)

ליבא דאינשי אינשי - ליבא דאינשי לא כתבי ואף על גב שזכור לו ליסוד הטעם נשכח מלבו ישובו לטעמו ואין יכול ליישבו לתת טעם הגון כבראשונה:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:12:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:12:1)

ותהא קבורת מת מצוה כו' - ר"ל לאו אמתני' בעיא מר' יוחנן אלא בעלמא וסדרוה מסדרי הגמ' כאן משום דסופה לשאול ותהא מיתת ב"ד דוחה שבת:


###### Rashi on Sanhedrin 35a:13:1
[Rashi on Sanhedrin 35a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/35a:13:1)

ולאחותו מה ת"ל - גבי נזיר כתיב על נפש מת לא יבא וכתיב בתריה לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו וכולהו יתירי נינהו דהא (מכל נפשות) משתמע ודרשינן להו בספרי אביו מה תלמוד לומר הא לא בא אלא להוציא מת מצוה שמותר ליטמא לו לאמו מה תלמוד לומר לגופיה לא איצטריך ולהתיר מת מצוה הא מאביו נפקא אלא להביא שאם היה זה נזיר כהן דיש עליו שתי קדושות אין הכתוב מזהירו ליטמא אלא לאמו ולשאר קרובים אבל מטמא למת מצוה לאחיו מה תלמוד לומר שאם היה זה נזיר כהן גדול דקדושתו חמורה שאף בלא נזירות אסור ליטמא לקרובים אף על פי כן לאחיו הוא דלא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה ואם אינו ענין לנזיר גרידא ולא לכהן הדיוט נזיר תניהו ענין לנזיר וכ"ג לאחותו מה תלמוד לומר הרי שהיה כ"ג ונזיר והולך לשחוט את פסחו דאיכא מצות טובא אפ"ה לאחותו הוא דאינו יטמא אבל מיטמא למת מצוה: