## Rashi on Sanhedrin Daf 36a ###### Rashi on Sanhedrin 36a:1:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:1:1) אין רציחה דוחה אותו - דאין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד דהא בי"ט נמי כל מלאכה לא תעשה כתיב: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:2:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:2:1) הניחא כו' - מסקנא דמילתיה דרבא היא הניחא למאן דאמר נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב מצית לאוקמי מעם מזבחי בקרבן יחיד דלא דחי לא שבת ולא יום טוב דתו לא מידריש ק"ו כדאמרן: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:2:2 [Rashi on Sanhedrin 36a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:2:2) אלא למ"ד קריבין - איכא למדרש ק"ו כדאמרן ולההוא תנא היכא מוקמת מעם מזבחי ופלוגתייהו במסכת ביצה: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:3:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:3:1) אלא אמר רבא - על כרחיך אתא מעם מזבחי ועקריה לקל וחומר בין מקרבן יחיד בין מקרבן ציבור דלא מיבעיא למ"ד קריבין דכיון דקרבן יחיד דוחה יום טוב אי אתית למידרש קל וחומר לא מיתוקם מעם מזבחי כלל ועל כרחיך לא תדרש ק"ו ואתא קרא ועקריה אלא אפילו למאן דאמר כו' ואיכא לאוקמי לקרא בקרבן יחיד דליכא ק"ו ובקרבן ציבור לא בעית לאוקמיה לקרא משום ק"ו על כרחיך ממשמעותיה מיתוקם נמי בקרבן ציבור דמזבחי משמע המיוחד לי דהיינו תמיד שהוא עיקר כל הקרבנות: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:5:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:5:1) הוו מתחלי ברישא - במניינא דסיקריקון אמרה רב בפ' הניזקין (גיטין דף נח:) דקתני הושיב ב"ד ונמנו שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש כו' ואמר רב אנא הוה בההוא מניינא ומינאי דידי הוא דאתחילו ברישא: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:6:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:6:1) מן הצד הוו מתחלי - מפני ענוה יתירה שהיתה בו: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:7:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:7:1) בריה דרבי וולס: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:7:2 [Rashi on Sanhedrin 36a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:7:2) במקום אחד - תורתן וגדולתן של ישראל באדם אחד שאין כמותו בכל ישראל בתורה ובגדולה כגון משה שהיה גדול על כל ישראל במלכות ובתורה וכן רבי בנשיאות ובתורה: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:8:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:8:1) הוה אלעזר - חבירו בתורה ולא הוי מקום אחד: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:8:2 [Rashi on Sanhedrin 36a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:8:2) והא הוה פינחס - משמתו יהושע ואלעזר: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:8:3 [Rashi on Sanhedrin 36a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:8:3) הוו זקנים - כגון עתניאל ואבצן ובועז: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:10:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:10:1) עירא היאירי - במו"ק (דף טז:) אמרינן דהוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות ודוד היה מנהיגו עליו לראש דכתיב (שמואל ב כ׳:כ״ו) עירא היאירי היה כהן לדוד: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:11:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:11:1) שמעי - גדול היה כדאשכחן שירד לקראת דוד הירדן באלף איש: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:12:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:12:1) שבנא - שהיה ישיבתו גדולה משל חזקיה כדאמר בפ' זה בורר (סנהדרין דף כו.): ###### Rashi on Sanhedrin 36a:14:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:14:1) לא תענה על רב - כתיב בלא יו"ד משמע לא תחלוק על מופלא של ב"ד הלכך לא מתחילינן מיניה דלמא חזא ליה חובה ולא פלגינא עילויה ומתחילין מן הצד (שלא ישמע) אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עמו: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:15:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:15:1) ויחגור גם דוד חרבו - באחרונה נמנו עליו לדונו משום מורד במלכות: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:16:1 [Rashi on Sanhedrin 36a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:16:1) שונה אדם לתלמידו - ומראה לו פנים לזכות ולחובה בתוך הדין ודן עמו ונמנה עמו או לזכות או לחובה ומטין הדין על פי התלמיד כאחד מן הדיינין: ###### Rashi on Sanhedrin 36a:16:2 [Rashi on Sanhedrin 36a:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/36a:16:2) הטמאות והטהרות - שהוראתן ביחיד ואין בהם מנין אלא אם כן חולקין וצריך לעמוד למנין אם רבו הטמאין או המטהרין מונין את האב ובנו או את הרב ותלמידו בשנים אבל דיני ממונות ונפשות ומכות שמנין שלהם אף בתחילת הדין (ומן) התורה שזה צריך שלשה ודיני נפשות כ"ג וכן קידוש החודש שצריך שלשה דמשפט כתיב ביה (תהילים פ״א:ה׳) כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב ומוקמינן ליה בקידוש החודש במס' ר"ה (דף כה:) וכן עיבור השנה שצריך שלשה חמשה ושבעה אין האב ובנו כשרין זה עם זה ולא הרב ותלמידו נמנין אלא אחד וסיפא דבריי' לא ישב בצידו ואפילו שותק אלא יעמוד והולך לו: