## Rashi on Sanhedrin Daf 78b

###### Rashi on Sanhedrin 78b:1:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:1:1)

גמ' על משענתו - מתרגמינן על בורייה שנתרפא לגמרי ונשען על כחו:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:1:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:1:2)

וכי תעלה על דעתך - למה לי למימר ונקה המכה ממיתה:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:1:3
[Rashi on Sanhedrin 78b:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:1:3)

אלא זה שאמדוהו - מתחילה למיתה ובא הכתוב ללמדך שאם יקום מן המשכב והתהלך בחוץ ואמדוהו למשענת חיים ונקה המכה ואפי' מת לאחר מכן שחזר והכביד:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:2:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:2:1)

ורבנן האי ונקה המכה מלמד שחובשין אותו - אם אמדוהו למיתה חובשין את המכה שלא יברח עד שנראה אם ימות אם לאו להכי אתי ונקה המכה דמשמע לכשיקום ונקה מכלל דעד השתא חבוש הוא:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:3:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:3:1)

יליף ממקושש - דכתיב (במדבר טו) ויניחו אותו במשמר:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:4:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:4:1)

מקושש בר קטלא הוא - פשיטא ליה למשה דבר קטלא הוא כדאייתי לקמן בברייתא יודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שהרי כבר נאמר בתורה מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע באיזו מיתה יומת רבנן סבירא להו כמאן דאמר לא בעינן שיודיעוהו בהתראתו באיזה מיתה נהרג:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:4:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:4:2)

דלא היה יודע אי בר קטלא הוא אי לא - כדמפרש לקמן אבל מגדף לא נאמר בו אלא לפרש וכו':


###### Rashi on Sanhedrin 78b:6:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:6:1)

הוראת שעה היתה - אי לא כתב חבישה דהכא מחבישה דהתם לא הוה גמרינן דהוראת שעה היתה שהרי לא נצטוו מתחילה על אותה חבישה ומעצמם עשו דכיון דלא נאמר בו מיתה מתחילה מה ספק היה להם להטיל עליו ספק מיתה ולחובשו:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:7:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:7:1)

כדתניא - סייעתא להא דאמר לעיל מקושש לא נסתפקו עליו אלא באיזה מיתה יומת אבל מגדף לא היו יודעין שהיה חייב מיתה:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:7:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:7:2)

מה יעשה לו - משמע בר עשייה הוא אבל לא היו יודעין מהו:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:7:3
[Rashi on Sanhedrin 78b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:7:3)

לפרוש להם - ולא כתוב מה יעשה משמע כל דינו היו צריכין לפרש להם:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:8:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:8:1)

בשלמא לר' נחמיה - דאמר ונקה המכה לאמדוהו למיתה והקל וחזר והכביד אתא היינו דכתיבי תרי קראי יתירא לאומדנא דאם בא ללמדנו שהחובל בחבירו חייב בריפוי ושבת כדמסיק שבתו יתן וגו' נכתוב והכה את רעהו באבן או באגרוף ונפל למשכב שבתו יתן ורפא ירפא ולא ימות יתירא הוא למדרש וכן אם יקום והתהלך בחוץ:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:8:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:8:2)

חד אמדוהו למיתה וחיה - דלא תימא הואיל ויצא מב"ד חייב נקטליה דהא דהדר חיי חס רחמנא עליה להכי אתא ולא ימות כלומר והכה איש וגו' ולא ימות כמה שאמדוהו אלא נפל למשכב שבתו יתן ממון ולא מיתה או אם יקום והתהלך בחוץ לאחר שאמדוהו למיתה ונקה המכה אפילו חזר והכביד ומת:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:8:3
[Rashi on Sanhedrin 78b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:8:3)

אלא לרבנן - דאמרי לחבישה אתא תרי אומדני למה לי לכתוב ולא ימות ונפל למשכב ונקה המכה שבתו יתן ושמעינן מינה אמדוהו למיתה וחיה ממון יתן ולא מיתה ומונקה המכה יתירא שמעינן דכשיבורר לנו שלא ימות הוא ונקה המכה מכלל דעד השתא חבוש הוא:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:9:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:9:1)

חד אמדוהו למיתה וחיה וחד אמדוהו לחיים ומת - ואיפכא דרש להו ולא ימות דרשי ליה לאמדוהו לחיים ומת והכי משמע ולא ימות אם אמדוהו תחלה שלא ימות אפי' מת לאחר מכאן שבתו יתן ורפא ירפא יתן האומד שאמדוהו לכמה חליו עולה ושבתו ורפואתו שכך היו אומדין אותו כשהיה נאמד לחיים ואם אמדוהו למיתה ואח"כ יקום והתהלך בחוץ שלא מת שבתו יתן אבל אמדוהו מתחילה למיתה ויצא מב"ד חייב וסוף דבר מת אע"פ שהקל באמצע לא פטריה רחמנא:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:10:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:10:1)

שהרי יצא מב"ד זכאי - והא נפקא לן מצדיק אל תהרוג בפרק אחד דיני ממונות (לעיל סנהדרין דף לג:) מנין ליוצא מב"ד זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה שאין מחזירין אותו שנאמר וצדיק אל תהרוג:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:11:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:11:1)

פוטרין אותו - ממיתה ונותן חמשה דברים:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:11:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:11:2)

אומד שני לממון - כמה ראוי לשכב מחולי זה ולכמה יעלה שבתו ורפואתו:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:11:3
[Rashi on Sanhedrin 78b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:11:3)

אומד האמצעי - היינו אומד שני:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:11:4
[Rashi on Sanhedrin 78b:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:11:4)

אין אומד אחר אומד - לחשב כיוצא מב"ד זכאי ולהפטר אם לאחר מכאן הכביד ומת אלא בתר מעשה דהשתא אזלינן דהואיל והכביד ומת חייב המכה מיתה:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:12:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:12:1)

אמדוהו למיתה אומדין אותו לחיים - אם ראינו שהקל ולא אמרינן הואיל ויצא מב"ד חייב הרי זה יהרג:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:12:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:12:2)

לחיים אין אומדין אותו למיתה - לומר טעינו באומד ראשון ולחייבו לזה שהרי יצא מב"ד זכאי ואמרינן מחמת חולי אחר שבא עליו הכבידה המכה:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:12:3
[Rashi on Sanhedrin 78b:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:12:3)

נותן נזק וצער ליורשין - והוא הדין לרפוי ושבת ובשת דהא בתר אומד האמצעי אזלינן ולכולהו אמדוהו אלא לאו אורחיה דתנא למחשב כרוכלא:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:13:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:13:1)

מאימתי משלם - [כלומר] מאיזו שעה אומדין אותו כשהקל:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:13:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:13:2)

משעה שהכהו - אומדין כמה היה יפה קודם הכאה וכמה היה יפה אחר הכאה ולא אמרינן הואיל ועד השתא לא אמדינן [ליה] אלא למיתה והשתא הוא דאמדינן ליה לממון נאמדיה כדקאי השתא והרי הוקל ומפסדינן ליה לניזק:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:13:3
[Rashi on Sanhedrin 78b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:13:3)

וסתמא כרבי נחמיה - והך סתמא כרבי נחמיה מוכחא דפטר ליה ממיתה אף על פי שהכביד ומת:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:14:1
[Rashi on Sanhedrin 78b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:14:1)

מתני' נתכוין להרוג את הבהמה - היה עומד אדם אצל בהמה ונתכוין להרוג בהמה והרג אדם פטור משום דכי אתרו ביה התראת ספק הוא אף על פי שקבל עליו התראה שאומר להם יודע אני שהוא בן ברית ועל מנת כן אני עושה שאם אהרגנו אני אתחייב מיתה פטור דשמא לא יהרגנו:


###### Rashi on Sanhedrin 78b:14:2
[Rashi on Sanhedrin 78b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sanhedrin/r/78b:14:2)

אנפלים לא מיחייב דכמו דקטיל דמו: