## Rashi on Shabbat Daf 132b ###### Rashi on Shabbat 132b:1:1 [Rashi on Shabbat 132b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:1:1) ועבודה - חמורה היא שדוחה שבת בתמידין ומוספין וקרבנות צבור שזמנם קבוע: ###### Rashi on Shabbat 132b:1:2 [Rashi on Shabbat 132b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:1:2) מילה דוחה אותה - את הצרעת כדתניא לקמן ימול בשר ערלתו אפילו במקום בהרת יקוץ: ###### Rashi on Shabbat 132b:2:1 [Rashi on Shabbat 132b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:2:1) ומה או אינו דקאמר - דמשמע או אינו כן כמו שאמרנו אלא אפי' מילה נמי בכלל מחלליה מאי קשיא ליה דקא הדר ביה: ###### Rashi on Shabbat 132b:2:2 [Rashi on Shabbat 132b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:2:2) הדר אמר - תנא לנפשיה ממאי דצרעת חמורה משבת דתימא ק"ו: ###### Rashi on Shabbat 132b:2:3 [Rashi on Shabbat 132b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:2:3) דילמא שבת חמורה כו' - דהאי דצרעת דוחה עבודה ממאי דמשום חומרא דצרעת היא דילמא הא דלא אמרינן ליה יקוץ משום דגברא דלא חזי הוא כדלקמן דאי נמי קייץ מחוסר טבילה והערב שמש והיום לא יעבוד וטבול יום דמצורע כמצורע הילכך מחלליה מות יומת אפילו במילה ועל כרחך שמיני ימול תדחה אצל שאר ימים: ###### Rashi on Shabbat 132b:3:1 [Rashi on Shabbat 132b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:3:1) בין שלא בזמנה - כגון קטן חולה והמתינו לו עד שיבריא: ###### Rashi on Shabbat 132b:4:1 [Rashi on Shabbat 132b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:4:1) בשר - ריבויא הוא ולדרשה: ###### Rashi on Shabbat 132b:9:1 [Rashi on Shabbat 132b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:9:1) ה"ג ל"א מאי טעמא אתי עשה ודחי לא תעשה - מ"ט מילה דוחה צרעת דאתי עשה דימול ודחי לא תעשה דהשמר לך דהכי קי"ל בפ"ק דיבמות (דף ג:) דאתי עשה ודחי לא תעשה: ###### Rashi on Shabbat 132b:9:2 [Rashi on Shabbat 132b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:9:2) האי עשה ולא תעשה הוא - השמר לא תעשה הוא ולעשות ככל אשר יורו (דברים כ״ד:ח׳) היינו עשה: ###### Rashi on Shabbat 132b:10:1 [Rashi on Shabbat 132b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:10:1) תינח גדול - בר עונשין דכתיב ביה בשר וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו (בראשית י״ז:י״ד) והאי בבר עונשין משתעי מדמחייב ליה כרת וקטן נמי בזמנה ביום השמיני כתיב ביה בשר וביום השמיני ימול בשר ערלתו: ###### Rashi on Shabbat 132b:10:2 [Rashi on Shabbat 132b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:10:2) בינוני - כגון שלא בזמנה ולאו בר עונשין ואביו מצווה עליו נפקא לן מהמול לכם כל זכר (קדושין דף כט.): ###### Rashi on Shabbat 132b:11:1 [Rashi on Shabbat 132b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:11:1) אתיא מביניא - הצד השוה שבהן שנימולו ודוחין את הצרעת אף אני אביא בינוני שנימול וידחה הצרעת: ###### Rashi on Shabbat 132b:12:1 [Rashi on Shabbat 132b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:12:1) לא צריכא קרא כו' - וכי אתיא קרא לשלא בזמנה של בינוני: ###### Rashi on Shabbat 132b:13:1 [Rashi on Shabbat 132b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:13:1) דגברא לא חזי - קס"ד מפני שהוא טמא והיינו דפריך ויקוץ ויטהר ויעבוד: ###### Rashi on Shabbat 132b:13:2 [Rashi on Shabbat 132b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:13:2) מחוסר טבילה - ולא חזי לעבודה בהאי יומא ומשום למחר דליתא לעבודה קמן לא מדחי: ###### Rashi on Shabbat 132b:14:1 [Rashi on Shabbat 132b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:14:1) נגעים טהורין - כגון בהק ופרחה בכוליה ובכולהו איתרבו לאיסור קציצה בסיפרי אין לי אלא משנזקק לטומאה עד שלא נזקק לטומאה מניין ת"ל ככל אשר יורו: ###### Rashi on Shabbat 132b:15:1 [Rashi on Shabbat 132b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/132b:15:1) אלא אמר רב אשי - הא דאמרינן שבת חמירא מצרעת אע"ג דדחייה צרעת לעבודה לאו חומרא דידה הוא אלא היינו טעמא כי אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה כגון מילה בצרעת דבשעת קציצה דמיעקר לאו מקיים עשה וכן ציצית דכלאים בשעת לבישה מיעקר לאו ומקיים עשה אבל צרעת הנקצצת משום עבודה בעידנא דמיעקר לאו דקציצה אכתי לא מקיים עשה דעבודה הילכך מידחיא עבודה ממילא ולאו חומרא דצרעת הוא: