## Rashi on Shabbat Daf 69b

###### Rashi on Shabbat 69b:1:1
[Rashi on Shabbat 69b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:1:1)

קמ"ל - אביי דמודה רבי יוחנן בה דבעינן שגגת לאו דאי הזיד בלאו תו ליכא שגגה דבהא נמי פליגי רבנן אמונבז ואמרי דאין שגגת קרבן שגגה:


###### Rashi on Shabbat 69b:1:2
[Rashi on Shabbat 69b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:1:2)

איזהו שבועת ביטוי לשעבר - בשלמא להבא כגון שלא אוכל משכחת לה כגון שנתעלמה השבועה ואכל אלא לשעבר כגון שאכלתי והוא לא אכל אין כאן שוגג דאי כסבור שאכל בשעה שנשבע אינו חייב קרבן דתניא בשבועות (פ"ג דף כו.) האדם בשבועה פרט לאנוס כלומר האדם בשבועה שיהא אדם בשעת שבועה שתהא דעתו עליו בשעת שבועה ופרשינן לה התם לאפוקי כי האי גוונא ומהשתא לא משכחת שגגה אלא בקרבן:


###### Rashi on Shabbat 69b:1:3
[Rashi on Shabbat 69b:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:1:3)

אמר יודע אני שאני נשבע לשקר - ונזהרתי על כך:


###### Rashi on Shabbat 69b:1:4
[Rashi on Shabbat 69b:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:1:4)

אבל איני יודע כו' - דאי בנתעלמה ממנו אזהרת שבועה אין לך אונס בשעת שבועה כזה:


###### Rashi on Shabbat 69b:1:5
[Rashi on Shabbat 69b:1:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:1:5)

חייב - אלמא מודו ביה רבנן דמיחייב אשגגת קרבן:


###### Rashi on Shabbat 69b:1:6
[Rashi on Shabbat 69b:1:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:1:6)

הא מני מונבז היא - דאמר נמי בעלמא שמה שגגה אבל לרבנן דפליגי עליה לית להו ביטוי לשעבר דסברי כר' ישמעאל דאמר בשבועות אינו חייב אלא על העתיד לבא (שם דף כה.) יש גורסין הא מני מונבז פשיטא השתא בכל התורה אמר מונבז שגגת קרבן שמה שגגה הכא דחידוש הוא לא כ"ש אלא לאו רבנן תיובתא דאביי תיובתא ולא נהירא לי דמאי פשיטותא הא איצטריך לאשמעינן דחלוקה שגגה זו משאר שגגות דאילו בכל התורה למונבז בין ששגג בקרבן בין ששגג בלאו וכרת שמה שגגה וכאן בלשעבר אם שגג בלאו שבה לאו שגגה היא דכתיב האדם בשבועה:


###### Rashi on Shabbat 69b:3:1
[Rashi on Shabbat 69b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:3:1)

הכל מודים בתרומה - זר שאכל תרומה בשוגג משלם חומש על שגגתו דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) ואיש כי יאכל קדש בשגגה אבל מזיד אין מוסיף חומש וחייב מיתה בידי שמים דכתיב (שם) ומתו בו כי יחללוהו וסמיך ליה וכל זר לא יאכל קדש:


###### Rashi on Shabbat 69b:3:2
[Rashi on Shabbat 69b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:3:2)

בלאו שבה - כסבור חולין ואין כאן לאו:


###### Rashi on Shabbat 69b:3:3
[Rashi on Shabbat 69b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:3:3)

מיתה - דכתיב בתרומה:


###### Rashi on Shabbat 69b:3:4
[Rashi on Shabbat 69b:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:3:4)

במקום כרת - דשאר עבירות:


###### Rashi on Shabbat 69b:3:5
[Rashi on Shabbat 69b:3:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:3:5)

וחומש - דשגגת תרומה במקום קרבן דשגגת שאר עבירות ולרבי יוחנן מיחייב חומש אשגגת מיתה:


###### Rashi on Shabbat 69b:4:1
[Rashi on Shabbat 69b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:4:1)

מונה ו' - מיום ששם אל לבו שכחתו ומשמר השביעי:


###### Rashi on Shabbat 69b:4:2
[Rashi on Shabbat 69b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:4:2)

משמר יום אחד ומונה ו' - וכל יום ששם אל לבו אינו משמר דשמא עשה מלאכה אבל יום המחרת משמר ולקמן מפרש דבהנך דאינו משמר לא עביד נמי מלאכה אלא כדי פרנסת היום:


###### Rashi on Shabbat 69b:4:3
[Rashi on Shabbat 69b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:4:3)

כברייתו של עולם - ימי חול נמנו תחלה:


###### Rashi on Shabbat 69b:4:4
[Rashi on Shabbat 69b:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:4:4)

כאדם הראשון - שנברא בע"ש ויום ראשון למנינו שבת היה:


###### Rashi on Shabbat 69b:4:5
[Rashi on Shabbat 69b:4:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:4:5)

יום אחד לששה - משמע לו' שעברו:


###### Rashi on Shabbat 69b:6:1
[Rashi on Shabbat 69b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:6:1)

וההוא יומא לימות - בתמיה:


###### Rashi on Shabbat 69b:6:2
[Rashi on Shabbat 69b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:6:2)

ודלמא אתמול שבת הוה - ונמצא מחלל שבת שלא לפקוח נפש:


###### Rashi on Shabbat 69b:6:3
[Rashi on Shabbat 69b:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:6:3)

בקדושתא ואבדלתא - לזכרון בעלמא שיהא לו שם יום חלוק משאר ימים ולא תשתכח שבת ממנו:


###### Rashi on Shabbat 69b:7:1
[Rashi on Shabbat 69b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:7:1)

אם היה מכיר מקצת יום שיצא בו - לא שזכר איזה יום בשבת היה אלא זכור שהיום יום שלישי ליציאתו או רביעי ליציאתו ומתוך כך ידע שמונה ליציאתו עושה מלאכה כל יום ח' וכן לעולם ודאי זהו יום שיצא בו וקים ליה דבשבת לא יצא שהרי בישוב לא שכח את השבת:


###### Rashi on Shabbat 69b:7:2
[Rashi on Shabbat 69b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:7:2)

במעלי שבתא נמי לא נפיק - דאין דרך לצאת מפני כבוד השבת ועל כן כל יום ח' וט' ליציאתו לישתרו דליכא לספוקינהו בשבת:


###### Rashi on Shabbat 69b:8:1
[Rashi on Shabbat 69b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:8:1)

מנא הני מילי - שיש מחלל בשבתות הרבה וחייב אחת על כולן ויש מחללן וחייב על כל שבת:


###### Rashi on Shabbat 69b:8:2
[Rashi on Shabbat 69b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:8:2)

הכי גרסינן הא כיצד ושמרו בני ישראל את השבת שמירה אחת לשבתות הרבה ואת שבתותי תשמורו שמירה לכל שבת ושבת - דקרא קמא חדא שבת הוא דחשיב משמע שאינו מקפיד אלא על האחת והכא כתיב את שבתותי אכולהו קפיד ולא מסרן אלא לחכמים להודיען מסברא האי בשכח עיקר שבת דחדא שגגה היא והאי בשוכח שהיום שבת אבל יודע עיקר שבת דאיכא למימר ימים שבינתים [הויין] ידיעה לחלק:


###### Rashi on Shabbat 69b:9:1
[Rashi on Shabbat 69b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shabbat/r/69b:9:1)

איפכא מסתברא - ושמרו בני ישראל את השבת משמע שמירה אחת לשבת אחת ואת שבתותי תשמורו ב' שבתות ואינו מזהיר אלא על שמירה אחת ובין רב נחמן ובין רב נחמן בר יצחק לא פליגי אלא במשמעותא מאי דיליף מר מהאי קרא יליף מר מאידך: