## Rashi on Shevuot Daf 36b

###### Rashi on Shevuot 36b:2:1
[Rashi on Shevuot 36b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:2:1)

שתויי יין - דבמיתה לא שמעינן לה אלא הן מכלל לאו (סנהדרין פג:) דכתיב (ויקרא י׳:ט׳) יין ושכר אל תשת ולא תמותו הא אם תשתו בבואכם אל אהל מועד תמותו:


###### Rashi on Shevuot 36b:2:2
[Rashi on Shevuot 36b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:2:2)

פרועי ראש - נפקא לן (סנהדרין שם) מדאיתקש לשתויי יין בספר יחזקאל (מד):


###### Rashi on Shevuot 36b:2:3
[Rashi on Shevuot 36b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:2:3)

והתנן אלו שבמיתה - ולא פליג איש עליה:


###### Rashi on Shevuot 36b:3:1
[Rashi on Shevuot 36b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:3:1)

ה"ג אלא לעולם איפוך וכי לית ליה בממונא - כלומר אלא כי מפכת לה לא תימא אפילו באיסורא לית ליה אלא ודאי אית ליה ומשום הכי ליכא פלוגתא גבי שתויי יין:


###### Rashi on Shevuot 36b:3:2
[Rashi on Shevuot 36b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:3:2)

ושאני סוטה דאיסורא דאית ביה ממונא הוא - גביית כתובתה ושבועה דמתני' נמי ע"י ממון באה הלכך ר"מ פוטר כדאפכינן ובלאו איפוך ליכא לתרוצה דא"כ לר"מ שבועה דמתניתין איסורא גרידתא היא דע"כ בהכי איצטריך לן לאוקומיה (והוא השבעת עד אחד שאינו בא לממון) ואי רבנן פטרי בה אלמא לית להו מכלל לאו אתה שומע הן אפילו באיסורא גרידתא א"כ שתויי יין דבמיתה לרבנן מנא להו וכן מצאתי לשון בבלי בספרים ישנים. לא איתמר לא תיפוך משום קושיא דשתויי יין לרבנן:


###### Rashi on Shevuot 36b:5:1
[Rashi on Shevuot 36b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:5:1)

מתני' שבועת הפקדון. באנשים ובנשים כו' - איידי דתנא בשבועת העדות באנשים ולא בנשים כו' תננהו נמי לכולהו:


###### Rashi on Shevuot 36b:5:2
[Rashi on Shevuot 36b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:5:2)

בקרובים - שבעל הפקדון קרוב לזה שהפקדון אצלו:


###### Rashi on Shevuot 36b:6:1
[Rashi on Shevuot 36b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:6:1)

בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד - אם מפיו נשבע שהוציא שבועה מפיו או שענה אמן אחר שבועה ואח"כ הודה חייב קרבן דכתיב (ויקרא ה׳:כ״א) וכחש בעמיתו כל דהו:


###### Rashi on Shevuot 36b:6:2
[Rashi on Shevuot 36b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:6:2)

ומפי אחרים - שלא ענה אמן כגון משביעני עליך שתחזיר לי פקדוני ואמר אין לך בידי אינו חייב עד שיכפור בב"ד. משום דמושבע מפי אחרים בפקדון לא כתיב ומשבועת העדות גמרינן ליה וסבירא ליה לר"מ דון מינה ומינה והתם בב"ד כדפרישנא בפירקין לעיל (שבועות דף לא.):


###### Rashi on Shevuot 36b:7:1
[Rashi on Shevuot 36b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:7:1)

וחכ"א כו' - דסבירי להו דון מינה ואוקי באתרה כדפרישנן בפירקין דלעיל (שם):


###### Rashi on Shevuot 36b:8:1
[Rashi on Shevuot 36b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:8:1)

וחייב על זדון שבועה - דלא כתיב בהו ונעלם. זדון השבועה שזכור על הפקדון ויודע שמתחייב על כפירתו קרבן:


###### Rashi on Shevuot 36b:8:2
[Rashi on Shevuot 36b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:8:2)

ועל שגגתה עם זדון הפקדון - ששגג בקרבן והזיד בפקדון דיודע דהזיד בפקדון וכפר אבל אינו יודע אם חייב עליו קרבן וכו':


###### Rashi on Shevuot 36b:8:3
[Rashi on Shevuot 36b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:8:3)

ואינו חייב על שגגתה גרידתא - אם סבור לישבע באמת משום דאנוס הוא:


###### Rashi on Shevuot 36b:8:4
[Rashi on Shevuot 36b:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:8:4)

בכסף שקלים - הקנוי בשני סלעים דהכי כתיב (ויקרא ה) גבי איל האשם בערכך כסף שקלים:


###### Rashi on Shevuot 36b:10:1
[Rashi on Shevuot 36b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:10:1)

מפני שיכול לחזור ולהודות - אחר כפירה נמצא שבכל שבועה הוא כופרו ממון:


###### Rashi on Shevuot 36b:11:1
[Rashi on Shevuot 36b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:11:1)

שבועה באחרונה - אין לך בידי לא לך ולא לך בשבועה דהשתא קיימא שבועה אכולהו:


###### Rashi on Shevuot 36b:13:1
[Rashi on Shevuot 36b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:13:1)

אפילו אמר חטה ושעורה וכוסמת - בגמרא מפרש לה:


###### Rashi on Shevuot 36b:14:1
[Rashi on Shevuot 36b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:14:1)

שאינו משלם קנס על פי עצמו - וכיון דאי אודי לא מיחייב לשלומי כי כפר נמי לאו ממונא קא כפר ליה:


###### Rashi on Shevuot 36b:14:2
[Rashi on Shevuot 36b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:14:2)

אבל משלם בושת ופגם וכו' - הילכך ממונא כפריה ובגמרא מפרש פלוגתייהו:


###### Rashi on Shevuot 36b:16:1
[Rashi on Shevuot 36b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:16:1)

המית שורך את עבדי קנסא הוא דמשלם שלשים סלעים אפילו - אינו . שוה אלא דינר:


###### Rashi on Shevuot 36b:17:1
[Rashi on Shevuot 36b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/36b:17:1)

אמר לו עבדו הפלת את שיני - קנסא הוא שיוציא את עבדו לחרות בשביל אבר והרי הוא כבהמתו: