## Rashi on Shevuot Daf 46b

###### Rashi on Shevuot 46b:1:1
[Rashi on Shevuot 46b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:1:1)

ואמר לקוחין הן בידי - ובעל הבית אומר השאלתים לו כדמפרש לקמן:


###### Rashi on Shevuot 46b:1:2
[Rashi on Shevuot 46b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:1:2)

אינו נאמן - אפילו בשבועה:


###### Rashi on Shevuot 46b:1:3
[Rashi on Shevuot 46b:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:1:3)

אלא דברים שאין דרכן להטמין - שאין אדם בוש ליטלן בידו בשוק בפרהסיא הלכך אינו נאמן חדא דאין זה עשוי למכור את כליו ועוד מדאטמנינהו איכא למימר בוש הוא להודיעו שהוא צריך לשאול כלים משכיניו דאי לקוחין הוו לא הוה מטמינן:


###### Rashi on Shevuot 46b:1:4
[Rashi on Shevuot 46b:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:1:4)

נאמן - ואע"פ שאין עשוי למכור כלים זימנין דמיצטרכי ליה זוזי ומזבין:


###### Rashi on Shevuot 46b:2:1
[Rashi on Shevuot 46b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:2:1)

היינו אורחיה - להטמין אפילו ששאר בני אדם מוציאין בפרהסיא:


###### Rashi on Shevuot 46b:2:2
[Rashi on Shevuot 46b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:2:2)

ולא אמרן - באדם בינוני דאינו נאמן אלא שזה אמר לקוחין וזה אמר שאולין אבל אם אמר לו גנבת אותם לאו כל כמיניה וישבע זה שלקוחין הן:


###### Rashi on Shevuot 46b:3:1
[Rashi on Shevuot 46b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:3:1)

ה"ג ולא אמרן אלא בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר - בהנהו הוא דאמרי' דכי אמר לקוחין אינו נאמן אבל דברים שאין עשוין להשאיל שהבעלים חסים עליהם לפי שמתקלקלין נאמן לשבע שלקחם ואין נראין דברי האומר השאלתים לו:


###### Rashi on Shevuot 46b:3:2
[Rashi on Shevuot 46b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:3:2)

דשלח רב הונא בר אבין כו' - אלמא בעשוין להשאיל ולהשכיר הוא דאינו נאמן:


###### Rashi on Shevuot 46b:3:3
[Rashi on Shevuot 46b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:3:3)

זוגא דסרבלא - מספריים של סורקי בגדים:


###### Rashi on Shevuot 46b:3:4
[Rashi on Shevuot 46b:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:3:4)

מיתמי - שהביא התובע עדים שהן שלו ואמר שהשאילם לאבי היתומים ומדאפקינהו רבא מיתמי ש"מ דסבירא ליה אי הוה אבוהון קמן ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן בשבועה דאי מהימן אנן הוינן טענינן בשביל יתמי אביהם לקחם ממך ודוקא ספרי דאגדתא שאין אדם עשוי ללמוד בהם תדיר אבל שאר ספרים אינן עשוין להשאיל ולהשכיר לפי שמתקלקלין כמו ששנינו במוצא ספרים לא ילמד בהן לכתחלה ולא יקרא אחר עמו ויכול לומר לקוחין הן בידי ואין צריך לכתוב עליהן שטר מכירה אלא לרווחא דמילתא שלא יצטרך לשבע וכן קבלתי מרב יצחק הלוי:


###### Rashi on Shevuot 46b:4:1
[Rashi on Shevuot 46b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:4:1)

אפילו שומר נשבע - אמתני' קאי בראוהו שנים שנכנס לתוך ביתו למשכנו שלא ברשות אפי' שומר הבית נאמן לשבע וישלם זה:


###### Rashi on Shevuot 46b:4:2
[Rashi on Shevuot 46b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:4:2)

שכירו ולקיטו - של בעל הבית ולא מסר לו שמירת הבית:


###### Rashi on Shevuot 46b:5:1
[Rashi on Shevuot 46b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:5:1)

מהו - להיות נאמן אשבועה זו:


###### Rashi on Shevuot 46b:5:2
[Rashi on Shevuot 46b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:5:2)

אמיד - עשיר:


###### Rashi on Shevuot 46b:6:1
[Rashi on Shevuot 46b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:6:1)

לא שנו - דצריך שבועה:


###### Rashi on Shevuot 46b:7:1
[Rashi on Shevuot 46b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:7:1)

תני ר' חייא - במתניתי' הכי היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו שלם ויצא חבול כגון שעלתה נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו נוטל שלא בשבועה דנשיכת שינים לאו חיכוך כותל הוא:


###### Rashi on Shevuot 46b:9:1
[Rashi on Shevuot 46b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:9:1)

לא מיבעיא הנך - דאית בהו כפירת ממון והוה ליה רע לשמים ורע לבריות:


###### Rashi on Shevuot 46b:10:1
[Rashi on Shevuot 46b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Shevuot/r/46b:10:1)

שבועת בטוי - דלהבא כי משתבע איכא למימר בקושטא אשתבע שבדעתו לקיימה ואפי' עבר עליה שכפאו יצרו אינו חשוד בכך על השבועה שעבר להוציא לשקר מפיו: