## Rashi on Sotah Daf 19a

###### Rashi on Sotah 19a:1:1
[Rashi on Sotah 19a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:1:1)

דכתיב זאת - ומסתברא דהא מיהת קממעט שלא יקנא לה בעל זה פעם אחרת:


###### Rashi on Sotah 19a:1:2
[Rashi on Sotah 19a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:1:2)

שני אנשים ושני בועלים - לאחר שהשקה זה מת ונישאת לאחר וקינא לה מבועל אחר:


###### Rashi on Sotah 19a:1:3
[Rashi on Sotah 19a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:1:3)

דכתיב תורת - והא מיהת אתא לרבויי:


###### Rashi on Sotah 19a:5:1
[Rashi on Sotah 19a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:5:1)

ור' יהודה - סבירא ליה וכו' דאחר שריבה הכתוב ומיעט ולא פירש מה ריבה ומה מיעט על כרחך לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לפרש לך לפי חכמתם מה ריבה ומה מיעט ומסתברא דריבויא אשני אנשים קאי ואפילו בבועל אחד ולא אשני בועלים ובעל אחד כיון דקינא לה כבר ונמצאת נקיה נראה הדבר שאדם קנטרן הוא ומתכוין להקניטה הילכך לא שנא מחשד ראשון ולא שנא מאחר:


###### Rashi on Sotah 19a:7:1
[Rashi on Sotah 19a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:7:1)

מתני' היה נוטל את מנחתה - הבעל דהא אמרינן דאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך והגשה נמי תחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח אבל קידוש כלי ויציקה ובלילה שטעונות שמן כשר בזר:


###### Rashi on Sotah 19a:7:2
[Rashi on Sotah 19a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:7:2)

ונותנה על ידה - להניף:


###### Rashi on Sotah 19a:7:3
[Rashi on Sotah 19a:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:7:3)

וכהן מניח ידו מתחתיה - ובגמרא יליף דתנופה צריכי יד בעלים ויד כהן ובעלים דמנחת סוטה היא האשה:


###### Rashi on Sotah 19a:7:4
[Rashi on Sotah 19a:7:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:7:4)

והגיש - לקרן מערבית דרומית כדתניא בפרק ג' בסדר מנחות (דף יט:) וכולהו הנך כתיבי במנחת סוטה תנופה והקרבה קמיצה והקטרה:


###### Rashi on Sotah 19a:7:5
[Rashi on Sotah 19a:7:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:7:5)

והשאר נאכל - שכל הנקמצות שיריהן נאכלין דכתיב תורת בסתם מנחה (ויקרא ו׳:ז׳) וזאת תורת המנחה כו' עד והנותרת ממנה וגו':


###### Rashi on Sotah 19a:8:1
[Rashi on Sotah 19a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:8:1)

ואח"כ מקריב - בגמרא פריך הא תנא ליה והקטיר ומה יקריב עוד לאחר הקטרה:


###### Rashi on Sotah 19a:8:2
[Rashi on Sotah 19a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:8:2)

פלוגתא דרבנן ור' שמעון בגמרא ילפינן לה מקראי:


###### Rashi on Sotah 19a:9:1
[Rashi on Sotah 19a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:9:1)

גמ' לר' יאשיה דדריה - אמורא הוא ובדורו של ר"א בן פדת ועוד היה ר' יאשיה שהיה תנא בר פלוגתא דר' יונתן בכוליה גמרא והיינו דקאמר לר' יאשיה דדריה דלא תימא לרבי יאשיה הזקן דלאו אורח ארעא למימרא ליה הכי שגדול וזקן ממנו היה:


###### Rashi on Sotah 19a:9:2
[Rashi on Sotah 19a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:9:2)

בבעלים מנא לן - שתהא האשה מניפה עם הכהן דהא קרא בכהן לחודיה כתיב ולקח הכהן מיד האשה וגו':


###### Rashi on Sotah 19a:10:1
[Rashi on Sotah 19a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:10:1)

משלמים - מתנופת חזה ושוק ואימורין דשלמים:


###### Rashi on Sotah 19a:10:2
[Rashi on Sotah 19a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:10:2)

ידיו תביאנה - בבעלים כתיב וגבי תנופה כתיב:


###### Rashi on Sotah 19a:11:1
[Rashi on Sotah 19a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:11:1)

מה כאן כהן - בסוטה כתיב כהן בתנופת מנחתה:


###### Rashi on Sotah 19a:12:1
[Rashi on Sotah 19a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:12:1)

הא אקרבה - קודם השקאה דקתני קמץ והקטיר והדר תניא היה משקה:


###### Rashi on Sotah 19a:13:1
[Rashi on Sotah 19a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/19a:13:1)

הכי קאמר כו' - הא דתנא רישא הניף והגיש קמץ והקטיר לאו דוקא קודם השקאה נקט ולא איירי בהשקאה כלל אלא איירי בסדר הקרבת מנחת סוטה שכן הוא תנופה והגשה קמיצה והקטרה והכי קאמר כשבא להקריבה היה נוטלה מתוך כפיפה כו' והדר איירי מי קודם או השקאה קודם כל אלה או אם כל אלה קודמין להשקאה ופליגי בה רבי שמעון ורבנן: