## Rashi on Sotah Daf 29a ###### Rashi on Sotah 29a:1:1 [Rashi on Sotah 29a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:1:1) אי הכי לתרומה נמי לא תיבעי קרא - ונילף מההוא טעמא גופיה שהרי עשה הכתוב בסוטה ספק זונה כודאי זונה ובתרומה הא ידעינן דזונה אסורה דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ב) כי תהיה לאיש זר כי תבעל לזר אצלה היא בתרומת הקדשים לא תאכל ואין לך פסול גדול מזה כשהיא אשת איש ונבעלה לאחר ולר' עקיבא מהאי קרא נפקא לן ביבמות (ד' סח.) כל הפסולים דפסלי והנך נמי דלא תפסי בהו קידושין דכיון דלר' עקיבא אין קידושין תופסין בשום פסול לא משמע ליה כי תהיה לשון הויה אלא כי תבעל: ###### Rashi on Sotah 29a:2:1 [Rashi on Sotah 29a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:2:1) אלא לרבי עקיבא ארבעה קראי כתיבי - יתירי ב' נטמאה וחד ונטמאה ורבי עקיבא דריש וו"י הרי ארבעה: ###### Rashi on Sotah 29a:3:1 [Rashi on Sotah 29a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:3:1) וכהונה אתיא מקל וחומר - ולא דריש וו"י ופרכינן לר' ישמעאל כיון דלא דריש וו"י ממאי דקרא לתרומה מדריש וכהונה אתיא בקל וחומר ואתו כולהו דילמא קרא לכהונה אתא דכיון דלא כתיב תרומה בהדיא אנא אמינא תרומה לא אתרבאי לאיסורא אלא כהונה הוא דאתרבאי דחמירא מיניה ותרומה שריא: ###### Rashi on Sotah 29a:5:1 [Rashi on Sotah 29a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:5:1) אמר לך מסתברא - דקרא תרומה רבי דומיא דתרין נטמאה דרבי בהן בעל ובועל דמחיים דבעל קמיתסרא להו כגון אם יגרשנה אסורה לבועל הילכך מקרא שלישי נמי למידי דמיתסר ביה מחיים לבעל אתי והיינו תרומה ולמעוטי כהונה שאין פסוק זה בא לאוסרה אלא לאחר מיתה דמחיים הא אסירא וקיימא דהא מגרש לה והויא לה גרושה ואסורה לכהונה: ###### Rashi on Sotah 29a:6:1 [Rashi on Sotah 29a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:6:1) ורבי עקיבא - דמצריך קרא לכהונה דומיא דבעל ובועל לית ליה ואי לא כתיב קרא יתירא לא הוה מרבינן אלא כהונה דחמירא דכל חד וחד קרא באנפי נפשיה הוא ולא אמרינן הא לא מרבי אלא דומיא דהנך: ###### Rashi on Sotah 29a:7:1 [Rashi on Sotah 29a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:7:1) ואי נמי אית ליה - ומיתוקם קרא לתרומה אפילו הכי אתא וי"ו יתירא לכהונה ואע"ג דאיכא למילפה בקל וחומר טרח וכתב לה קרא: ###### Rashi on Sotah 29a:10:1 [Rashi on Sotah 29a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:10:1) אלא לאו שמע מינה - הבשר אשר יגע דדבר שאין בו דעת לישאל הוא דבשר הוי נוגע הילכך ספקו טהור וכל טהור יאכל בשר דאיירי בטומאת הגוף דיש בו דעת לישאל בההוא קאמר לך ספיקו טמא: ###### Rashi on Sotah 29a:12:1 [Rashi on Sotah 29a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:12:1) דעת נוגע ומגיע - במטמא ונטמא כי סוטה דיש בה דעת ויש דעת בבועל המטמאה קמשמע לן דרב גידל דנפקא מכל טהור הא ספק לא יאכל כיון דיש בו דעת בזה שנטמא אבל במטמא לא בעינן דעת: ###### Rashi on Sotah 29a:14:1 [Rashi on Sotah 29a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:14:1) ומאחר דאין לו - מקרא מן התורה למה הוא טמא בתרומה לרבי יוחנן דקאמר עתיד דור אחר לטהרו אבל הוא היה מטמאו: ###### Rashi on Sotah 29a:15:1 [Rashi on Sotah 29a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:15:1) ומה טבול יום - שלא העריב שמשו: ###### Rashi on Sotah 29a:15:2 [Rashi on Sotah 29a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:15:2) שמותר בחולין - כדאמרינן ביבמות בהערל (יבמות דף עד:) תלתא קראי כתיבי טבל ועלה מותר לחולין ולמעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו בטומאה שהיא בת קרבן מותר בקדשים: ###### Rashi on Sotah 29a:15:3 [Rashi on Sotah 29a:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:15:3) ככר שני שפסול בחולין - דכתיב (ויקרא י״א:ל״ג) כל אשר בתוכו יטמא חולין ותרומה וקדשים במשמע דין הוא שיעשה שלישי בתרומה ודיו ליכא למימר דאם כן בטל ליה קל וחומר דהא שני בתרומה מקרא משתמע כי חולין וקיימא לן (בב"ק דף כה.) דהיכא דמיפרך קל וחומר לא אמרינן דיו: ###### Rashi on Sotah 29a:16:1 [Rashi on Sotah 29a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:16:1) שכן אב הטומאה - כגון טמא מת או זב או מצורע שהן בטומאתן אבות: ###### Rashi on Sotah 29a:16:2 [Rashi on Sotah 29a:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/29a:16:2) הואיל ואין אומר שבשניהם שוה: