## Rashi on Sotah Daf 41a ###### Rashi on Sotah 41a:1:1 [Rashi on Sotah 41a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:1:1) ויקרא כו' - בספר עזרא כתיב קתני מיהא לרבנן בעזרה היו קוראים: ###### Rashi on Sotah 41a:3:1 [Rashi on Sotah 41a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:3:1) מתני' בכדי שלא יפסוק המתורגמן הוא - שפרשת שור או כשב קרובה לפרשת אחרי מות ולא גמר התורגמן לתרגם עד שזה רואה אך בעשור ומתחיל כשמפסיק זה: ###### Rashi on Sotah 41a:4:1 [Rashi on Sotah 41a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:4:1) ועד כמה מדלגין - בנביא: ###### Rashi on Sotah 41a:5:1 [Rashi on Sotah 41a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:5:1) כאן בענין אחד - מדלגין בתורה כגון מתני' דתרוייהו בעניינא דיה"כ נינהו הילכך מדלגין בכדי שלא יפסוק וברייתא דקתני דאפי' בכדי שלא יפסוק תורגמן אין מדלגין בשני ענינין שזה בענין יום הכפורים וזה בצו את אהרן או בפרשה אחרת שאין הלב שהוא נמשך אחר ענין אחד ממהר לצאת ממנו לשמוע ולהבין דברי ענין אחר הלכך תורה שהמצות תלויות בה ומשמיעין אותה לצבור ופסוק אחד שלא יבין בו הוא שוכחו ועובר עליו ואינו מקיימו ובאה חורבה על כך לכן אין מדלגין מענין לענין ואפילו אין התורגמן מפסיק אבל בנביא שפיר דמי: ###### Rashi on Sotah 41a:6:1 [Rashi on Sotah 41a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:6:1) והתניא - בניחותא: ###### Rashi on Sotah 41a:6:2 [Rashi on Sotah 41a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:6:2) ובנביא בשני ענינין - וכל שכן בענין אחד: ###### Rashi on Sotah 41a:7:1 [Rashi on Sotah 41a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:7:1) ובנביא של שנים עשר מדלגין - מנבואה לחברתה דכוליה חד ספרא הוא: ###### Rashi on Sotah 41a:7:2 [Rashi on Sotah 41a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:7:2) מסוף הספר לתחלתו - למפרע: ###### Rashi on Sotah 41a:8:1 [Rashi on Sotah 41a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:8:1) וכל כך למה - לו לומר להם: ###### Rashi on Sotah 41a:8:2 [Rashi on Sotah 41a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:8:2) שלא להוציא לעז - שלא יאמרו פרשה שהוא קורא על פה אינה כתובה בו וספר משובש הוא: ###### Rashi on Sotah 41a:10:1 [Rashi on Sotah 41a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:10:1) משום פגמו - של ספר תורה ראשון שלא יאמרו מצא בו פסול: ###### Rashi on Sotah 41a:11:1 [Rashi on Sotah 41a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:11:1) בעניינו של יום - פרשה של אותה שבת לפי סדר פרשיות התורה: ###### Rashi on Sotah 41a:14:1 [Rashi on Sotah 41a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:14:1) ת"ר השאר תפלה - זו היא שיש ברכה אחת ובו תפלה תחנה רנה ובקשה שעמך כו': ###### Rashi on Sotah 41a:14:2 [Rashi on Sotah 41a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:14:2) מכאן ואילך - לאחר שגמר כהן גדול לקרוא פרשה בברכותיה כל אחד מן הצבור מביא ספר תורה מביתו לעזרה דקסבר אין עירוב והוצאה ליום הכפורים אי נמי ירושלים דלתותיה נעולות בלילה ומערבין את כולה: ###### Rashi on Sotah 41a:14:3 [Rashi on Sotah 41a:14:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:14:3) להראות חזותו - של ס"ת ונויו דאמר מר (נזיר דף ב:) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות בס"ת נאה בציצית נאה: ###### Rashi on Sotah 41a:15:1 [Rashi on Sotah 41a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:15:1) מתני' בשמיני - בגמרא פריך בשמיני ס"ד הא אמרת במוצאי יו"ט הראשון ומשנינן אימא בשמינית במוצאי שביעית בסוכות שבתחילת שנה שמינית: ###### Rashi on Sotah 41a:15:2 [Rashi on Sotah 41a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:15:2) בימה - אלמבר"א: ###### Rashi on Sotah 41a:15:3 [Rashi on Sotah 41a:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:15:3) שנאמר מקץ שבע שנים - בסוף שבע שנים ואותה קרייה על יד מלך היא כדתניא בספרי בפרשת המלך את משנה התורה הזאת אין קורין ביום הקהל אלא במשנה תורה: ###### Rashi on Sotah 41a:16:1 [Rashi on Sotah 41a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:16:1) וקורא יושב - וקורא בישיבה: ###### Rashi on Sotah 41a:17:1 [Rashi on Sotah 41a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:17:1) אגריפס המלך - מלך ישראל היה מזרעו של הורדוס והוא שנחרב בהמ"ק בימיו: ###### Rashi on Sotah 41a:17:2 [Rashi on Sotah 41a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:17:2) זלגו עיניו דמעות - שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות: ###### Rashi on Sotah 41a:17:3 [Rashi on Sotah 41a:17:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:17:3) אחינו אתה - שאמו מישראל: ###### Rashi on Sotah 41a:18:1 [Rashi on Sotah 41a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:18:1) וקורא מתחילת אלה הדברים עד שמע - שבואתחנן: ###### Rashi on Sotah 41a:18:2 [Rashi on Sotah 41a:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:18:2) ושמע והיה אם שמוע - ע"י דילוג ומשם מדלג לעשר תעשר ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר וברכות וקללות ומשם חוזר למפרע וקורא אשימה עלי מלך שמע קבלת מלכות שמים והיה אם שמוע קבלת עול מצות כדאמר בפ' שני דברכות (דף יג.) וכן ברכות וקללות קבלת בריתות של תורה ומשמיע לרבים עשר תעשר כי תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות ואע"פ שפרשת המלך מפסקת בין עשר לכי תכלה קורא את אלה יחד שלא להפסיק במעשרות ואח"כ קורא פרשת המלך ואי משום דיש כאן דילוג בתורה בכדי (שלא) יפסיק התורגמן אין למלך תורגמן ואין מתרגמין אחריו: ###### Rashi on Sotah 41a:19:1 [Rashi on Sotah 41a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:19:1) ברכות שכ"ג מברך - ביוה"כ אחר מקרא פרשה כדאמרן (יומא סח.) מברך עליה שמונה ברכות: ###### Rashi on Sotah 41a:19:2 [Rashi on Sotah 41a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:19:2) המלך מברך - אחר קריאתו: ###### Rashi on Sotah 41a:19:3 [Rashi on Sotah 41a:19:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:19:3) של רגלים - מקדש ישראל והזמנים מברך תחת ברכות של מחילת העון שביו"כ: ###### Rashi on Sotah 41a:22:1 [Rashi on Sotah 41a:22:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:22:1) גמ' צריכי - כל הסימנין הללו מקץ שנת השמיטה ובחג הסוכות ובמועד: ###### Rashi on Sotah 41a:22:2 [Rashi on Sotah 41a:22:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:22:2) נימנוהו מהשתא - משנת ארבעים והלאה שבערבות מואב נאמרה פרשה זו ואע"ג דלא מתרמי בשמיטה שלא מנו שמיטין עד לאחר. שבע שכיבשו ושבע שחילקו כדאמרי' (בקידושין) (דף מ:) [ערכין] (דף יב:): ###### Rashi on Sotah 41a:23:1 [Rashi on Sotah 41a:23:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:23:1) בסוף שמיטה - קודם ר"ה של שמינית דהא מקץ שבע בסוף שנה משמע: ###### Rashi on Sotah 41a:24:1 [Rashi on Sotah 41a:24:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Sotah/r/41a:24:1) מריש שתא - שכולן נקראו מועד כדכתיב (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מועדי ה' וקחשיב נמי ר"ה: