## Rashi on Taanit Daf 12a

###### Rashi on Taanit 12a:1:1
[Rashi on Taanit 12a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:1:1)

הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום כל אותו היום – כלומר לא אמרו במתענה שאכל בו ביום כגון שהתחיל להתענות עד חצי היום ואח"כ אכל דאין זה עינוי ואם אכל קודם חצות אין בכך כלום דאינו תענית של כלום אלא כשהשלים כל היום אע"פ שלא קיבלו עליו מאתמול ופריך אי דקבל עליו להתענות עד חצי יום והדר מתענה כל היום האי תעניתא מעלי' הוא ופשיטא דתענית גמור הוא ואפילו תפלת תענית נמי מתפלל עליו ולא איצטריך לאוקומי הלכה בהכי דזהו תענית גמור והאי מקשה סבר דהאי הלכה מתענין לשעות כמשמעו דיכול להתענות עד חצי היום מתענה קרינא ביה:


###### Rashi on Taanit 12a:1:2
[Rashi on Taanit 12a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:1:2)

לא צריכנא דממליך אימלוכי – כלומר לא היה בדעתו כלל להתענות אלא אתא ליה טרדא ולא אכל עד חצי היום וכי מטא חצי יום ממליך אמר הואיל והתעניתי עד חצי היום אתענה כל היום:


###### Rashi on Taanit 12a:2:1
[Rashi on Taanit 12a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:2:1)

שלא שקעה עליו חמה – שלא התענה עד אותה שעה:


###### Rashi on Taanit 12a:2:2
[Rashi on Taanit 12a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:2:2)

אנשי משמר – כהנים ולוים העובדין מתענין כדלקמן בפרק סדר תעניות:


###### Rashi on Taanit 12a:2:3
[Rashi on Taanit 12a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:2:3)

ולא משלימין – לפי שהן עסוקין בעבודה ואין יכולים להשלים אלמא אע"ג דאינו משלים מתענה קרי ליה:


###### Rashi on Taanit 12a:2:4
[Rashi on Taanit 12a:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:2:4)

לצעורי נפשייהו – עם הצבור אבל אינו תענית לא להתפלל תפלת עננו ולא לקובעו עליו חובה כלל וכל שעה שהוא רוצה לאכול אוכל:


###### Rashi on Taanit 12a:3:1
[Rashi on Taanit 12a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:3:1)

מבני (סנאב) בן בנימין – משבט בנימין:


###### Rashi on Taanit 12a:3:2
[Rashi on Taanit 12a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:3:2)

שיום טוב שלנו היה – כדלקמן בשלשה פרקים (תענית דף כו.) זמן עצי כהנים והעם כו' עד בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה בעשרה בו בני (סנאב) בן בנימין שעל ידי מעשה קבעו להן חכמים להתנדב עצים ולהביא למערכה וכשמגיע זמנו מביאין אותן ומדליקין אותן על גבי המזבח אע"פ שהיו שם שאר עצים הרבה משא"כ בשאר מתנדבי עצים דאין מבערין אותן בזמן שיש עצים אחרים במסכת מנחות (דף קו:) אמרינן המתנדב עצים לא יפחות משני גזירין ועצים טעונין קמיצה טעונים הגשה כו':


###### Rashi on Taanit 12a:4:1
[Rashi on Taanit 12a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:4:1)

דאמר רבי יוחנן – פעמים שהיה אומר אהא בתענית עד שאבוא לביתי ואי מטי לביתיה בשתים או בג' שעות ביום הוה אכיל וקרי ליה מתענה:


###### Rashi on Taanit 12a:4:2
[Rashi on Taanit 12a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:4:2)

לשמוטיה נפשיה מבי נשיאה – דלא ליטרחוהו למיכל בהדייהו שהיה מבקש הימנו שיאכל עמו היה אומר כן שלא יטריחנו לאכול עמו ומיהו לא הוי תענית שאם היה רוצה היה אוכל מיד ואין בנדרו כלום:


###### Rashi on Taanit 12a:5:1
[Rashi on Taanit 12a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:5:1)

ואי יתיב מאי – מי סליק לתענית אי לא:


###### Rashi on Taanit 12a:5:2
[Rashi on Taanit 12a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:5:2)

למפוחא – הוא המפוח שנופחין בו הנפחין את האור המתמלא ברוח אף זה נתמלא רוח שלא אכל בחנם:


###### Rashi on Taanit 12a:6:1
[Rashi on Taanit 12a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:6:1)

במנחה – בזמן המנחה ואפילו בשוק אומר הריני מחר בתענית:


###### Rashi on Taanit 12a:6:2
[Rashi on Taanit 12a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:6:2)

בתפלת המנחה – בסופה תוספת ריצוי ותחנונים עד שאומר הריני מחר בתענית ודוקא נקט מנחה משום דסמוך לתחלת יום תעניתו לאפוקי תפלת יוצר ודיקא נמי מדפסיק שמואל ופליג אדרב דאמר בזמן המנחה שיעורא יתירא:


###### Rashi on Taanit 12a:6:3
[Rashi on Taanit 12a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:6:3)

כדכתיב במגילת תענית – לסוף ימים טובים הכתובים במגילת תענית כתיב בה מקדמת דנא ייסר לעיל מינה תני אילין יומיא די לא להתענאה בהון להן כל איניש דייתי עלוה תענית מן קדמת דנא לפני אלו ימים טובים כגון שקיבל עליו עשרה תעניות או עשרים ונכנסו אלו הימים בהם:


###### Rashi on Taanit 12a:7:1
[Rashi on Taanit 12a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:7:1)

ייסר בצלו – בתפלה ואי לא קבליה עליה בתפלת המנחה לא דחי להנך ימים טובים אלמא דעיקר תענית בעי לקבולי בתפלת המנחה עילויה ואי לא קבליה עילויה בתפלת המנחה לא עשה כלום:


###### Rashi on Taanit 12a:7:2
[Rashi on Taanit 12a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:7:2)

ייסר – לשון ואסרה אסר (במדבר ל):


###### Rashi on Taanit 12a:7:3
[Rashi on Taanit 12a:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:7:3)

בצלו – צלותא איכא דאמרי לשון נדר שקבל עליו להתענות כמו הרימותי ידי אל ה' (בראשית י״ד:כ״ב) דמתרגמינן ארימית ידי בצלו ואין רבי מודה האי דקתני דכתיב משום דמגילת תענית היתה נכתבת לבד לזכרון נסים:


###### Rashi on Taanit 12a:8:1
[Rashi on Taanit 12a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:8:1)

וחד אמר יאסר – דלא הוי תני ייסר בצלו דמשמע דוקא כדאמרינן אי מקבל בתפלת המנחה אין ואי לא לא אלא יאסר דמשמע יהא אסור לאכול אי אתי עליה תעניות מן קדמת דנא בין בתפלה בין שלא בתפלה:


###### Rashi on Taanit 12a:8:2
[Rashi on Taanit 12a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:8:2)

מאי היא – מאי קסבר ומשני כדתניא יחיד שקבל עליו תענית שני וחמישי של כל השנה כולה כלומר כדמפרש בהדיא אם נדרו קודם לגזרתנו כו' ולא שנא בין בתפלה בין שלא בתפלה:


###### Rashi on Taanit 12a:9:1
[Rashi on Taanit 12a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:9:1)

קודם גזרתנו – קודם שגזרו חכמים ימים טובים הללו אבל משגזרו אע"פ שהתחיל תעניותיו קודם הזמנים הללו לא דחו:


###### Rashi on Taanit 12a:10:1
[Rashi on Taanit 12a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:10:1)

עד מתי אוכל ושותה – בלילה כשמתענה למחר בכל תעניות שהוא אוכל משתחשך ואפילו בתענית יחיד קא מיירי:


###### Rashi on Taanit 12a:10:2
[Rashi on Taanit 12a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:10:2)

עד קרות הגבר – אפילו פעם ראשונה קאמר מדקאמר גבי יוצא יחידי בלילה בסדר יומא (דף כא.) עד שישלש:


###### Rashi on Taanit 12a:10:3
[Rashi on Taanit 12a:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:10:3)

שלא גמר סעודתו – אבל גמר דברי הכל אינו אוכל:


###### Rashi on Taanit 12a:11:1
[Rashi on Taanit 12a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:11:1)

אכל ועמד – אע"פ שבירך ועמד משולחנו חוזר ואוכל ואין בכך כלום:


###### Rashi on Taanit 12a:11:2
[Rashi on Taanit 12a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:11:2)

שלא סילק – את הטבלא דלאו עקירה היא ולא אסח דעתיה מאכילה וכסעודה אריכתא דמיא:


###### Rashi on Taanit 12a:11:3
[Rashi on Taanit 12a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:11:3)

איכא דאמרי אמר רבא כו' – והלכה כאיכא דאמרי אוכל ושותה עד שיישן קבע ועד שיעלה עמוד השחר כרבי:


###### Rashi on Taanit 12a:11:4
[Rashi on Taanit 12a:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:11:4)

אבל ישן – הפסקה היא ושוב אינו אוכל:


###### Rashi on Taanit 12a:11:5
[Rashi on Taanit 12a:11:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/12a:11:5)

התם – לאו ישן ממש אלא מתנמנם שומיליי"ר בלע"ז: