## Rashi on Taanit Daf 14b

###### Rashi on Taanit 14b:1:1
[Rashi on Taanit 14b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:1:1)

גזר תליסר תעניתא – כדאמרינן במתניתין (דף טו:) שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות ולשאר פורעניות עביד להו ולא לגשמים:


###### Rashi on Taanit 14b:2:1
[Rashi on Taanit 14b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:2:1)

לגרמיה – לעצמו דרש שלא אמר אלא לפי שהוא לא היה רוצה להתענות:


###### Rashi on Taanit 14b:2:2
[Rashi on Taanit 14b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:2:2)

לא שנו – דאין גוזרים יותר משלש עשרה:


###### Rashi on Taanit 14b:2:3
[Rashi on Taanit 14b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:2:3)

כשאמרו – להתענות שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות:


###### Rashi on Taanit 14b:3:1
[Rashi on Taanit 14b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:3:1)

לא מן השם הוא זה – שאין זה טעם שאין מניחין בשביל טורח אלא שכבר יצא זמנה של רביעה של יורה שהרי מרחשון עבר על כולן לסוף התעניות שמקצתן היו בכסליו כדקתני מתניתין ואיכא למשמע מדרבי שמעון דבשאר מיני פורעניות דכל שעתא הוי זימנייהו למיבטלי אפילו טפי גזרינן ורבי דאמר אין מטריחין סתמא אכולהו קאמר ואנא דאמרי כרבי:


###### Rashi on Taanit 14b:4:1
[Rashi on Taanit 14b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:4:1)

ובשומע תפלה – אמרינן לשאילת מטר כיחיד השואל צרכיו בשומע תפלה דהא דאמרינן שאלה בברכת השנים אפי' ביחיד משום דזמן צבור הוא אבל במילתא אחריתי דהוי ליחיד ולא לצבור כהכא דבתקופת תמוז לאו זמן שאילת צבור הוא בשומע תפלה הוא דמדכר ליה ולא בברכת השנים כדאמרינן במסכת ע"ז (דף ח.) ובברכות (דף לא.) אם היה לו חולה בתוך ביתו מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף מוקמינן והלכתא בשומע תפלה כך שמעתי:


###### Rashi on Taanit 14b:5:1
[Rashi on Taanit 14b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:5:1)

אימתי – הוא סדר תעניות:


###### Rashi on Taanit 14b:5:2
[Rashi on Taanit 14b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:5:2)

בזמן שהשנים כתיקנן – שהיא קציר בניסן וזריעה במרחשון ואין סדר השנים משתנה:


###### Rashi on Taanit 14b:5:3
[Rashi on Taanit 14b:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:5:3)

וישראל שרוין על אדמתן – שמנהג ארץ ישראל בכך:


###### Rashi on Taanit 14b:5:4
[Rashi on Taanit 14b:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:5:4)

הכל לפי השנים – אם צריכה אותה שנה למטר כגון שנה שחונה שצריכה לגשמים הרבה:


###### Rashi on Taanit 14b:5:5
[Rashi on Taanit 14b:5:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:5:5)

לפי המקומות – כגון נינוה דאפי' בתקופת תמוז בעו מטרא. לא גרסינן לפי הזמן שלא ירדו עדיין גשמים:


###### Rashi on Taanit 14b:7:1
[Rashi on Taanit 14b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:7:1)

מטין – שלא יראו בני אדם ויצטערו אלא לעת ערב פותחין הואיל ולאו לכבוד שבת הוא ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:


###### Rashi on Taanit 14b:7:2
[Rashi on Taanit 14b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:7:2)

או דילמא – פותחין כל היום והכי משמע מתניתין בשני מטין ובה' היה פתוח כדרכו כל היום לגמרי מפני כבוד השבת:


###### Rashi on Taanit 14b:8:1
[Rashi on Taanit 14b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:8:1)

איצטבא – כסא דהשתא אין החנות פתוחה לרשות הרבים ואם הוא פתוח אינו נראה כל כך:


###### Rashi on Taanit 14b:8:2
[Rashi on Taanit 14b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:8:2)

פותח כדרכו – אפי' בשני:


###### Rashi on Taanit 14b:9:1
[Rashi on Taanit 14b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:9:1)

ה"ג תנא בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה – בנין דקתני מתניתין לא בנין הצריך לו אלא בנין הצריך לשמחה דבדבר שמחה ממעטינן:


###### Rashi on Taanit 14b:9:2
[Rashi on Taanit 14b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:9:2)

בית חתנות – לעשות חופתו:


###### Rashi on Taanit 14b:9:3
[Rashi on Taanit 14b:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:9:3)

אבוורנקי של מלכים – שכך היו נוהגין כשנולד בן למלך היו נוטעין אילן לשמו ויום שממליכין אותו עושין לו כסא ממנו לישנא אחרינא אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלך תחתיו ודומה לו בעירובין (דף כה:) ההוא אבוורנקא דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה:


###### Rashi on Taanit 14b:9:4
[Rashi on Taanit 14b:9:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:9:4)

של מלכים – דרך מלכים נוטעין אותו לצל הוא נוטעו כמו כן לצל היא והיא נטיעה של שמחה:


###### Rashi on Taanit 14b:10:1
[Rashi on Taanit 14b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:10:1)

ששאל בשלום – תלמיד חכם מחזיר לו משום איבה ובשפה רפה:


###### Rashi on Taanit 14b:10:2
[Rashi on Taanit 14b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:10:2)

אבל ומנודה חייבין בעטיפה – דכתיב ועל שפם יעטה במועד קטן (דף טו.):


###### Rashi on Taanit 14b:11:1
[Rashi on Taanit 14b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:11:1)

רשאי ליפול על פניו – לבזות עצמו בפני הצבור שאם לא יענה יחרפוהו כך שמעתי אלא אם כן יודעין בו שהוא חשוב כיהושע שאמר לו הקב"ה קום לך למה זה אתה נופל על פניך:


###### Rashi on Taanit 14b:12:1
[Rashi on Taanit 14b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:12:1)

אלא אם כן נענה – שיודעין הן שנענה כיהורם יהורם רשע היה אלא שהתענה על רעב שהיה בימיו ונענה דכתיב (מלכים ב ז׳:ט״ז) ויהי סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל:


###### Rashi on Taanit 14b:13:1
[Rashi on Taanit 14b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:13:1)

לא הכל – נענין (בתפלה) ולא הכל נענין בקריעה דיהושע וכלב שלא היו חשובין כמשה ואהרן לא זכו ליענות אלא בקריעה ומקרא בעלמא קא דריש:


###### Rashi on Taanit 14b:14:1
[Rashi on Taanit 14b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:14:1)

ויהושע בן נון – כתיב בתריה דההוא דויפל וי"ו מוסיף על ענין ראשון:


###### Rashi on Taanit 14b:15:1
[Rashi on Taanit 14b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/14b:15:1)

ולא הכל בקימה – לקראת ישראל לעתיד לבא מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו: