## Rashi on Taanit Daf 20b

###### Rashi on Taanit 20b:1:1
[Rashi on Taanit 20b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:1:1)

נזדמן לו אדם – יש ספרים שכתוב בהן אליהו זכור לטוב והוא נתכוון להוכיחו שלא ירגיל בדבר:


###### Rashi on Taanit 20b:4:1
[Rashi on Taanit 20b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:4:1)

ה"ג מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות שאינן ראויות ליפול ולא שראויות ליפול הי ניהו בריאות והי ניהו שאינן ראויות ליפול הי ניהו רעועות והי ניהו ראויות ליפול לא צריכא דקיימן אגודא דנהרא – מפולת שיש שם רוח חזק שמפיל החומות מפולת שאמרו מתריעין עליהן בבריאות קאמרינן שיהו החומות בריאות ואף על פי כן נופלות מכח נשיבת הרוח אבל אם היו החומות הנופלות רעועות אין מתריעין עליהן וכשאינן ראויות ליפול מתריעין עליהן ולא בראויות ליפול:


###### Rashi on Taanit 20b:5:1
[Rashi on Taanit 20b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:5:1)

לא צריכא – הא דקתני שאינן רעועות וראויות ליפול אלא כגון דקאי אגודא דנהרא על שפת הנהר שאע"פ שהיא בריאה ראויה היא ליפול שהמים מפילין אותה שמקלקלין את הקרקע ושוחקין את היסוד:


###### Rashi on Taanit 20b:6:1
[Rashi on Taanit 20b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:6:1)

כי ההיא אשיתא רעועה כו':


###### Rashi on Taanit 20b:6:2
[Rashi on Taanit 20b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:6:2)

באתרה – במקומה אף על גב דאינה ראויה ליפול דהא קמה באתרה כולי האי אפילו הכי כיון דרעועה היא לא הוו חלפי תותה אלא היה מקיף סביבותיה:


###### Rashi on Taanit 20b:8:1
[Rashi on Taanit 20b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:8:1)

מנכין – ממעטין:


###### Rashi on Taanit 20b:9:1
[Rashi on Taanit 20b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:9:1)

ה"ג לא הקפדתי בתוך ביתי ולא הלכתי בלא תורה – דכל שעתא הוה גריס:


###### Rashi on Taanit 20b:10:1
[Rashi on Taanit 20b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:10:1)

בהכינתו – שמכנים לו בני אדם כגון שם לווי:


###### Rashi on Taanit 20b:10:2
[Rashi on Taanit 20b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:10:2)

חניכתו – כמו חניכת אבות בגיטין עד י' דורות (גיטין דף פח.):


###### Rashi on Taanit 20b:11:1
[Rashi on Taanit 20b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:11:1)

ביומא דעיבא – יום המעונן דהוי רוח מנשבת ומסתפי דלא תפיל חומות:


###### Rashi on Taanit 20b:11:2
[Rashi on Taanit 20b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:11:2)

בגוהרקא – תיבה תלויה בעגלה ושרות יושבות בהן:


###### Rashi on Taanit 20b:11:3
[Rashi on Taanit 20b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:11:3)

וסייר – בודק תרגום פוקד (שמות לד) מסער כמו האי טבחא דלא סר סכינא קמיה חכם:


###### Rashi on Taanit 20b:11:4
[Rashi on Taanit 20b:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:11:4)

כי הוה ליה מילתא דאסותא רמי ליה אכוזא דמיא כו' לא גרסינן:


###### Rashi on Taanit 20b:12:1
[Rashi on Taanit 20b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:12:1)

זבין ליה ושדי ליה בנהרא – להכי זבין להו דאי הוה משתייר מידי לגננין אזלא לאיבוד דמכמשא בשבת ונמצא מכשילן לעתיד לבא דלא מייתי ירקי לסעודת שבת:


###### Rashi on Taanit 20b:12:2
[Rashi on Taanit 20b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:12:2)

דסמכא דעתייהו – שנסמכין עניים לאותו ירק ואומרים אין אנו צריכין לקנות ושמא ישתייר שם כלום ואין להם מה לאכול בשבת:


###### Rashi on Taanit 20b:12:3
[Rashi on Taanit 20b:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:12:3)

אין מאכילין אותן לבהמה – משום ביזוי אוכלין ומחזי כבועט בטובה שהשפיע הקב"ה בעולם אי נמי משום דחסה תורה על ממונן של ישראל וזרק לנהר והולכין למקום אחר ומוצאין אותם בני אדם ואוכלין אותן כך שמעתי:


###### Rashi on Taanit 20b:14:1
[Rashi on Taanit 20b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:14:1)

מילתא דשיבתא – מנהג שדים שמזיקין למי שיאכל ואינו נוטל ידיו דשיבתא כהך דגרסינן במסכת יומא (דף עז:) אמר אביי משום שיבתא והוה תלי ליה לההוא כוזא דמיא כי היכי דלימשו ידייהו מינה:


###### Rashi on Taanit 20b:15:1
[Rashi on Taanit 20b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Taanit/r/20b:15:1)

בר מהא – חוץ מזו דכל מאן דבעי הוה עייל ואכל: