## Rashi on Temurah Daf 31a ###### Rashi on Temurah 31a:1:1 [Rashi on Temurah 31a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:1:1) למ"ד כו' - פלוגתא היא באלו טרפות (חולין נז:) איכא למ"ד טרפה יולדת ואיכא למ"ד אינה יולדת: ###### Rashi on Temurah 31a:2:1 [Rashi on Temurah 31a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:2:1) זה וזה גורם - וליכא לפלוגי בעובר ירך אמו הוא אלא א"כ עיברה ואח"כ נטרפה דהתם למ"ד ירך אמו הוא אירע הטרפות בגופו אבל היכא דנטרפה ולבסוף עיברה ליכא למימר ירך אמו הוא שהרי יש בו צד היתר אלא בזה וזה גורם פליגי: ###### Rashi on Temurah 31a:4:1 [Rashi on Temurah 31a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:4:1) אפרוח - שנולד מביצת יונה טרפה שאסור ליקרב: ולד במעי בהמה אינו אדוק בגופה אלא תלוי באויר ומעצמו הוא נוצר וגדל והולך אבל ביצה כל זמן שאינה נגמרה אדוקה באשכול וגדילה ונגמרה מגוף התרנגולת. ל"א מאוירא קא רביא לאחר שנולד והולך וגדל הילכך עיקר גידולו אינו מאמו אבל ביצה מגופה דתרנגול' רביא והדבר מוכיח שלאחר שיצאת אינה גדילה משום הכי מודו רבנן לשון הירושלמי: ###### Rashi on Temurah 31a:5:1 [Rashi on Temurah 31a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:5:1) א"ל רבא לרב הונא כו' - אלישנא קמא למ"ד טרפה יולדת ללישנא בתרא למ"ד טרפה אינה יולדת שיחלא קמא שהיו כבר באשכול בשעה שנטרפה התרנגולת: ###### Rashi on Temurah 31a:5:2 [Rashi on Temurah 31a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:5:2) מלא תרווד - במסכת נזיר (דף נ:) מפרש שיעורו: ###### Rashi on Temurah 31a:5:3 [Rashi on Temurah 31a:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:5:3) הבאה מאדם חי - ואח"כ מת: ###### Rashi on Temurah 31a:5:4 [Rashi on Temurah 31a:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:5:4) רבי אליעזר מטמא - דגופיה הוא ועד כאן לא פליגי רבנן עליה כו'. [ל"א ועיקר] דאפילו בחייו נמי מטמא ר"א דאבר מן החי מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבר מן המת בהעור והרוטב (חולין קכח:) אבל באפרוח אפי' ר' אליעזר מודה דיקרב דהא גופא אחרינא הוא וגוף זה לא היה במעי הטרפה: ###### Rashi on Temurah 31a:7:1 [Rashi on Temurah 31a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:7:1) לבתר דאסרחא - אחר שהסריחה הביצה יצא זה ממנה וכשהסריחה פקע איסורא דהואי עפרא בעלמא הלכך מותר זה שיצא ממנה אחרי כן: ###### Rashi on Temurah 31a:8:1 [Rashi on Temurah 31a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:8:1) הכי נמי דאסירא - והא אמר לעיל דמוקצה הוא ואסור באכילת כרשינין אבל דלאו מוקצה לא: ###### Rashi on Temurah 31a:9:1 [Rashi on Temurah 31a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:9:1) חלב רותח שחרית - כל ימיו: ###### Rashi on Temurah 31a:9:2 [Rashi on Temurah 31a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:9:2) הואיל ויכולה לעמוד - על אותו חלב של שחרית מעת לעת בלא שום אכילה אחרת וכשהגיע מעת לעת חזרה וינקה הלכך כל גדילתה ממנה היא ואפילו אכלה דברים אחרים בינתיים: ###### Rashi on Temurah 31a:10:1 [Rashi on Temurah 31a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:10:1) רק בכל אות נפשך (תאכל) בשר - בפסולי המוקדשין מוקמינן לה בסיפרי דבי רב: ###### Rashi on Temurah 31a:11:1 [Rashi on Temurah 31a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:11:1) איכא דאמרי תזבח ואכלת בשר אין לך בו היתר אכילה אלא משעת זביחה - לאפוקי חלב וגיזה דהנאה דמחיים היא אבל פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ולא מייתר ליה לואכלת למדרש ולא לכלביך ומהך דרשא משמע דלכלביך שפיר דמי דהכי משמע אתה לא תאכל קודם זביחה כלומר לא תתהני מחיים אבל כלביך דלאחר מיתה הוא אפי' בלא זביחה שפיר דמי ופודין את הקדשים להאכילן לכלבים תרי תנאי נינהו והכי מוקמינן (בשחיטת חולין) (דף קב): ###### Rashi on Temurah 31a:14:1 [Rashi on Temurah 31a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:14:1) מתני' קדשי בדק הבית - ממעטינן להו בשילהי פ"ק (לעיל תמורה יג.) דלא עבדי תמורה: ###### Rashi on Temurah 31a:14:2 [Rashi on Temurah 31a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Temurah/r/31a:14:2) פיגול ונותר וטמא כו' - בשלמים כתיבי ובפ"ק דיבמות (דף ז.) מפרש שלמים בכלל כל הקדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדין קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח: