## Rashi on Yevamot Daf 110b

###### Rashi on Yevamot 110b:1:1
[Rashi on Yevamot 110b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:1:1)

חולץ לא - משום קרייה:


###### Rashi on Yevamot 110b:5:1
[Rashi on Yevamot 110b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:5:1)

מוציא אשתו בגט - דזיקת אחותה פקחת אוסרתה שנישואיה גמורין וזו ספק ואין כח בקידושיה לפטור את אחותה משום אחות אשה:


###### Rashi on Yevamot 110b:5:2
[Rashi on Yevamot 110b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:5:2)

ואשת אחיו אסורה לעולם - דחרש לא מצי חליץ ומיכנס נמי לא מצי כניס לה דאחות גרושתו היא דאחותה חרשת היתה קנויה במקצת לאחיו החרש הילכך לא אפשר (שהרי אחות גרושתו היא). ומהך מתניתין לא מותיב ליה לרבא דהכא מדינא לא חליץ האי חרש לפקחת שהרי אשת פקח היתה וזיקתו גמורה וליכא למימר כי היכי דעל הכי נפיק אלא להכי מייתי לה לגלויי אהנך תרתי תיובתי קמייתא דבחרשת וחרש מעיקרא קמיירי דהא כולהו תניא להו גבי הדדי במתני' לקמן בחרש שנשא פקחת (יבמות דף קיב:):


###### Rashi on Yevamot 110b:6:1
[Rashi on Yevamot 110b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:6:1)

מי מצי מפיק - דקתני מוציא את אשתו בגט ומדקתני בגט משמע שתהא מותרת לאחרים:


###### Rashi on Yevamot 110b:6:2
[Rashi on Yevamot 110b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:6:2)

נשתטית לא תצא - פקחת שנשתטית לא תצא מבעלה אע"פ שהאשה יוצאת לרצון ושלא לרצון רבנן תקון שלא תצא כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר לפי שאינה יודעת לשמור עצמה אבל נתחרשה יוצאת דלא בעינן דעת אשה בגט שהרי אפי' פקחת בעל כרחה מוציא והכא לא תקון רבנן מידי דהא יודעת לשמור עצמה:


###### Rashi on Yevamot 110b:6:3
[Rashi on Yevamot 110b:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:6:3)

נתחרש הוא כו' - דקידושיו היו גמורין וגירושין בלא דעת:


###### Rashi on Yevamot 110b:7:1
[Rashi on Yevamot 110b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:7:1)

נכריות נמי - הנך תרתי דלעיל חרשות מעיקרא קאמר דהא גבי הדדי תניין. והמגמגם לומר למה לי כל הנך דיוקי דקאמר מדהוא חרש מעיקרא איהי נמי חרשת מעיקרא כו' ומדאחיות חרשות מעיקרא כו' לותיב מחד ומדהוא חרש מעיקרא הנך נמי דלעיל חרשות מעיקרא וקתני בהו כונס אין חולץ לא לאו מילתא היא דכל הנך חרשין דלעיל נפלה לפניהם פקחת מכח קידושי פקח וליכא למימר כי היכי דעל הכי נפק אבל בחרשת דלעיל איכא למימר הכי ואפילו הכי קתני כונס פקח ולא חולץ:


###### Rashi on Yevamot 110b:9:1
[Rashi on Yevamot 110b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:9:1)

שני אחין חרשין - נישואיהן שוין בין שהן פקחות בין שהן חרשות בין אחת פקחת ואחת חרשת שהרי כניסתן לבעליהן ברמיזה וכן שתי חרשות כניסתן ברמיזה ואע"פ שהן פקחין או אחד פקח ואחד חרש נישואיהן שוין הילכך יוצאת היבמה משום אחות אשה:


###### Rashi on Yevamot 110b:9:2
[Rashi on Yevamot 110b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:9:2)

ואם היו נכריות - ומת אחד מהן יכנוס השני דלאו בר חליצה הוא או היא אינה בת חליצה:


###### Rashi on Yevamot 110b:11:1
[Rashi on Yevamot 110b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:11:1)

ומדהן חרשין מעיקרא כו' ל"ג - דבלאו הכי מצי מותיב מינייהו:


###### Rashi on Yevamot 110b:12:1
[Rashi on Yevamot 110b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:12:1)

ומקוו אקוותא - מקהילים תלמידים סביבם שהיו באים לשמוע דבריהם. ל"א דמקהו אקהתא משיבין קושיות זל"ז:


###### Rashi on Yevamot 110b:15:1
[Rashi on Yevamot 110b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:15:1)

כיצד תקנתן - דקטנה וחרשת הואיל ואין האחת פוטרת צרתה וחרשת לאו בת חליצה היא דניפוק תרוייהו בחליצה ואי מייבם לה וחליץ לקטנה כשתגדיל מיפסלא קמייתא עליה דקם ליה בלא יבנה דהא ביאה דחרשת לא דחיא זיקה דנימא אין אחריה כלום:


###### Rashi on Yevamot 110b:15:2
[Rashi on Yevamot 110b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:15:2)

כונס את החרשת ומוציאה בגט - דחליצת קטנה תפסל לה עליה:


###### Rashi on Yevamot 110b:16:1
[Rashi on Yevamot 110b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/110b:16:1)

חרשת קנוייה במקצת ומשויירת - קטנה ספק קנוייה כולה ספק אינה קנוייה כלל. דבשתיהן קנויות ומשויירות ליכא למימר דממתני' שמעינן לה דא"כ תיפטר חדא בביאת חברתה ושתיהן ספק נמי ליכא למימר מדקתני סיפא דמתני' בא יבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת פסל את הקטנה בא יבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה פסל את החרשת ואי שתיהן ספק קמייתא תיתיב גביה ממה נפשך דהא אחרונה לא פסלה לה עליה דאם שתיהן קנויות אין האחרונה פוסלת הראשונה דאין אחר ביאה כלום ואם זו (קנויה) וזו אינה קנויה אינן צרות זו לזו אלא חדא קנויה ומשויירת וחדא ספק. ומדרב שמעינן דחרשת היא הקנויה והמשויירת וקטנה ספק משום הכי תצא החרשת בגט דלמא קטנה קנויה היא לגמרי ועדיפא מחרשת ופסלה לה חליצתה עליה: