## Rashi on Yevamot Daf 43a ###### Rashi on Yevamot 43a:1:1 [Rashi on Yevamot 43a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:1:1) רבי לא שנאה - רבי שסידר את המשנה לא שנאה שתהא משנה שלא רצה לסותמה: ###### Rashi on Yevamot 43a:1:2 [Rashi on Yevamot 43a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:1:2) רבי חייא - תלמידו מנין לו שהלכה כמותה שסתמה בברייתא: ###### Rashi on Yevamot 43a:2:1 [Rashi on Yevamot 43a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:2:1) שתים טמאות - דחזו למילתיה: ###### Rashi on Yevamot 43a:2:2 [Rashi on Yevamot 43a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:2:2) אחת טהורה - דלא חזי למידי: ###### Rashi on Yevamot 43a:2:3 [Rashi on Yevamot 43a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:2:3) אחת בפני עצמה - שאינה תחובה במסרק: ###### Rashi on Yevamot 43a:2:4 [Rashi on Yevamot 43a:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:2:4) טמאה - שראויה לנר או למיתוח לפרוש בגדים או חוט זו מזו: ###### Rashi on Yevamot 43a:3:1 [Rashi on Yevamot 43a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:3:1) אחת מבינתיים - שמכל ג' הסמוכות ניטלה האמצעית תו לא חזי: ###### Rashi on Yevamot 43a:3:2 [Rashi on Yevamot 43a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:3:2) היתה החיצונה אחת - מהשלימות הללו שנשתיירו ג' עם החיצונות ושן חיצונה רחבה היא כעין חיצונות שבמסרק של עץ שלנו הלכך לא מהניא בהדייהו וטהור: ###### Rashi on Yevamot 43a:3:3 [Rashi on Yevamot 43a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:3:3) למלקט - מלקחים שקורין טנל"ש: ###### Rashi on Yevamot 43a:3:4 [Rashi on Yevamot 43a:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:3:4) לנר - לנקר את הנר: ###### Rashi on Yevamot 43a:3:5 [Rashi on Yevamot 43a:3:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:3:5) ולמיתוח - לפרוש בגד כעין החייטים שמותחין עורות במסמרים: ###### Rashi on Yevamot 43a:3:6 [Rashi on Yevamot 43a:3:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:3:6) טמאה - לקמן פריך דהא תנא רישא כולן אחת אחת בפני עצמן טמאות ואע"ג דלא התקינה: ###### Rashi on Yevamot 43a:6:1 [Rashi on Yevamot 43a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:6:1) הא - דקתני שתים טמא בגווייתא אמצעיות דחזיין טפי שהן כנגד בית יד המסרק וכשהוא אוחז בו מכוונות הן לסרוק: ###### Rashi on Yevamot 43a:6:2 [Rashi on Yevamot 43a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:6:2) והא - דקתני שלש אין שתים לא בברייתא ולא בחיצונות [ממש] דהא אמרינן היתה חיצונה אחת מהן טהור אלא אותן המשוכות כלפי הראש דאינן מכוונות כנגד בית יד המסרק ולא חזו כולי האי הלכך ג' הוא דחזו במקצת אבל שתים לא חזו ולא מידי: ###### Rashi on Yevamot 43a:6:3 [Rashi on Yevamot 43a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:6:3) ל"א והוא עיקר בגווייתא וברייתא - שתי שורות שינים יש למסרק של צמר חיצונות ופנימיות החיצוניות עיקר המלאכה תלויה בהן ופנימיות לקלוט הצמר שלא יפול והלכך בחיצונות צריך ג' במקום אחד והפנימיות דיין בב': ###### Rashi on Yevamot 43a:8:1 [Rashi on Yevamot 43a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:8:1) בקתייהו - שנטל עמה חתיכת עץ והיא נעשית לה בית יד ואינה צריכה תיקון אחר: ###### Rashi on Yevamot 43a:9:1 [Rashi on Yevamot 43a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:9:1) אלימתא - עבות ואינם צריכות בית יד: ###### Rashi on Yevamot 43a:10:1 [Rashi on Yevamot 43a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:10:1) זו דברי ר"ש - ולאו סתמא הוא: ###### Rashi on Yevamot 43a:11:1 [Rashi on Yevamot 43a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:11:1) וכן עושין מעשה - כלומר כך ראיתי מנהג חכמים עושים: ###### Rashi on Yevamot 43a:12:1 [Rashi on Yevamot 43a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:12:1) רובו - של חדש ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם: ###### Rashi on Yevamot 43a:15:1 [Rashi on Yevamot 43a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:15:1) והלכתא - מניקה צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו ואשה שאינה מניקה צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בעלה וחוץ מיום שנתארסה בו. (כל הנשים יתארסו אנשואות קאי חוץ מן האלמנה אתא לאשמועינן ולא אארוסות ולמעוטינהו מלינשא דגבי הבחנה רבי יוסי מיקל טפי מכולהו כדאמר בארבעה אחין): ###### Rashi on Yevamot 43a:16:1 [Rashi on Yevamot 43a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:16:1) ק"ו - רב חסדא מתמיה על דברי רבי יוסי שאוסר ליארס מחמת אבילות כל ל' כדקתני לקמן כמה איבול שלה שלשים יום: ###### Rashi on Yevamot 43a:16:2 [Rashi on Yevamot 43a:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:16:2) במקום שאסור לכבס - שבת שחל ט' באב להיות בתוכה: ###### Rashi on Yevamot 43a:16:3 [Rashi on Yevamot 43a:16:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:16:3) מותר ליארס - דאירוסין לאו שמחה נינהו: ###### Rashi on Yevamot 43a:16:4 [Rashi on Yevamot 43a:16:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:16:4) מקום שמותר לכבס - תוך ל' יום של אבל דאבל אין אסור בתכבוסת אלא שבעה ימים דכל שלשים יום לגיהוץ תנן בפ' ואלו מגלחין (מו"ק דף כג.) אבל כיבוס לא דהא תספורת גופה אי לאו דאתיא פרע פרע מנזיר לא מיתסרא: ###### Rashi on Yevamot 43a:17:1 [Rashi on Yevamot 43a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:17:1) קודם הזמן הזה - קא ס"ד קודם ט' באב דהיינו כל השבת שחל להיות בתוכה ממעטין כו': ###### Rashi on Yevamot 43a:17:2 [Rashi on Yevamot 43a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:17:2) ומארסין - דלאו שמחה היא ומצוה קעביד: ###### Rashi on Yevamot 43a:18:1 [Rashi on Yevamot 43a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:18:1) כי תניא ההיא - דמארסין: ###### Rashi on Yevamot 43a:18:2 [Rashi on Yevamot 43a:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:18:2) קודם דקודם - קודם שבת שחל ט"ב בתוכה דהתם מותר לכבס אבל תוך השבת כשם שאסור לכבס אסור נמי ליארס וליכא ק"ו: ###### Rashi on Yevamot 43a:20:1 [Rashi on Yevamot 43a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Yevamot/r/43a:20:1) אלא אימא רבי יוסי אומר כל הנשים ינשאו - חוץ מאלמנה. ורבי יוסי לא איבול אתא לאשמועינן דבנישואין אפילו רבי יהודה מודה דאסור בימי איבול דהא שמחה היא אלא ינשאו אתא לאשמועינן ופליג אדרבי יהודה דאמר כל הנשואות יתארסו ואתא ר' יוסי למימר אפילו נשואות ינשאו. וג' מחלוקות בדבר דת"ק אסר אפילו ארוסות ליארס דגזרו ארוסת ראשון אטו נשואה וגזרינן ארוסין דאחרון אטו נשואין דאחרון ור' יהודה סבר הנשואות יתארסו ולא גזר אירוסין אטו נשואין והארוסות ינשאו ולא גזר ארוסה אטו נשואה אבל הבחנה מיהא אית ליה ונשואה לא תנשא ורבי יוסי אפילו הבחנה לית ליה: