## Rashi on Zevachim Daf 100a ###### Rashi on Zevachim 100a:1:1 [Rashi on Zevachim 100a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:1:1) לא קשיא - דר"ש אדר"ש הא דקתני הכא אונן לא מייתי פסח כשמת וקברו בי"ד דיום מיתה דאורייתא ותפיס לילו מדאורייתא כדיליף ליה רבי יהודה לקמן והא דקתני לעיל אוכל פסחו בשמת בי"ג וקברו בי"ד דיום קבורה גופיה דרבנן ולא תפיס לילו אלא מדרבנן ורומיא דתרתי מתני' קמייתא משני לה רב מרי אידי ואידי יום קבורה וכאן בפסח וכאן בשאר ימות השנה כדשנינן לה מעיקרא ומאי אבל לא בקדשים אבל לא בקדשים של כל השנה כולה: ###### Rashi on Zevachim 100a:2:1 [Rashi on Zevachim 100a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:2:1) הכי גרס לא תפיס לילו עמו אלא מדרבנן: ###### Rashi on Zevachim 100a:3:1 [Rashi on Zevachim 100a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:3:1) אמינא לך אנינות יום מיתה דאורייתא - דהא מאנינות דאהרן מייתי לה לקמן והתם יום מיתה הואי: ###### Rashi on Zevachim 100a:3:2 [Rashi on Zevachim 100a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:3:2) ואת מהדרת יום קבורה - דהוא גופיה מדרבנן והתם מודינא: ###### Rashi on Zevachim 100a:4:1 [Rashi on Zevachim 100a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:4:1) אביי אמר - אידי ואידי ביום מיתה ולעולם אנינות לילה לר"ש דרבנן ודקתני בברייתא פסח אינו בא באנינות כשמת קודם חצות דרחמנא דחייה מהאי קרא דדרשינן כשהוא שלם הוא מביא ולא כשהוא אונן ודקתני בפסחים טובל ואוכל פסחו אלמא מייתי ליה אונן כשמת אחר חצות דקדמה חובת שחיטת פסח לאנינות ותו לא דחיא ליה אנינות מלשלח קרבנו ומיהו על כרחך ש"מ אנינות לילה דרבנן דאי מדאורייתא היא האי לא הוה אכיל נהי דקדמה חובת שחיטה לאנינות אבל חובת אכילה לא קדמה ליה ואכילת פסחים לא מעכבא לאביי אלא משום דאנינות לילה דרבנן והם לא העמידו דבריהם במקום כרת דדילמא ממנע ולא שחיט א"נ כיון דעל כרחך שחטיה לאו אורח ארעא דנימרו ישחטנו ע"מ ליפסל הילכך אוכל פסחו אבל לא שאר קדשים אפי' ליל פסח דהעמידו דבריהם במקום עשה ומתני' דדייקינן אי מזמנו ליה אכיל ביום קבורה כדאמר רב אסי לעיל [דמת בי"ג וקברו בי"ד] אפילו מדרבנן לא תפיס לילו: ###### Rashi on Zevachim 100a:5:1 [Rashi on Zevachim 100a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:5:1) דשני לן - מדאורייתא: ###### Rashi on Zevachim 100a:6:1 [Rashi on Zevachim 100a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:6:1) ורמינהי כו' - מסקנא דמילתיה הוא דבעי לאתויי מגו רומייא ושינויי: ###### Rashi on Zevachim 100a:6:2 [Rashi on Zevachim 100a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:6:2) לאחותו מה ת"ל - בנזיר קאי וכיון דכתיב לאביו ולאמו כ"ש לאחותו: ###### Rashi on Zevachim 100a:6:3 [Rashi on Zevachim 100a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:6:3) אמרת לא יטמא - רישא דברייתא בנזיר קא מיירי כדתני לה לקמן בשמעתין וה"ק סיפא הרי שהיה נזיר והוא כ"ג והולך לשחוט את פסחו או למול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא אי משום נזיר אי משום כ"ג אי משום פסח וכ"ש הכא דאיתנהו לכולהו: ###### Rashi on Zevachim 100a:6:4 [Rashi on Zevachim 100a:6:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:6:4) ולמול את בנו - דמילת זכריו מעכבתו מלאכול פסחו: ###### Rashi on Zevachim 100a:7:1 [Rashi on Zevachim 100a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:7:1) לאחותו אין מטמא - אלמא אתיא חובה דפסח ואסרה ליה להיטמא ומביא פסח אונן וקס"ד דתרוייהו קתני אליבא דר' עקיבא דאמר לה יטמא מצוה והילכך לא מיתוקמא הך בתרייתא אלא בשמת לאחר חצות דאתיא חובת פסח ודחיא למצות טומאה וקמייתא במת קודם חצות דאפקעתיה אנינות מפסח: ###### Rashi on Zevachim 100a:9:1 [Rashi on Zevachim 100a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:9:1) וממאי - דטעמא דקמייתא משום דקדמה אנינות הוא דתוקמא לר"ש דאמר לעיל אין מביא פסח אונן במת קודם חצות וכר"ע: ###### Rashi on Zevachim 100a:9:2 [Rashi on Zevachim 100a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:9:2) דילמא - טעם דר"ע לאו משום קודם חצות הוא והיכא דלא איטמי במת ואפילו קודם חצות בעי למעבד פסח והכא משום דאיטמי הוא ואפילו מת לאחר חצות נמי קאמר ר' עקיבא יטמא משום דקסבר לה יטמא מצוה ואין לה תשלומין הילכך מטמאינן ליה וממילא אזל ליה כרת דה"ל טמא ופסח יש לו תשלומין בשני והך דקתני לא יטמא רבי ישמעאל היא דאמר רשות הילכך לא תדחייה מצות פסח בשביל רשות דטומאה ולעולם בין לרבי ישמעאל בין לר"ע אונן שלא נטמא מביא פסחו ואפילו מת קודם חצות דטעם דהכא לאו משום אנינות הוא: ###### Rashi on Zevachim 100a:10:1 [Rashi on Zevachim 100a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:10:1) דרישא - דההיא דנזיר ר"ע קתני לה דאומר מצוה הילכך לא מיתרצי אלא משום טעמא דקודם חצות ואחר חצות היכא דמת קודם חצות קדמה לה חובת טומאה לפסח וטמא והוא הדין לאנינות דהא קדמה והיכא דמת לאחר חצות קדמה חובת פסח ומפקע לחובת טומאה והוא הדין לאנינות: ###### Rashi on Zevachim 100a:10:2 [Rashi on Zevachim 100a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:10:2) נפש - בנזיר כתיב כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא וסמיך ליה לאביו ולאמו וגו' וכוליה קרא יתירא הוא דהא כתיב ליה קרובים ורחוקים: ###### Rashi on Zevachim 100a:10:3 [Rashi on Zevachim 100a:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:10:3) נפש אלו הקרובים - לאו ממשמעותא היא דתיקשה לך אם כן למה נאמרו רחוקים דאי לא כתיב תרתי קראי הוה מוקמינן ליה ברחוקים אבל השתא דאיכתיבא תרי קראי נפש קרובים משמע שהן כנפשו: ###### Rashi on Zevachim 100a:11:1 [Rashi on Zevachim 100a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:11:1) לאביו - מה ת"ל אם ללמד שלא יטמא לו הרי פירש קרובים ורחוקים אלא בא לפרט את מי אסר את הקרובים אבל לא מת מצוה: ###### Rashi on Zevachim 100a:11:2 [Rashi on Zevachim 100a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:11:2) לאמו - מה תלמוד לומר אם לאסור הרי למדנו אם להתיר מת מצוה הרי למדנו אלא לא הוצרך לנזיר לבדו אלא ללמדך שאם היתה בו עוד קדושה אחרת כגון שהיה כהן ונזיר התרתי לך בו מת מצוה ממיעוט דלאמו דרשינן לאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למ"מ וכן כולם: ###### Rashi on Zevachim 100a:12:1 [Rashi on Zevachim 100a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:12:1) הרי שהלך לשחוט את פסחו - זה שהיה כ"ג ונזיר וניתוסף בו עוד דבר אחר המעכבו מליטמא שהיה צריך לשחוט את פסחו אף זה לאחותו פטרתי לך בו אבל מיטמא הוא למת מצוה דאם אינו ענין לנזיר לבדו תנהו ענין למי שיש בו כל אלו: ###### Rashi on Zevachim 100a:12:2 [Rashi on Zevachim 100a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100a:12:2) אמרת לא יטמא - רישא דברייתא בנזיר קא מיירי כדתני לה לקמן בשמעתין וה"ק סיפא הרי שהיה נזיר והוא כ"ג והולך לשחוט את פסחו או למול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא אי משום נזיר אי משום כ"ג אי משום פסח וכ"ש הכא דאיתנהו לכולהו: