## Rashi on Zevachim Daf 100b

###### Rashi on Zevachim 100b:1:1
[Rashi on Zevachim 100b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:1:1)

רבא אמר כו' - אמילתיה דר"ש קאי לשנויי דר"ש אדר"ש:


###### Rashi on Zevachim 100b:1:2
[Rashi on Zevachim 100b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:1:2)

אידי ואידי לאחר חצות - ואפילו מת לאחר חצות קודם ששחטו עליו אית ליה לר"ש לא יביא את פסחו דרחמנא דחייה כדדריש ואזיל שלמים קרבנו כל קרבנותיו לא יביא אלא כשהוא שלם ודקתני אונן טובל ואוכל פסחו לערב כשמת לאחר ששחטו וזרקו עליו:


###### Rashi on Zevachim 100b:2:1
[Rashi on Zevachim 100b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:2:1)

מאי דהוה הוה - הרי נפטר ואמאי דחייא אכילתו אנינות לילה דרבנן טפי משאר קדשים בשלמא לאביי דמוקי לה בקודם ששחטו וזרקו עליו ובלאחר חצות חובת פסח חלה עליו להביא ואי לא שרית ליה לאוכלו לא מייתי הילכך לא העמידו דבריהם אלא לרבא אמאי לא העמידו הא כבר שחט וזרק:


###### Rashi on Zevachim 100b:2:2
[Rashi on Zevachim 100b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:2:2)

ה"ג א"ל רבינא אכילת פסחים מעכבא מדרבה בר רב הונא - ולקמן מייתינן לה:


###### Rashi on Zevachim 100b:2:3
[Rashi on Zevachim 100b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:2:3)

א"ל רבא לרב אדא ציית מאי דאמר לך רבך - רבינא שמע לו שיפה השיבך על שאילתך ובמסכת שבועות כי האי סוגיא דרבה ורבינא ורב אדא בפ' ידיעות הטומאה (שבועות דף יח.):


###### Rashi on Zevachim 100b:3:1
[Rashi on Zevachim 100b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:3:1)

יום שמועה - ששמע שמת לו מת ובשמועה קרובה שתוך ל' עסקינן:


###### Rashi on Zevachim 100b:3:2
[Rashi on Zevachim 100b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:3:2)

כיום קבורה למצות שבעה ושלשים - מיום שמועה מתחיל למנות ז' לרחיצה ונעילת הסנדל ול' לגיהוץ:


###### Rashi on Zevachim 100b:3:3
[Rashi on Zevachim 100b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:3:3)

ולאכילת פסחים - הוי יום שמועה כיום ליקוט עצמות דקיימא לן בפסחים בפרק האשה (דף צב.) השומע על מתו והמלקט עצמות טובל ואוכל בקדשים לערב והוינן בה מלקט עצמות הזאה שלישי וז' בעי ומשנינן אימא שליקטו אחרים עצמות דאמרינן במו"ק (דף ח.) המלקט עצמות אביו ואמו הרי זה מתאבל עליהם כל היום ואשמועינן בפסחים דלערב מותר בקדשים והכא אשמועינן יום שמועה לענין אכילת פסחים לא כיום קבורה הוא דאילו יום קבורה לא אכיל פסחו לערב ואפילו מת באתמול בי"ג אלא כיום ליקוט עצמות הוי ומותר בכל הקדשים והא דנקט פסחים משום דיום קבורה נקט ליה למימר דביום קבורה אפילו פסח נמי לא:


###### Rashi on Zevachim 100b:3:4
[Rashi on Zevachim 100b:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:3:4)

אחד זה ואחד זה - על כרחך איום קבורה ויום ליקוט קאי וקשיא רישא לסיפא כדלקמן דאי איום שמועה ויום ליקוט לא שייך למיתני אחד זה ואחד זה דכיון דמינייהו סליק זה וזה מיבעי ליה:


###### Rashi on Zevachim 100b:3:5
[Rashi on Zevachim 100b:3:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:3:5)

טובל ואוכל - בקדשים לערב וכ"ש פסחו:


###### Rashi on Zevachim 100b:4:1
[Rashi on Zevachim 100b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:4:1)

כיום ליקוט עצמות - משמע ולא כיום קבורה דאילו יום קבורה לא אכיל פסחו לערב:


###### Rashi on Zevachim 100b:5:1
[Rashi on Zevachim 100b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:5:1)

תנאי היא - דפליגי בליל יום קבורה שאינה יום מיתה דאיכא למ"ד תפיס לילו מדרבנן וסבר אכילת פסחים לא מעכבא הילכך אפילו פסח לא אכיל ולקמן מייתי להו:


###### Rashi on Zevachim 100b:6:1
[Rashi on Zevachim 100b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:6:1)

רבה בר רב הונא אמר כאן ששמע שמועה או שלקטו לו עצמות או שקבר מתו בי"ד סמוך לשקיעת החמה וכאן לאחר שקיעת החמה - סיפא דקתני בכולהו אוכל קדשים וכ"ש פסחו כשבא עליו אחד מאלו לפני שקיעת החמה דה"ל לערב ליל יום קבורה וליל יום שמועה וליל (פסחים) ביום ליקוט עצמות וסבר יום קבורה לא תפיס לילו אפילו מדרבנן וכ"ש יום שמועה וליקוט עצמות והא דתני רישא ולאכילת פסחים כיום ליקוט עצמות דאילו יום קבורה לא אכל כשאירע לו אחד מאלו לאחר שקיעת החמה דה"ל לילה זה יום קבורה עצמו ולא ליל יום קבורה אע"ג דאף הוא מדרבנן החמירו ביום קבורה עצמו יותר מיום שמועה וליקוט לאוסרו בפסח אבל ביום ליקוט לא אסרוהו בפסח אלא בשאר קדשים הצריכוהו להמתין עד ערב וה"ק לאכילת פסחים הוי יום שמועה כיום ליקוט ואוכל פסחו ואפי' שמע או ליקט אחר שקיעה דה"ל יום שמועה עצמו ויום ליקוט עצמות ואפילו הכי שרי מה שאין כן ביום קבורה עצמו דאילו מת לו מת בי"ג וקברו אותו עממים לאחר שקיעה די"ד אסור לאכול בפסח ואע"ג דחלה עליו שמחת הרגל ואינו נוהג אבילות ברגל ה"מ אבילות דמדרבנן היא וכתיב ושמחת בחגך אבל אנינות ליאסר בקדשים חלה עליו ואחד זה ואחד זה היכא דבאו עליו מבעוד יום אוכל בקדשים לערב דלילו לא תפיס ומיהו ביום אסור בשאר קדשים אפי' יום שמועה וליקוט עצמות בר מפסח כדמפרש טעמא ואזיל:


###### Rashi on Zevachim 100b:7:1
[Rashi on Zevachim 100b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:7:1)

מאי דהוה הוה - ומה לי פסח ומה לי שאר קדשים הא אמרת קדשים אסור ביום ליקוט לבו ביום כדקתני לערב ובפסח אמאי שרית ליה:


###### Rashi on Zevachim 100b:7:2
[Rashi on Zevachim 100b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:7:2)

אכילת פסחים מעכבת - לא העמידו דבריהם במקום כרת ומיהו ביום קבורה העמידו דבריהם משום דרובא קברי ביום מיתה ואתי למישרי יום מיתה עצמו ויש מקומות שהעמידו דבריהם במקום כרת כדאמרינן בפסחים בהאשה (דף צב.):


###### Rashi on Zevachim 100b:10:1
[Rashi on Zevachim 100b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:10:1)

ומאי תנאי - דפליגי ביום קבורה למיתפס לילו מדרבנן דקאמר רב חסדא לעיל תנאי היא:


###### Rashi on Zevachim 100b:10:2
[Rashi on Zevachim 100b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:10:2)

עד מתי מתאונן - ליאסר בקדשים:


###### Rashi on Zevachim 100b:10:3
[Rashi on Zevachim 100b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:10:3)

כל היום - קס"ד בלא לילו:


###### Rashi on Zevachim 100b:10:4
[Rashi on Zevachim 100b:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:10:4)

כל זמן שלא נקבר - קא ס"ד לקולא פליג ואמר דכל היום לא מיתסר דמשקברו הותר מיד:


###### Rashi on Zevachim 100b:11:1
[Rashi on Zevachim 100b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:11:1)

אי נימא ביום מיתה - שקברו ביום שמת:


###### Rashi on Zevachim 100b:11:2
[Rashi on Zevachim 100b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:11:2)

מי איכא דלית ליה כו' - הא בין לר"ש בין לרבי דפליגי עליה דר' יהודה באנינות לילה דיום מיתה מודו מדברי סופרים מיהא אסור:


###### Rashi on Zevachim 100b:12:1
[Rashi on Zevachim 100b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:12:1)

אחריתה כיום מר - אחריתה של זונה כיום מר שמתאבל ומימר על מתו לפי שסופו למות עליה ויתאבלו עליהן אלמא מרירות יום שלם הוא:


###### Rashi on Zevachim 100b:13:1
[Rashi on Zevachim 100b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:13:1)

איום קבורה - שמת אתמול וקברו היום ואכתי לא אסיקנא מילתיה לתנאי דרב חסדא עד סיפא דתרצה ר' ירמיה:


###### Rashi on Zevachim 100b:14:1
[Rashi on Zevachim 100b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:14:1)

הא מני - בין לרבי בין לרבנן מותר:


###### Rashi on Zevachim 100b:14:2
[Rashi on Zevachim 100b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:14:2)

כל אותו היום - של קבורה ולילו:


###### Rashi on Zevachim 100b:14:3
[Rashi on Zevachim 100b:14:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:14:3)

רבי אומר כל זמן שלא נקבר - אבל קברו אישתרי ליה בלילה ומיהו ביום ליכא למימר דשרי ליה רבי דאפילו יום דליקוט עצמות אסור כל היום כדאמרת טובל ואוכל לערב:


###### Rashi on Zevachim 100b:15:1
[Rashi on Zevachim 100b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:15:1)

והתניא כו' - אלמא רבי לחומרא אמרה וכיון דליכא לפרושי פלוגתא דרבנן לאכול בעודו מוטל לפניו וע"כ בליל יום קבורה פליגי דקאמר רבי אפי' קברו לסוף י' ימים מתאונן עליו ליל יום קבורה וחכ"א אינו מתאונן עליו ביום קבורה אלא יום עצמו אבל לא לילו והיינו תנאי דרב חסדא:


###### Rashi on Zevachim 100b:17:1
[Rashi on Zevachim 100b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:17:1)

מדקא"ר יום קבורה - דאיהו גופיה דרבנן תפיס לילו מדרבנן מכלל דיום מיתה דאורייתא:


###### Rashi on Zevachim 100b:17:2
[Rashi on Zevachim 100b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:17:2)

תפיס לילו דאורייתא - דקא סלקא דעתך לא עשו חכמים חיזוק לדבריהם שעיקרו מדבריהם יותר משעשתה תורה לדבריה:


###### Rashi on Zevachim 100b:18:1
[Rashi on Zevachim 100b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:18:1)

הן היום - הן משמע דאלו הקרבנות חלוקין משאר קרבנות שעליהן שמעת לאוכלן באנינות לילה מפני שכולנו אוננין ואין כהן לאוכלן אבל לדורות שיש כהנים לאוכלן בין ביום ובין בלילה אסור:


###### Rashi on Zevachim 100b:19:1
[Rashi on Zevachim 100b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/100b:19:1)

לעולם דרבנן היא - אפילו אנינות לילה דיום מיתה ואפילו הכי יום קבורה דאיהו גופיה מדרבנן לילו נמי לרבי אסור מדרבנן: