## Rashi on Zevachim Daf 104a ###### Rashi on Zevachim 104a:1:1 [Rashi on Zevachim 104a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:1:1) קודם שנראו להפשט - קודם זריקה אין עורותיהן לכהנים ואפי' הופשט ואח"כ נפסל וכל שכן כשהוא עם הבשר דאין דם מרצה על העור בלא בשר: ###### Rashi on Zevachim 104a:1:2 [Rashi on Zevachim 104a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:1:2) לאחר שנראו להפשט - דהיינו לאחר זריקה עורותיהן לכהנים ואפי' עורו עם הבשר כשנפסל כדקאמר רבי אלעזר דכיון שנזרק הדם והורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים: ###### Rashi on Zevachim 104a:2:1 [Rashi on Zevachim 104a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:2:1) על העור בפני עצמו - אם הופשט ונפסל הבשר קודם זריקה וזרק הדם הותר העור דקסבר רבי אין עור פסול אלא הנפסל עם הבשר אבל הופשט קודם פסולו אפי' קודם זריקה אתיא זריקה ושריא ליה וכל שכן אחר הפשט ואחר זריקה אבל אם קודם הפשט נפסל ואפילו אחר זריקה הרי הוא כבשר: ###### Rashi on Zevachim 104a:3:1 [Rashi on Zevachim 104a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:3:1) רבי אלעזר ברבי שמעון כו' - קסבר בזריקה כשרה תליא היתר העור אבל נפסל בשר קודם זריקה אין העור מותר ואפילו הופשט קודם פסולו: ###### Rashi on Zevachim 104a:6:1 [Rashi on Zevachim 104a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:6:1) מ"ד - הדם מרצה על העור לאחר שנפסל בשר: ###### Rashi on Zevachim 104a:6:2 [Rashi on Zevachim 104a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:6:2) כרבי אליעזר - דאמר דם אע"פ שאין בשר: ###### Rashi on Zevachim 104a:7:1 [Rashi on Zevachim 104a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:7:1) אליבא דר' אליעזר כ"ע לא פליגי - כלומר מילתיה דרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר לא הורצה ודאי פלוגתא היא דעל כרחך מודה הוא דאילו רבי אליעזר לא קאי כוותיה דהא קאמר יזרוק לכתחילה אף ע"פ שאין בשר כגון אבד או נשרף אלמא זריקה מעלייתא היא: ###### Rashi on Zevachim 104a:7:2 [Rashi on Zevachim 104a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:7:2) כי פליגי אליבא דרבי יהושע - כלומר הא דאמר דמ"ד הורצה כר' אליעזר ולא כרבי יהושע ליתא דאפילו אליבא דרבי יהושע אמרה רבי למילתיה: ###### Rashi on Zevachim 104a:8:1 [Rashi on Zevachim 104a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:8:1) ה"ג עד כאן לא א"ר יהושע אלא בבשר דליכא פסידא לכהנים - ע"כ לא קאמר רבי יהושע אם אין בשר אין דם אלא לענין לעלות קרבן לבעלים לחובה דליכא פסידא לכהנים והתורה אמרה (דברים יב) הבשר והדם: ###### Rashi on Zevachim 104a:8:2 [Rashi on Zevachim 104a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:8:2) אבל לענין עור דאיכא פסידא דכהנים אפילו רבי יהושע מודה - דלא מפסידנא להו שלא כדין ואם נשרף בשר או אבד קודם זריקה לכתחילה לא יזרוק וליכא פסידא דכהנים שהרי לא קרב הקרבן ואם עבר וזרק הדם הויא זריקה להתיר העור אע"פ שלא עלה לו הקרבן הקרבה הוי וקרינא ביה עור העולה אשר הקריב: ###### Rashi on Zevachim 104a:9:1 [Rashi on Zevachim 104a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:9:1) מידי דהוה אדיעבד - דקתני אם זרק הורצה הניחא גבי נטמא איכא למימר הציץ מרצה אבל גבי יוצא לא מרצה הציץ וקאמר אם זרק הורצה אלמא ק"ל היה לו לרבי יהושע בדרשה זו דאם אין בשר אין דם דאם זרק הורצה הלכך גבי אבוד ושרוף נמי אע"ג דבדיעבד נמי פסול כדאמרינן בכיצד צולין (פסחים עח:) לענין עור מיהא מודה: ###### Rashi on Zevachim 104a:11:1 [Rashi on Zevachim 104a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:11:1) למצותן לא קאמר - דהני הכשר מצותן בכך וכי קאמר ר' חנינא בנשרפין מחמת פסולן: ###### Rashi on Zevachim 104a:12:1 [Rashi on Zevachim 104a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:12:1) והאיכא קודם הפשט וקודם זריקה - דבין לרבי בין לרבי אלעזר ברבי שמעון נשרף לרבי משום דקודם הפשט ולרבי אלעזר משום דקודם זריקה: ###### Rashi on Zevachim 104a:12:2 [Rashi on Zevachim 104a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:12:2) חלוץ קאמרי' - מימי לא ראיתי עור מופשט יוצא לבית השריפה והנפסל קודם הפשט עורו נשרף בבשרו ואין מפשיטים אותו: ###### Rashi on Zevachim 104a:13:1 [Rashi on Zevachim 104a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:13:1) והאיכא אחר הפשט קודם זריקה - דלרבי אלעזר ברבי שמעון חלוץ ונשרף הוא: ###### Rashi on Zevachim 104a:14:1 [Rashi on Zevachim 104a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:14:1) ומשני רבי חנינא כרבי ס"ל - דאמר הדם מרצה על העור: ###### Rashi on Zevachim 104a:14:2 [Rashi on Zevachim 104a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:14:2) ה"ג ואב"א אפילו תימא כר' אלעזר בר"ש ומודה רבי שאין הפשט קודם זריקה - אפילו תימא רבי חנינא כרבי אלעזר ס"ל ודקא קשיא לך הא איכא אירע בו אחר הפשט קודם זריקה לא איתרמי בימיו דאפילו לרבי דאמר הדם מרצה על העור בפני עצמו מודה הוא דאין הפשט קודם זריקה (ולא הורגלו בכך) וכל שכן לרבי אלעזר ברבי שמעון לא הורגלו בכך: ###### Rashi on Zevachim 104a:15:1 [Rashi on Zevachim 104a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:15:1) והאיכא נמצאת טריפה בבני מעיים - לא נמצא פסולו עד שהופשט ופסול זה קודם זריקה וקודם הפשט היה בו דקס"ד דבין לרבי ובין לרבי אלעזר נשרף כדאמרן לרבי משום דקודם הפשט ולרבי אלעזר משום קודם זריקה: ###### Rashi on Zevachim 104a:16:1 [Rashi on Zevachim 104a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:16:1) מרצה - הואיל ולא הוכר פסולו קודם הפשט לרבי וקודם זריקה לרבי אלעזר מרצה על העור והבשר ישרף כשאר פסולי קדשים: ###### Rashi on Zevachim 104a:17:1 [Rashi on Zevachim 104a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:17:1) אלא מאי קמ"ל רבי עקיבא - כיון דשמעיה לרבי חנינא דאמר בשאר קדשים מרצה למה לי לאשמועינן בכור: ###### Rashi on Zevachim 104a:17:2 [Rashi on Zevachim 104a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:17:2) דאפילו בגבולין - בכור בעל מום הנשחט בו במדינה על מומו ולא התירו הכתוב אלא באכילה כדכתיב (דברים ט״ו:כ״ב) בשעריך תאכלנו אבל אם מת עורו אסור וטעון קבורה ואשמועינן רבי עקיבא דהיכא דלא ניכר טריפתו עד לאחר הפשט שראה שחיטתו והפשיט עורו כאילו נזרק דמו במקדש ונמצא טריפה לאחר הפשט: ###### Rashi on Zevachim 104a:19:1 [Rashi on Zevachim 104a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:19:1) בשר בקבורה - דאין מאכילין קדשים לכלבים ושריפה ליכא דאין שריפה בקדשים אלא כשהובאה לעזרה ונפסל לאחר שחיטה: ###### Rashi on Zevachim 104a:19:2 [Rashi on Zevachim 104a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:19:2) והעור בשריפה - לא ידענא טעמא ונראה בעיני דל"ג האי פירושא אלא ה"ג והלכה כדברי חכמים ותו לא מידי ותוספתא זו גירסא דתלמידי תרביצאי היא וטעו במה ששנינו במשנתינו במילתייהו דרבנן לבית השריפה יצא ואני אומר דרבנן לאו אדר"ע קיימי דאיירי בבכור בגבולין אלא אדרבי חנינא קיימי דאיירי בקדשי המקדש: ###### Rashi on Zevachim 104a:20:1 [Rashi on Zevachim 104a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:20:1) מתני' נשרפין בבית הדשן - חוץ לג' מחנות כדיליף לקמן בפירקין: ###### Rashi on Zevachim 104a:20:2 [Rashi on Zevachim 104a:20:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:20:2) ומטמאין בגדים - לעסוקין בהן כדכתיב (ויקרא טז) והשורף אותם וגו': ###### Rashi on Zevachim 104a:20:3 [Rashi on Zevachim 104a:20:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:20:3) שלא כמצותן - שנפסלו טעונין שריפה כשאר פסולי קדשים: ###### Rashi on Zevachim 104a:20:4 [Rashi on Zevachim 104a:20:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104a:20:4) בבית הבירה - פעמים בעזרה פעמים בהר הבית כדאמרינן בגמרא: