## Rashi on Zevachim Daf 104b ###### Rashi on Zevachim 104b:1:1 [Rashi on Zevachim 104b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:1:1) היו סובלין אותו - הנשרפין כמצותן במוטות לקמן יליף לה: ###### Rashi on Zevachim 104b:1:2 [Rashi on Zevachim 104b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:1:2) הראשונים - בני אדם הנושאין במוט אותן שבראש האחר יוצאים ראשונים: ###### Rashi on Zevachim 104b:1:3 [Rashi on Zevachim 104b:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:1:3) עד שיצאו - האחרונים בגמרא יליף לה: ###### Rashi on Zevachim 104b:1:4 [Rashi on Zevachim 104b:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:1:4) ניתך הבשר - דגמרה שריפתן אין המסייע שוב בהן מטמא בגדים אבל מקמי הכי כל המסייעין בשעת שריפה מטמאין בגדים וכולה יליף בגמרא: ###### Rashi on Zevachim 104b:3:1 [Rashi on Zevachim 104b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:3:1) גמ' ששם שורפים פסולי בשר קדשי קדשים - שמחיצת אכילתן בעזרה ופסולי אימורים אפילו של קדשים קלים דהואיל והקטרת הכשירין בעזרה אף שריפת פסוליהן בעזרה כדילפינן בפסחים בפרק כל שעה (פסחים דף כד.) מבקדש באש תשרף: ###### Rashi on Zevachim 104b:3:2 [Rashi on Zevachim 104b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:3:2) קודם זריקה - שלא הגיע זמנו לצאת לפיכך נשרפין בעזרה: ###### Rashi on Zevachim 104b:4:1 [Rashi on Zevachim 104b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:4:1) אחר זריקה - שהגיע זמנו לצאת לפיכך נשרפין חוץ לעזרה: ###### Rashi on Zevachim 104b:4:2 [Rashi on Zevachim 104b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:4:2) וכמצותן - וכשהן נשרפין כמצותן שלא אירע בהן שום פסול: ###### Rashi on Zevachim 104b:4:3 [Rashi on Zevachim 104b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:4:3) נשרפין חוץ לג' מחנות - כדילפינן בפירקין: ###### Rashi on Zevachim 104b:5:1 [Rashi on Zevachim 104b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:5:1) בין לאחר זריקה - הואיל ועדיין לא יצאו: ###### Rashi on Zevachim 104b:5:2 [Rashi on Zevachim 104b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:5:2) ביציאתן - לאחר שיצאו: ###### Rashi on Zevachim 104b:6:1 [Rashi on Zevachim 104b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:6:1) מהו שתועיל - לפוסלן אם לנו: ###### Rashi on Zevachim 104b:6:2 [Rashi on Zevachim 104b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:6:2) בבשר דבר אכילה - עולה או אימורין שהן לאכילת מזבח אבל הני דלשריפה קיימי דלא אשכחן לה אלא או באכילת מזבח כדכתיב (שמות כג) לא ילין חלב חגי וגו' או באכילת אדם כדכתיב (שם יב) לא תותירו וגו': ###### Rashi on Zevachim 104b:7:1 [Rashi on Zevachim 104b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:7:1) ושוין שאם חישב כו' - ושוין ר"ש וחכמי' שנחלקו בפ' ב"ש (לעיל זבחים מג.) אם פיגול נוהג בחטאות הפנימיות שאם חישב לאכול מבשר הפרים למחר או אם חישב בשחיטה על מנת לשורפן חוץ לג' מחנות למחר לא עשה כלום דמחשבת אכילה בדבר שדרכו לאכול בעינן והני לאו דרכן לאכול וגבי שריפה נמי אע"ג דכי אורחיה חשיב אכילת מזבח או אכילת אדם בעינן לפגל ומ"ד פיגול נוהג בפנימיים כגון אם חישב על הקטרת אימורים להקריבו למחר: ###### Rashi on Zevachim 104b:7:2 [Rashi on Zevachim 104b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:7:2) לינה נמי לא פסלה - בבשרו קס"ד דאי לינה פסלה מחשבת לינה נמי פסלה: ###### Rashi on Zevachim 104b:10:1 [Rashi on Zevachim 104b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:10:1) לינת אימורין - דבמידי דהקטרה ודאי פסלה לינה: ###### Rashi on Zevachim 104b:11:1 [Rashi on Zevachim 104b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:11:1) עד שיותך הבשר - דכל זמן שלא נעשית מצותן מועלין בהן: ###### Rashi on Zevachim 104b:11:2 [Rashi on Zevachim 104b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:11:2) מדסיפא - לענין מעילה בבשר איירי: ###### Rashi on Zevachim 104b:11:3 [Rashi on Zevachim 104b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:11:3) רישא נמי - לענין לינה לענין בשר קאמר: ###### Rashi on Zevachim 104b:12:1 [Rashi on Zevachim 104b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:12:1) דתני לוי - במתניתא דלעיל: ###### Rashi on Zevachim 104b:12:2 [Rashi on Zevachim 104b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:12:2) ופסול יציאה - כגון שיצאו לפני זריקת דמים שעדיין לא הגיע זמנן לצאת: ###### Rashi on Zevachim 104b:13:1 [Rashi on Zevachim 104b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:13:1) יציאה מהו שתועיל - לפוסלן אם יצאו מן העזרה לפני זריקת דמים: ###### Rashi on Zevachim 104b:14:1 [Rashi on Zevachim 104b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:14:1) מאי קמיבעיא ליה - אמאי תיפסול הרי סופן לצאת: ###### Rashi on Zevachim 104b:14:2 [Rashi on Zevachim 104b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:14:2) א"ר ירמיה בר אבא - כי קא מיבעיא ליה אליבא דמאן דפסיל בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים משום דעדיין לא הגיע זמנו לצאת בפרק כל התדיר (לעיל זבחים פט:) הכא מאי מי אמרינן הני מילי בבשר קדשים קלים דאין סופן חובה לצאת אבל הני שסופן לצאת חובה לא מיפסלי ביציאתן: ###### Rashi on Zevachim 104b:16:1 [Rashi on Zevachim 104b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:16:1) לא פסול טומאה ולינה - דקאי הכא ומדחי ליה קאי הכא ומדחי ליה: ###### Rashi on Zevachim 104b:17:1 [Rashi on Zevachim 104b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:17:1) שיצא רובו - ומיעוט אחד מן האברים משלים לרובא של בהמה ליציאתה: ###### Rashi on Zevachim 104b:17:2 [Rashi on Zevachim 104b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:17:2) מהו - מי הוי יציאה לטמא את המתעסקין בהוצאת רובן או לא הוי יציאה מי אמרינן שדי מיעוטא דאבר בתר רוב האבר והוה ליה כמאן דלא נפק ואין כאן רוב הבהמה לחוץ ולענין טומאת בגדים מחוץ למחנה בעי (האי מיעוטא דאבר שיצא לחוץ): ###### Rashi on Zevachim 104b:18:1 [Rashi on Zevachim 104b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/104b:18:1) אלא שיצא חציו - של פר ברוב אבר בחצי הפר (הג"ה) יצא רוב אחד מן האברים ומיעוטו בחצי הפר שבפנים האי מיעוטא דאבר שנשאר בפנים בתר רובא דאבר שיצא שדינן ליה והוה ליה כמאן דנפק ואשתכח רוב בהמה מבחוץ: