## Rashi on Zevachim Daf 112a ###### Rashi on Zevachim 112a:2:1 [Rashi on Zevachim 112a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:2:1) גמ' מאן תנא דפליג עליה דר' אלעזר בר' שמעון - בפרק כל הפסולין (לעיל זבחים דף לד:) ואומר כוס עושה חבירו דחוי דקתני חטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן ארבע מתנות מאחד מהם הוא לבדו נשפך ליסוד והן נשפכין לאמה ורבי אלעזר ב"ר שמעון אמר התם כולן נשפכין ליסוד דקסבר כוס אחד עושה את חבירו שירים: ###### Rashi on Zevachim 112a:2:2 [Rashi on Zevachim 112a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:2:2) רבי נחמיה הוא - דפליג עליה דאמר הכא קבל דמה בכוס אחד נתן בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב דשירים נינהו ושירי הדם שהקריבו בחוץ חייב והיכא דקיבלו בשני כוסות אמר פטור אלמא כוס שני לאו שירים חשיב ליה אלא דחוי היה לשפוך לאמה הלכך לא מיחייב עליה בחוץ: ###### Rashi on Zevachim 112a:6:1 [Rashi on Zevachim 112a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:6:1) מאי למה הדבר דומה - למאי הלכתא דמינהו ומאי גמר מינה: ###### Rashi on Zevachim 112a:6:2 [Rashi on Zevachim 112a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:6:2) הא מני רבי היא דאמר - במסכת תמורה (דף כב:) אבודה בשעת הפרשה מתה כחטאת שכיפרו בעליה דקיימא לן (שם דף כא:) דאזלא למיתה אפילו לא היתה ראשונה אבודה בשעה שמתכפר בשניה אלא בשעת הפרשה ומשהפריש זו תחתיה נמצאת קיימא לן בה דאם נתכפר באחת מהן שניה מתה והכי קאמר תנא דמתני' טעמא דאבדה כלומר זו שהופרשה על ידי איבוד חבירתה הוא דכי שוחט אחת מהן בחוץ אחר שקרבה חבירתה פטור דדמיא לכוס דחוי משום דכרבי סבירא ליה דאמר למיתה אזלא אבל המפריש שתי חטאות לאחריות מעיקרא שאם תאבד האחת יתכפר בחבירתה דאפי' רבי מודה בו דמתכפר באחת מהן והשניה תרעה ודמיה לעולת קיץ המזבח וכן לרבנן באבודה בשעת הפרשה דאית להו תרעה בההוא לא אמרינן דאם שחטה בחוץ לשניה דנפטר ואף על גב דלכתחילה לא קרבה היא גופה עולה אלא דמיהן חייב עליה בחוץ דאי אקרבה לדידה גופה עולה בפנים מתקבלת היא: ###### Rashi on Zevachim 112a:8:1 [Rashi on Zevachim 112a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:8:1) כדרב הונא [א"ר] אשם שניתק לרעייה - כגון תמורת אשם ואשם שמתו בעליו או נתכפרו באחר וקיימא לן (שם דף יח.) כל שבחטאת מתה באשם רועה ונמלך בב"ד ואמרו לו ירעה ושחטו סתם כשר לעולה ודוקא ניתק אבל לא ניתק לא כדאמר בפ"ק (לעיל זבחים ד' ה:) הוא בהוייתו יהא: ###### Rashi on Zevachim 112a:9:1 [Rashi on Zevachim 112a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:9:1) מי דמי - מתני' לדרב הונא לחיובי אחטאת שניה בחוץ מהאי טעמא הא לא חזיא היא גופה לעולה כלל דהא נקבה היא: ###### Rashi on Zevachim 112a:9:2 [Rashi on Zevachim 112a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:9:2) מיוסתיניא - מקום: ###### Rashi on Zevachim 112a:9:3 [Rashi on Zevachim 112a:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:9:3) בשעיר נשיא - שהפריש שנים לאחריות דהתם זכר הוא: ###### Rashi on Zevachim 112a:11:1 [Rashi on Zevachim 112a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:11:1) מתני' פרת חטאת. חוץ מגתה - בגמרא מפרש היכא: ###### Rashi on Zevachim 112a:11:2 [Rashi on Zevachim 112a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:11:2) גתה - לשון גת כלומר מקום עמוק: ###### Rashi on Zevachim 112a:11:3 [Rashi on Zevachim 112a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:11:3) ששחטה חוץ מגתה גרסי': ###### Rashi on Zevachim 112a:11:4 [Rashi on Zevachim 112a:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:11:4) פטור - ולא אמרינן שוחט קדשים בחוץ שלא במקום מצוה דרחמנא פטריה מואל פתח אהל מועד וגו' הראוי לפתח אהל מועד שחובה עליו להביאו שם דמדקפיד קרא לענשו על שלא הביאו ש"מ בעומד להביאו שם משתעי קרא: ###### Rashi on Zevachim 112a:12:1 [Rashi on Zevachim 112a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:12:1) כל שאינו ראוי - כל שאינו עתיד [לבא] ובגמרא פריך הא שעיר המשתלח עתיד לבא להגריל ולהתוודות: ###### Rashi on Zevachim 112a:14:1 [Rashi on Zevachim 112a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/112a:14:1) שנאמר לפני משכן - להקריב קרבן לפני משכן אע"פ שכשר לבא הואיל ואינו כשר ליקרב ובגמרא פריך הני נמי תיפוק לי מואל פתח אהל מועד: