## Rashi on Zevachim Daf 22b

###### Rashi on Zevachim 22b:5:1
[Rashi on Zevachim 22b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:5:1)

יכול בן נכר ממש - עובד כוכבים:


###### Rashi on Zevachim 22b:5:2
[Rashi on Zevachim 22b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:5:2)

תלמוד לומר ערל לב - אינו נפסל אלא מחמת ערלות לבו אלמא בכהן קאמר:


###### Rashi on Zevachim 22b:5:3
[Rashi on Zevachim 22b:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:5:3)

שנתנכרו מעשיו - נחשבים לנכרים למקום:


###### Rashi on Zevachim 22b:5:4
[Rashi on Zevachim 22b:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:5:4)

ערל בשר - והוא צדיק מנין:


###### Rashi on Zevachim 22b:7:1
[Rashi on Zevachim 22b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:7:1)

טמא פסול - אמתני' קאי דתנן במתני' טמא מחלל עבודה ועל כרחיך בקרבן יחיד קאמר דאילו קרבן צבור קרב בטומאה:


###### Rashi on Zevachim 22b:7:2
[Rashi on Zevachim 22b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:7:2)

מתוך שמרצה בצבור - לכתחילה:


###### Rashi on Zevachim 22b:7:3
[Rashi on Zevachim 22b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:7:3)

מרצה ביחיד - דיעבד על ידי שהציץ מרצה עליו והאי דבטומאת מת פשיטא לן דכתיב במועדו ואפי' בטומאה משמע בין שכהן (נמי) טמא בין שהצבור טמאין ומדגלי בדוכתא אחריתי גבי טומאת בעלים דכי אישתראי טומאה בצבור במת אישתראי דכתיב איש כי יהיה טמא לנפש ילפינן מינה איש נדחה ואין צבור נדחין אף גבי כהן המרצה נמי במת אישתראי: אי הכי ל"ג:


###### Rashi on Zevachim 22b:8:1
[Rashi on Zevachim 22b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:8:1)

טמא שרץ נמי ליתי בקל וחומר - דמרצה בצבור לכתחילה בק"ו מטמא מת:


###### Rashi on Zevachim 22b:9:1
[Rashi on Zevachim 22b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:9:1)

קסברי זקני דרום - דאמרי מת דווקא:


###### Rashi on Zevachim 22b:9:2
[Rashi on Zevachim 22b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:9:2)

מכפרין כמתכפרין - כשהותרה טומאה בצבור שניהם היו במשמע הכהן והצבור דהא ממועדו נפקא לן (פסחים דף עז.) הילכך כהן כציבור מה כשהותרה טומאה אצל רוב צבור שנטמאו טמא מת הותר ולא טמא שרץ [אף כשהותר לכהן בקרבן צבור מת הותר ולא שרץ]:


###### Rashi on Zevachim 22b:10:1
[Rashi on Zevachim 22b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:10:1)

מאי קסברי - זקני דרום דפשיטא להו דלא הותרה טומאת שרץ אצל רוב צבור ותיתי בקל וחומר:


###### Rashi on Zevachim 22b:10:2
[Rashi on Zevachim 22b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:10:2)

אי קסברי אין שוחטין וזורקין - את הפסח על יחיד טמא שרץ ואף ע"ג דיכול לטבול ולאכול לערב ואיכא למ"ד בפסחים (דף צ:) [דס"ל] הכי ויליף לה מאיש איש כי יהיה טמא לנפש ואפילו חל שביעי שלו ערב הפסח במשמע דהוה ליה כטמא שרץ:


###### Rashi on Zevachim 22b:10:3
[Rashi on Zevachim 22b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:10:3)

אמאי לא עבדי ציבור בטומאה הא כל שביחיד נדחה צבור עבדי בטומאה - דאיש ולא ציבור קאמר רחמנא:


###### Rashi on Zevachim 22b:11:1
[Rashi on Zevachim 22b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:11:1)

אלא סברי לן כמ"ד התם שוחטין וזורקין על טמא שרץ - הואיל וחזי לאורתא הילכך צבור טמאי שרץ אף הן לא הותר להן ליכנס לעזרה טמאין אלא ישלחו קרבנותיהם לעזרה ויקריבוהו כהנים טהורין ויטבלו ויאכלו לערב דלא הותרה להם טומאה אלא במקום שאילו לא הותרה היו נדחין הילכך טמא מת שאינו מותר לאכול לערב הותר להן אבל טומאת שרץ לא ואין כאן ק"ו שהרי יכולין לעשותו בטהרה:


###### Rashi on Zevachim 22b:12:1
[Rashi on Zevachim 22b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:12:1)

תקע להו - צעק להם קול גדול:


###### Rashi on Zevachim 22b:12:2
[Rashi on Zevachim 22b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:12:2)

איזה כח מרובה - לדחות את הטומאה:


###### Rashi on Zevachim 22b:12:3
[Rashi on Zevachim 22b:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:12:3)

הוי אומר כח מתכפרין - כדמפרש ואזיל שהיחיד טמא שרץ משלח קרבנו לעזרה כדקאמריתו שוחטין וזורקין על טמא שרץ והכהן המרצה בו אם נטמא בשרץ פסול לו כדמוקמיתו מתני' דקתני טמא פסול בטמא שרץ:


###### Rashi on Zevachim 22b:13:1
[Rashi on Zevachim 22b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:13:1)

מקום שאם נטמאו בעלים כו' - יחיד שנטמא במת אין משלח פסחו לעזרה לשחוט עליו [אלא נדחה לפסח שני] כדכתיב איש איש כי יהיה וגו' ואע"ג דכחו מרובה משל כהן אצל שרץ:


###### Rashi on Zevachim 22b:13:2
[Rashi on Zevachim 22b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:13:2)

כהן שנטמא במת אינו דין שאינו מרצה - שהרי כחו רע משל בעלים אצל שרץ ואמאי אמרי זקני דרום מרצה ביחיד מגו דמרצה בצבור:


###### Rashi on Zevachim 22b:14:1
[Rashi on Zevachim 22b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:14:1)

טמא מת נמי - יחיד טמא מת נמי משלח קרבנותיו כלומר אם שילח פסחו לעזרה ושחטו וזרקו עליו פטור מלעשות פסח שני ואף על פי שלא יאכל ממנו דקסברי אכילת פסחים לא מעכבת ומיהו לכתחילה אמר רחמנא נדחה לפסח שני וצבור עבדי בטומאה הילכך כהן המכפר בקרבן יחיד מתוך שמרצה [בצבור] לכתחילה מרצה ביחיד דיעבד:


###### Rashi on Zevachim 22b:15:1
[Rashi on Zevachim 22b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/22b:15:1)

והכתיב איש איש וגו' ועשה פסח בחדש השני - אלמא מידחי: