## Rashi on Zevachim Daf 28b ###### Rashi on Zevachim 28b:1:1 [Rashi on Zevachim 28b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:1:1) אם אינו ענין לענין מחשבת חוץ לזמנו תנהו לענין חוץ למקומו - ופיגול דקרא אריכא דצו את אהרן לא תידרשיה לחוץ למקומו אלא כוליה קרא בחוץ לזמנו הלכך ממנו אחוץ לזמנו קאי וכ"ת הכא נמי כרת כתיב דסמיך ליה ואוכליו עונו ישא וגו' ההוא בנותר ממש מיתוקם כדמפרש ואזיל וכדי שלא תאמר שניהם במשמע מיעט רחמנא ואוכליו דהיינו מיעוטא מדלא כתיב והאוכל למעוטי חוץ למקומו דלעיל מיניה: ###### Rashi on Zevachim 28b:1:2 [Rashi on Zevachim 28b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:1:2) תנהו לחוץ למקומו - דבאוכל ממש ביום השלישי ליכא לאוקמא דהא כתיב לא ירצה ואמרינן לקמן (זבחים דף כט.) וכי אחר שהוכשר יחזור ויפסל אלא על כרחך במחשב בשעת עבודה ע"מ כן קאמר: ###### Rashi on Zevachim 28b:2:1 [Rashi on Zevachim 28b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:2:1) ואימא ואוכליו עונו ישא אחוץ למקומו - דסליק מיניה קאי וכדי שלא תאמר אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואף נותר במשמע ונהי דבלא ירצה ליתא אבל בכרת איתיה להכי מיעט ואוכליו דמשמע אחד ולא שנים למעט נותר מכרת: ###### Rashi on Zevachim 28b:3:1 [Rashi on Zevachim 28b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:3:1) ה"ג מסתברא נותר אית לך לאוקומי בכרת למיגמר עון עון לחוץ לזמנו דדמי ליה בז"ב אדרבה חוץ למקומו הוה ליה לאוקומי בכרת דמיגמר עון עון לחוץ לזמנו דדמי ליה במקד"ש - והכי פירושא נותר הוה ליה לאוקומי בכרת דמיגמר עון עון כו' שמלמד כרת על חוץ לזמנו שאין כרת מפורש בו אלא נשיאות עון אמורה בו ולימד מכאן בגזירה שוה דהכא כתיב נשיאות עון ומפרש כרת הלכך אי מוקמת ליה להאי בנותר איכא למילפיה לג"ש שפיר דדמו אהדדי בשני דברים הללו ששניהן נפסלים בזמן זה בזמן ממש וזה במחשבת זמן ושניהם נוהגים בבמה כדתנן בפרק בתרא (לקמן זבחים דף קיג.) דכי פרכת ונילף עון עון מטומאת בשר דכתיב ונשא אהרן את עון הקדשים מה להלן לאו ולא כרת אף כאן לאו ולא כרת אמרינן מנותר הוה ליה למילף דדמי ליה בז"ב אבל אי מוקמת ליה להאי כרת בחוץ למקומו כי גמרת ליה חוץ לזמנו מיניה בג"ש ופרכינן ליה ונילף עון עון מטומאה ליכא לתרוצי מחוץ למקומו הוה ליה למילף דדמי ליה בז"ב דהא אין פסולו בזמן ואינו נוהג בבמת יחיד שאין שם מחיצות: ###### Rashi on Zevachim 28b:4:1 [Rashi on Zevachim 28b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:4:1) במקד"ש - מ' מחשבה ק' קצת ד' דם ש' שלישי חוץ לזמנו וחוץ למקומו שניהם פסולין במחשבה ואם חישב במקצתו נפסל כולו ושניהם נפסלין בעבודת הדם ובשניהם נאמר שלישי לאפוקי טומאה דאינה פסול מחשבה ואם נטמא מקצתו לא נטמא כולו וישנה לאחר זריקת דמים ולא נאמר בו שלישי יתירא אבל בחוץ לזמנו וחוץ למקומו שלישי מיותר לג"ש דלעיל דבכל חד מינייהו כתיב והנותר ביום השלישי באש ישרף וסמיך ליה ואם האכל יאכל ולא בעי למכתב שלישי: ###### Rashi on Zevachim 28b:5:1 [Rashi on Zevachim 28b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:5:1) אתיא קודש קודש - דהאי ואוכליו בנותר כתיב: ###### Rashi on Zevachim 28b:7:1 [Rashi on Zevachim 28b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:7:1) קרא אריכא - ואם האכל יאכל דצו את אהרן אריכא הוא: ###### Rashi on Zevachim 28b:7:2 [Rashi on Zevachim 28b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:7:2) איפוך אנא - ואימא דאריכא בחוץ למקומו וכתיב ביה נשיאות עון ושלישי דקדושים תהיו חוץ לזמנו ואימעוט מכרת: ###### Rashi on Zevachim 28b:8:1 [Rashi on Zevachim 28b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:8:1) מסתברא אריכא בחוץ לזמנו - דכיון דלא פריש ביה כרת בהדיא אלא בג"ש דעון עון מנותר יליף מסתברא דדמי מדדמי יליף דדמי ליה בז"ב דאי מוקמן ליה בחוץ למקומו תו לא יליף כרת מנותר דלא דמי ליה במידי: ###### Rashi on Zevachim 28b:9:1 [Rashi on Zevachim 28b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:9:1) אדרבה - מסתברא משום דדמי ליה חוץ לזמנו לנותר סמכיה לנותר וקא ממעט ליה מאוכליו דלא תימא משום דדמי ליה ניגמר מיניה: ###### Rashi on Zevachim 28b:10:1 [Rashi on Zevachim 28b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:10:1) כולהו מקרא אריכא אתיין - זה לחיוב וזה לפטור כדיליף ליה רבה בריש שמעתין: ###### Rashi on Zevachim 28b:10:2 [Rashi on Zevachim 28b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:10:2) בשתי אכילות כו' - שמחשבת שתיהן פוסלת דהא לקמן במחשבה מוקי ליה תנא ולא באוכל ביום השלישי: ###### Rashi on Zevachim 28b:10:3 [Rashi on Zevachim 28b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:10:3) אחד אכילת אדם כו' - דלא שנא חישב לאכול למחר ל"ש חישב להקטיר אימורין למחר פגול: ###### Rashi on Zevachim 28b:11:1 [Rashi on Zevachim 28b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:11:1) מבשר זבח שלמיו - הקיש זבחים לשלמים מה שלמים יש בהן מפגלין ויש בהם מתפגלין שהדם הוא המפגל והבשר והאימורין המתפגלין: ###### Rashi on Zevachim 28b:11:2 [Rashi on Zevachim 28b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:11:2) אף כל - שיש בו מפגלין ומתפגלין פיגול נוהג בו יצאו מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים שהם מתירין את עצמם ואין בהם שירים להתפגל מחמת עבודות מתיריהם שאין פיגול נוהג בהן: ###### Rashi on Zevachim 28b:13:1 [Rashi on Zevachim 28b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:13:1) לא ירצה המקריב - משמע אזריקה לא תהא זריקה זו מרצה שמע מינה דעד שיזרק הדם מחשבת פיגול תלויה ועומדת נזרק הדם הוקבע הפיגול לא נזרק הדם כגון שנשפך בטל הפיגול דכתיב ביה הרצאה כדכתיב גבי כשר: ###### Rashi on Zevachim 28b:13:2 [Rashi on Zevachim 28b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:13:2) מה הרצאת כשר - לא קרי ליה הרצאה אלא בזריקה שהוא סוף ארבע עבודות המתירות אף פיגול אינו קבוע עד שיזרק הדם שהיא סוף כל מתיריו: ###### Rashi on Zevachim 28b:14:1 [Rashi on Zevachim 28b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:14:1) בהקרבה הוא נפסל - השתא יליף (פסול) דבמחשבה הכתוב מדבר שמחשב בשעת הקרבה לאוכלו בשלישי: ###### Rashi on Zevachim 28b:14:2 [Rashi on Zevachim 28b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:14:2) ואינו נפסל בשלישי - אם בהקרבה לא חישב ע"מ כן ואכל ממנו בשלישי אין הקרבן נפסל למפרע דהכי מידריש לא ירצה המקריב לא תהא זריקתו מרצה אם ע"מ כן הקריבו: ###### Rashi on Zevachim 28b:14:3 [Rashi on Zevachim 28b:14:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/28b:14:3) אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בזובח - כלומר ושלא תאמר דהאי המקריב לאו להכי הוא דאתא אלא לומר לך שהכהן המקריבו לא יחשב עוד בכהונה ויפסל מלכהן לכך נאמר אותו הזבח בלא יחשב ואין הכהן בלא יחשב: