## Rashi on Zevachim Daf 30a

###### Rashi on Zevachim 30a:1:1
[Rashi on Zevachim 30a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:1:1)

אין רישא בשתי עבודות - דהא מפרש בהדיא סיפא איכא לאוקמא דבתרוייהו פליגי:


###### Rashi on Zevachim 30a:2:1
[Rashi on Zevachim 30a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:2:1)

היינו דקתני זה הכלל - לאיתויי עבודה אחת:


###### Rashi on Zevachim 30a:3:1
[Rashi on Zevachim 30a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:3:1)

תנן התם - במסכת תמורה:


###### Rashi on Zevachim 30a:3:2
[Rashi on Zevachim 30a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:3:2)

הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים - שהעמיד בהמת חולין אצל שתים אחת עולה ואחת שלמים ואמר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה תפוס לשון ראשון ואין קדושה חלה על קדושה:


###### Rashi on Zevachim 30a:4:1
[Rashi on Zevachim 30a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:4:1)

הואיל ואי אפשר לקרות שתי שמות כאחת - והוצרך להקדים זה אחר זה:


###### Rashi on Zevachim 30a:4:2
[Rashi on Zevachim 30a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:4:2)

דבריו קיימין - ותרעה ותימכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים וכן מפרש בתמורה:


###### Rashi on Zevachim 30a:5:1
[Rashi on Zevachim 30a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:5:1)

ה"ג איבעיא להו הרי זו תמורת עולה ושלמים מהו - מי אמרי' הא דפליג ר' מאיר ואמר תפוס לשון ראשון משום דאמר תמורת תמורת תרי זימני והוה ליה כנמלך אבל הכא דאמר תמורת עולה ושלמים חד דיבורא הוא ותרוייהו חיילי או דלמא תפוס לשון ראשון לעולם ופשטה קדושת עולה בכולה ותו לא אתו שלמים וחיילי:


###### Rashi on Zevachim 30a:5:2
[Rashi on Zevachim 30a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:5:2)

לחצות מהו - את"ל פשטה קדושת עולה בכולה אמר הרי (זו) בהמה זו לחצות לעולה ושלמים מאי האי חד דיבורא הוא ואין זה חל בלא זה או דלמא כיון דפשטה בפלגא פשטה בכולה ולא אתו שלמים וחיילי:


###### Rashi on Zevachim 30a:7:1
[Rashi on Zevachim 30a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:7:1)

והרי שחיטה - דקתני מתני' לאכול כזית למחר כזית בחוץ:


###### Rashi on Zevachim 30a:7:2
[Rashi on Zevachim 30a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:7:2)

דכי לחצות דמי - דלאו מיהדר אימלוכי שהרי כמה זיתים יש בה וחד דיבורא הוא ופליגי וקא"ר יהודה תפוס לשון ראשון ור' מאיר דתמורה בשיטת רבי יהודה דמתניתין קאי דאמרינן בשמעתין ר"מ בשיטת רבי יהודה אמרה:


###### Rashi on Zevachim 30a:8:1
[Rashi on Zevachim 30a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:8:1)

אמר ליה מי סברת אינה לשחיטה אלא לבסוף - דלהוי הך תרתי מחשבות בסוף שחיטה וחד דיבורא הוא ואפי' הכי נימא ר' יהודה תפוס לשון ראשון:


###### Rashi on Zevachim 30a:8:2
[Rashi on Zevachim 30a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:8:2)

ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף - וכי היכי דמהניא מחשבה בסוף מהניא בתחילתה ומתוקמא מתני' כגון דאמר שחיטת סימן ראשון חוץ לזמנו ובשחיטת סימן שני חוץ למקומו ואית ליה לרבי יהודה מפגלים בחצי מתיר דהיינו חד סימן ותרי דבורי נינהו ואיפגל ליה מדבורא קדמאה אבל לחצות דחד דבור הוא מודי (ומהכא שמעינן דרבא אליבא דר"מ סבירא ליה אינה לשחיטה אלא בסוף מדיליף עדיין היא מחלוקת ממתני' והיינו דאמר בתמיד נשחט (פסחים דף סג.) נימא קסברי אחרים אין לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא דאמר רבא עדיין היא מחלוקת ממתני' דתמורת עולה ושלמים כלחצות דאחרים היינו רבי מאיר ורבא מוקי דלרבי מאיר אינה לשחיטה אלא לבסוף):


###### Rashi on Zevachim 30a:9:1
[Rashi on Zevachim 30a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:9:1)

הרי קמיצה - דפליגי רבי יהודה ורבנן בה בפרק קמא דמנחות (דף יב.) כי מחשב לאכול כזית למחר כזית בחוץ כו':


###### Rashi on Zevachim 30a:9:2
[Rashi on Zevachim 30a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:9:2)

דכי לחצות דמי - דחד דיבורא הוא וזיתים הרבה יש ולאו מיהדר אימלוכי הוא והכא ליכא לפלוגי בתרי דבורי כדפלגא בשחיטה בב' סימנין:


###### Rashi on Zevachim 30a:10:1
[Rashi on Zevachim 30a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:10:1)

דאמר קומץ מנחה כו' - שהמנחה יש לה שני מתירין הקומץ והלבונה וכי פליגי רבי יהודה ורבנן לאו בקמיצה פליגי דאין קמיצה בלבונה אלא בהקטרה פליגי שהיא עבודה בכל אחת ואחת וכגון שהקטיר קומץ מנחה על מנת לאכול כזית למחר וקומץ לבונה על מנת לאכול כזית בחוץ ואית ליה לרבי יהודה מפגלין בחצי מתיר וכיון דהיינו תרי דבורי נינהו מקמא איפגלא לה אבל בקמיצה דחד מתיר הוא לא פליג רבי יהודה:


###### Rashi on Zevachim 30a:11:1
[Rashi on Zevachim 30a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:11:1)

מנחת חוטא - מטמא מקדש או שמיעת הקול מביא מנחה בדלי דלות דכתיב לא יתן עליה לבונה (ויקרא ה׳:י״א):


###### Rashi on Zevachim 30a:12:1
[Rashi on Zevachim 30a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:12:1)

פליגי בפסיעות - ובמחשבת הולכה דאמר בפסיעה ראשונה חוץ לזמנו ובפסיעה שניה אמר חוץ למקומו דהוו להו תרי דבורי:


###### Rashi on Zevachim 30a:13:1
[Rashi on Zevachim 30a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:13:1)

מתני כדאביי - תני מתנייתא כדאביי דבלחצות מודי רבי מאיר:


###### Rashi on Zevachim 30a:13:2
[Rashi on Zevachim 30a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/30a:13:2)

מתני כדרבא - תני מתנייתא כדרבא דבלחצות נמי פליג רבי מאיר: