## Rashi on Zevachim Daf 44a ###### Rashi on Zevachim 44a:1:1 [Rashi on Zevachim 44a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:1:1) ואם לא נאמרו הייתי אומר כו' - ל"ג הכא דליכא למיפרך דיו דהא קלות נמי במיתה: ###### Rashi on Zevachim 44a:1:2 [Rashi on Zevachim 44a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:1:2) ודיו לבא מן הדין להיות כנדון - ולא אמינא בה מיתה אלא לאו: ###### Rashi on Zevachim 44a:2:1 [Rashi on Zevachim 44a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:2:1) והכי קאמר אילו נאמר טומאת שרץ ונאמר מעשר - בלאו כדאיתא ותרומה במיתה כדאיתא ולא נאמר טומאת מת הייתי אומר קלות על הקלות בלאו בטומאת קלה דשרץ על אכילת קלות כגון מעשר יהא בלאו כדאיתא וקלות על החמורות במיתה וטומאת שרץ על אכילות החמורות כגון תרומה במיתה כדאיתא ומינה הוה גמרינן דמה שרץ קלות על החמורות במיתה אף חמורות על קלות נמי במיתה דמה לי טומאה חמורה ואכילה קלה מה לי אכילה חמורה וטומאה קלה (וטומאת המת על אכילת מעשר תהא במיתה) לכך נאמרו חמורות טומאת המת על אכילת מעשר שלא תהא במיתה ופירש בה לאו ולא במיתה לומר לך שהיא באזהרה: ###### Rashi on Zevachim 44a:5:1 [Rashi on Zevachim 44a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:5:1) או אינו מביא כו' - רישא דברייתא בת"כ לענין פיגול קתני יכול לא יהא חייב אלא על השלמים בלבד ת"ל לענין טומאה וינזרו מקדשי ולקמן יליף נותר חילול חילול מטומאה ופיגול בעון עון מנותר: ###### Rashi on Zevachim 44a:5:2 [Rashi on Zevachim 44a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:5:2) או אינו - מרבה אלא כיוצא בשלמים שהרי כלל ופרט אמור כאן כדמפרש לקמן ונימא מה הפרט מפורש נאכלין לשני ימים כו': ###### Rashi on Zevachim 44a:6:1 [Rashi on Zevachim 44a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:6:1) ת"ל מבשר - ריבויא הוא דכתיב גבי פיגול (ויקרא ז׳:י״ח) מבשר זבח השלמים ועלה קאי והנפש האוכלת ממנו עונה תשא: ###### Rashi on Zevachim 44a:7:1 [Rashi on Zevachim 44a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:7:1) עד שאני מרבה - כלומר אחרי שאני מרבה ארבה עמהם אף לוג שמן של מצורע אם פיגל בדם האשם נתפגל הלוג: ###### Rashi on Zevachim 44a:7:2 [Rashi on Zevachim 44a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:7:2) תלמוד לומר - לענין טומאה אשר הם מקדישים גבי וינזרו כתיב ואתי נותר חילול חילול מטומאה מה טומאה הכל בכלל אף נותר הכל בכלל בנותר כתיב כי את קודש ה' חילל (ויקרא יט) ובטומאה כתיב וינזרו ולא יחללו (שם כב) והדר אתי פיגול עון עון מנותר: ###### Rashi on Zevachim 44a:9:1 [Rashi on Zevachim 44a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:9:1) אף כל שיש לו מתירין - או לאדם או למזבח ועולה ילפא מאימורי שלמים וכן אימורי כל הקדשים ובשר כל הקדשים הנאכלין ילפי מבשר שלמים שאין לו מתירין אלא לאדם וחייבין עליו: ###### Rashi on Zevachim 44a:13:1 [Rashi on Zevachim 44a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:13:1) כיוצא בשלמים מאי ניהו - דקתני לעיל או אינו מביא כו' אלא כיוצא: ###### Rashi on Zevachim 44a:15:1 [Rashi on Zevachim 44a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:15:1) האכל - כלל מבשר שלמים פרט יאכל חזר וכלל: ###### Rashi on Zevachim 44a:16:1 [Rashi on Zevachim 44a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:16:1) הני תרי כללי דסמיכי נינהו - שלא נכתב הפרט אלא בסוף: ###### Rashi on Zevachim 44a:16:2 [Rashi on Zevachim 44a:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:16:2) הטל פרט ביניהם - הכתוב אחריהם הטל ביניהם ודונם כו' הלכך אי לאו דרבי רחמנא מבשר תחילה הוה דיינינן ליה במה הפרט מפורש כו': ###### Rashi on Zevachim 44a:17:1 [Rashi on Zevachim 44a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:17:1) חייבין עליו משום פיגול - אם בא עם האשם ופיגל באשם ואף על גב שאם היה רוצה יכול להביאו מכאן ועד עשרה ימים כדלקמן אית ליה לרבי מאיר דכי הביאו עם האשם דם האשם הוא המתירו למתן בהונות ושיריו לאכילה ששירי הלוג נאכלין כדאמרינן בשמעתא דלקמן: ###### Rashi on Zevachim 44a:19:1 [Rashi on Zevachim 44a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:19:1) אמר רב יוסף רבי היא כו' - וסבר לה כרבנן דהואיל ואפשר להביא נסכים לאחר זמן אין דם הזבח מפגלן ואפילו הביאן עמו ולוג שמן נמי הא דקתני נמי פיגול לא שיהא דם האשם מפגלו אלא מתנות שמן עצמו שמזה ממנו שבע הזאות בפנים הם מפגלין אותו אם הזה על מנת לאכול שיריו חוץ לזמנו והוא נאכל ליום ולילה כדמרבינן ליה לקמן עם שאר קדשי קדשים: ###### Rashi on Zevachim 44a:19:2 [Rashi on Zevachim 44a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:19:2) ומדשמעינן ליה לרבי דאמר לוג שמן של מצורע מתנותיו שרו ליה - לכהנים דאמר אף על פי שנזרק דם האשם יש מעילה בשמן עד שיתן שבע הזאות של צרכי גבוה הלכך מתנותיו מפגלין ליה שהן מתירין: ###### Rashi on Zevachim 44a:20:1 [Rashi on Zevachim 44a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:20:1) ולא נהנין - מדרבנן עד שיתן מתנותיו: ###### Rashi on Zevachim 44a:20:2 [Rashi on Zevachim 44a:20:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:20:2) ולא מועלין - דקסבר דם האשם מתירו לכהנים וכל שיש בו שעת היתר לכהנים אין בו מעילה: ###### Rashi on Zevachim 44a:21:1 [Rashi on Zevachim 44a:21:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:21:1) רבי אומר מועלין בו עד שיתן שבע הזאות של גבוה - אבל מתן בהונות דלאו צורך גבוה הוא ודאי לא פליג רבי: ###### Rashi on Zevachim 44a:21:2 [Rashi on Zevachim 44a:21:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:21:2) ושוין - שאפילו נתן מתנות גבוה אסור הוא מדרבנן עד שיתן אף מתן בהונות: ###### Rashi on Zevachim 44a:22:1 [Rashi on Zevachim 44a:22:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/44a:22:1) אמרוה - רבנן להא דרב יוסף: