## Rashi on Zevachim Daf 46b ###### Rashi on Zevachim 46b:1:1 [Rashi on Zevachim 46b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:1:1) אחת לכלל ואחת לפרט - לדרוש דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא והנפש אשר תאכל בשר [מזבח השלמים] (ויקרא ז׳:כ׳) והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהם ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח (בכלל כל הקדשים אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל וטומאתו עליו (שם כב) כל הקדשים בכלל): ###### Rashi on Zevachim 46b:1:2 [Rashi on Zevachim 46b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:1:2) לדברים שאינן נאכלין - כגון עצים ולבונה שאינן ראויים לאכילה אם אכל מהם בטומאת הגוף חייב כרבנן דמתניתין: ###### Rashi on Zevachim 46b:2:1 [Rashi on Zevachim 46b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:2:1) ולר"ש - דמתני': ###### Rashi on Zevachim 46b:4:1 [Rashi on Zevachim 46b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:4:1) חד מהאי זוזא - אמרי חדא מילתא ואינך תרי חדא מילתא: ###### Rashi on Zevachim 46b:5:1 [Rashi on Zevachim 46b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:5:1) חד אמר - חד מהאי זוזא אמר מחלוקת שנחלקו חכמים על רבי שמעון שחייב: ###### Rashi on Zevachim 46b:5:2 [Rashi on Zevachim 46b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:5:2) בטומאת בשר - אם אכלן לעצים ולבונה טמאין לוקה משום לאו דוהבשר אשר יגע בכל טמא וגו' (ויקרא ז׳:י״ט) דאמר מר (חולין דף לו:) והבשר יתירא לרבות עצים ולבונה: ###### Rashi on Zevachim 46b:5:3 [Rashi on Zevachim 46b:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:5:3) אבל בטומאת הגוף - והן טהורים דברי הכל אינו לוקה דלא איתרבו בה: ###### Rashi on Zevachim 46b:6:1 [Rashi on Zevachim 46b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:6:1) הכי גרסינן כיון דקרינן ביה והבשר אשר יגע וגו' קרינא ביה וטומאתו עליו ונכרתה - כלומר כיון דבטומאת בשר אמרי רבנן לוקה אעצים ולבונה בטומאת הגוף נמי אית להו דלוקה דהא גבי הדדי כתיבי: ###### Rashi on Zevachim 46b:7:1 [Rashi on Zevachim 46b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:7:1) אסיפא - אמילתיה דר"ש והכי אמרינן מחלוקת דרבי שמעון אדרבנן דלא לקי בטומאת הגוף דלא רבי רחמנא אבל בטומאת עצמן דרבינהו קרא דברי הכל לוקה: ###### Rashi on Zevachim 46b:8:1 [Rashi on Zevachim 46b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:8:1) כיון דלא קרינן בהו - בעצים ולבונה לרבי שמעון וטומאתו עליו דטומאת הגוף לא קרינן בהו והבשר אשר יגע וגו': ###### Rashi on Zevachim 46b:9:1 [Rashi on Zevachim 46b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:9:1) לפסולא בעלמא - ומעלה דרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא הוא והכי אמרי' בפסחים (דף כד:) דאין לוקין עליו: ###### Rashi on Zevachim 46b:10:1 [Rashi on Zevachim 46b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:10:1) מתני' לשם זבח - לאפוקי שנוי קדש כגון לשם זבח אחר: ###### Rashi on Zevachim 46b:10:2 [Rashi on Zevachim 46b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:10:2) לשם זובח - לאפוקי שנוי בעלים והא ילפינן להו מקראי בפ"ק (לעיל זבחים ד:): ###### Rashi on Zevachim 46b:10:3 [Rashi on Zevachim 46b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:10:3) לשם אשים לשם ריח - בגמרא מפרש לאפוקי מאי ויליף לה מקרא: ###### Rashi on Zevachim 46b:10:4 [Rashi on Zevachim 46b:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:10:4) לשם חטא - לשם חטאו שהוא מביאו עליו: ###### Rashi on Zevachim 46b:11:1 [Rashi on Zevachim 46b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:11:1) אף מי שלא היה בלבו כו' - ששחט סתם כשר: ###### Rashi on Zevachim 46b:11:2 [Rashi on Zevachim 46b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:11:2) שהוא תנאי בית דין - שישחט סתם כדאמרן בפ"ק (לעיל זבחים ב:) התנו בית דין דלא לימא לשמו דלמא אתי למימר שלא לשמו: ###### Rashi on Zevachim 46b:11:3 [Rashi on Zevachim 46b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:11:3) שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד - הלכך אי הוה שלא לשמו אע"ג דבעלים אמרי לשמו לאו מידי הוא דלאו בדידהו תליא מילתא דכתיב המקריב אותו לא יחשב (ויקרא ז): ###### Rashi on Zevachim 46b:12:1 [Rashi on Zevachim 46b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:12:1) גמ' עולה לשם עולה כו' - קרא קדריש עולה אשה ריח ניחוח לה' (ויקרא א׳:ט׳) ואע"ג דלאו בשחיטה כתיב אשכחן ליה בשלמים גבי זביחה והקריב מזבח השלמים אשה לה' (שם ג) שתהא זביחה לשם שלמים לשם אשים לשם שם והאי דנקט הכא קרא דעולה משום דכתיבי כולהו גביה וגבי שלמים לא כתיב בההוא קרא לריח ניחוח: ###### Rashi on Zevachim 46b:12:2 [Rashi on Zevachim 46b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:12:2) לאפוקי כבבא - ע"מ לעשותו חתיכות צלויות בגחלים קרבוניא"ש בלע"ז ודוגמתו בעירובין (דף כט:) ונייתי הוגנא דערבתא ונכביב וניכול: ###### Rashi on Zevachim 46b:13:1 [Rashi on Zevachim 46b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:13:1) אין בהם משום ריח - דכיון דצלאן תחילה חוץ למערכה תו לא מסקי ריחא: ###### Rashi on Zevachim 46b:14:1 [Rashi on Zevachim 46b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:14:1) הנחת רוח - נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא שאמר ונעשה רצונו: ###### Rashi on Zevachim 46b:15:1 [Rashi on Zevachim 46b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:15:1) ולא יחללו - אין דבר אחר מחלל את קדשים אלא מי מחללו קדשים מחללין קדשים כדנפקא לן (לעיל זבחים ה.) דבמחשבה שלא לשמו מתחללים מושחט אותה לחטאת: ###### Rashi on Zevachim 46b:16:1 [Rashi on Zevachim 46b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:16:1) טעמא דלא היה בלבו כלל - ששחטו סתם וממילא קרב לשמו: ###### Rashi on Zevachim 46b:17:1 [Rashi on Zevachim 46b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:17:1) הא לשם חולין כשר ואינו מרצה - וכי אמר רב נמי כשרה ואינה מרצה קאמר: ###### Rashi on Zevachim 46b:17:2 [Rashi on Zevachim 46b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:17:2) לשם חולין - שיודע שהיא חטאת ושחט לשם חולין כשרה כדאמרן שאין חולין מחללין קדשים: ###### Rashi on Zevachim 46b:18:1 [Rashi on Zevachim 46b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/46b:18:1) משום חולין - כסבור שהם חולין פסולה דהיינו מתעסק בדברים אחרים ואינו עסוק בקדשים: