## Rashi on Zevachim Daf 57b

###### Rashi on Zevachim 57b:1:1
[Rashi on Zevachim 57b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:1:1)

ה"ג ואיבעית אימא חוץ מפנים בחד זימנא גמיר - והכי איתא בסדר יומא בפרק הוציאו לו (יומא דף נז.) כלומר נהי נמי דהיקש מקומות כהיקש בהמות הואיל והיקש צורך פנים הוא אפ"ה לא דמי לההוא דלעיל דאילו היכל כולה מילתא בעי למילף מפנים ואיידי דניתן היקש לידרש בדברים המפורשים בפנים כמו למטה בפר ולמעלה בשעיר נדרש ולמד בבת אחת ובא אף מה שלמד בפנים בהיקש עמו וגבי היקש דלעיל נמי אם כתוב בתודה והוקש בכור לתודה ללמוד לו חזה ושוק ולמדתה בהיקש אי הוי הוקש בכור לתודה עצמה והיה למד ממנה תנופת חזה ושוק ואכילת יום ולילה דמתוך שיכולה ללמוד עליו זמן לאכילה שהוא כתוב בה מלמדת נמי עליו תנופת חזה ושוק אבל השתא לתודה עצמה לא הקישה הכתוב אלא לחזה ושוק שבתודה ובתודה עצמה לא למדתה אלא בהיקש:


###### Rashi on Zevachim 57b:2:1
[Rashi on Zevachim 57b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:2:1)

היינו דכתיב ממושבותיכם וגו' - גבי שתי הלחם דעצרת כתיב והוצרכנו במסכת מנחות (דף עז:) ללמוד מהם כמה עשרונות יש בלחמי תודה ובגופה נכתב י' חלות בכל מין אבל לא נתפרש מכמה היא החלה ומייתי לה לחלות חמץ שבתודה משתי הלחם שאף הן חמץ והכתוב הקיש כל הבאות של חמץ שיהיו שוות ומקרא יתירא דתביאו ילפי' לה דלא איצטריך דכתיב והקרבתם מנחה חדשה ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ולא איצטריך תביאו מה ת"ל תביאו כל חמץ שאתה מביא ממקום אחר יהא כזה עשרון לחלה כדכתיב שתים שני עשרונים:


###### Rashi on Zevachim 57b:4:1
[Rashi on Zevachim 57b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:4:1)

אי מה להלן - אלו שני עשרונים אף אלו כל י' חלות שבה שני עשרונים:


###### Rashi on Zevachim 57b:4:2
[Rashi on Zevachim 57b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:4:2)

ת"ל תהיינה - התם מפרש מאי למודה בפ' התודה:


###### Rashi on Zevachim 57b:5:1
[Rashi on Zevachim 57b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:5:1)

למדנו עשרה - עשרונות לחמץ דהא י' חלות למודות בה בג"ש מתרומת מעשר מה תרומת מעשר אחד מעשר אף תרומת תודה והקריב ממנו אחד מכל קרבן מכל מין תרומה לה' אחד מעשר הרי י' חלות ובהיקש תביאו למדנו שהחלה עשרון הרי למדנו י' עשרונות לחמץ הימנו ודבר אחר י' חלות למדנו בהן כבר ובהיקש הן למידות עשרון לחלה:


###### Rashi on Zevachim 57b:5:2
[Rashi on Zevachim 57b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:5:2)

עשרה - עשרון לשלשת מינין שבמצה מניין:


###### Rashi on Zevachim 57b:5:3
[Rashi on Zevachim 57b:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:5:3)

ת"ל על חלת לחם חמץ - מנה הכתוב מינין שבמצה וכתב אחריהן על חלת לחם חמץ הרי היקש אלמא חמץ שלמדנו בו עשרה עשרונות בהימנו ודבר אחר חוזר ומלמד על המצה בהיקש עשרה עשרונות: תביאו רבויא הוא לרבות חמץ שבתודה שכל שתים שבו יהו שתים עשרונים והוי כמאן דכתיב בגופיה בלחמי תודה ולאו משתי הלחם גמרי והיכי דמי דליהוי הימנו ודבר אחר כגון אי איתקוש חמץ דתודה לשתי הלחם בקרא אחרינא דלא מפרש בה עשרון לחלה וילפינן תודה משתי הלחם בהיקש לעשרון לחלה ובדידיה כתיבי עשר חלות:


###### Rashi on Zevachim 57b:7:1
[Rashi on Zevachim 57b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:7:1)

מאן תנא - דאינו נאכל אלא עד חצות:


###### Rashi on Zevachim 57b:9:1
[Rashi on Zevachim 57b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:9:1)

עד שעת חפזון - שהם נחפזים ללכת והיינו לאור הבוקר כדכתיב (שמות י״ב:כ״ב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר:


###### Rashi on Zevachim 57b:10:1
[Rashi on Zevachim 57b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:10:1)

יכול יהא נאכל כשאר כל הקדשים - ביום זביחתו קודם שתחשך יתחיל לאוכלו אם ירצה ת"ל כו':


###### Rashi on Zevachim 57b:11:1
[Rashi on Zevachim 57b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:11:1)

להרחיק את האדם - כדתנן בכולהו עד חצות:


###### Rashi on Zevachim 57b:11:2
[Rashi on Zevachim 57b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:11:2)

א"כ מאי אלא - ליתני ונאכל עד חצות כדתנא בכולהו:


###### Rashi on Zevachim 57b:11:3
[Rashi on Zevachim 57b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/57b:11:3)

כי התם - דומיא דלילה ומנוייו וצלי תנייה דהוו דאורייתא איבעית אימא לא גרסינן וה"ג א"כ מאי אלא כי התם מה התם דאורייתא כו':