## Rashi on Zevachim Daf 72a

###### Rashi on Zevachim 72a:1:1
[Rashi on Zevachim 72a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/72a:1:1)

צריכי דאי מהתם הוה אמינא הני מילי חולין - אבל קדשים אימא ליעביד להו תקנתא דליבטיל איסורי הנאה ברובא ונימא יקרבו כי היכי דלא נפסדינהו לגמרי לכולהו:


###### Rashi on Zevachim 72a:3:1
[Rashi on Zevachim 72a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/72a:3:1)

ופרכינן וניבטיל ברובא - דהא כתיב אחרי רבים להטות:


###### Rashi on Zevachim 72a:3:2
[Rashi on Zevachim 72a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/72a:3:2)

וכי תימא חשיבי - הואיל ודרכן למנות:


###### Rashi on Zevachim 72a:3:3
[Rashi on Zevachim 72a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/72a:3:3)

כל שדרכו לימנות - שיש בני אדם המקפידין במניינם ומוכרין במניינם שנינו דלא בטלי בסמוך בהך משנה דחבילי תילתן שפיר דהא [בהמות] נמי הרבה בני אדם המקפידין עליהן ומוכרין אותן במנין ואע"פ שיש בני אדם שאין מקפידין כל כך ומוסיפין יתירה או מוכרין העדר יחד:


###### Rashi on Zevachim 72a:4:1
[Rashi on Zevachim 72a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/72a:4:1)

אלא למ"ד את שדרכו לימנות - שדרכו מיוחד לכך שאין לך אדם דמוסיף עליהן יתירה ללוקח ולא מוכר בלא מנין הני אין דרכן מיוחד למנין שיש המוסיפין יתירה או מוכרין העדר בלא מנין:


###### Rashi on Zevachim 72a:4:2
[Rashi on Zevachim 72a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Zevachim/r/72a:4:2)

תילתן - מין תבלין וחבילין חשוב מאד שאף טעם העץ שוה לפרי ובלע"ז פינוגר"י: