## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 104a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:1)

**גמ'. שליח שעשאו בעדים.** עלינו להבין למה צריך עדים לעשות שליח לפרעון ולהשבת גזילה ולא סגי במינוי בעלמא כמו שלוחים אחרים. ונראה דשאני שליח לפרעון ולהשבת גזילה משליח דעלמא, משום דשליח לפרעון צריך להיות "בעל דבר", דבלי"ז יש לנתבע טענת "לאו בעל דברים דידי את", ומשו"ה חל דין מיוחד במנויו שיתמנה בעדים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:2)

והנה הרמב"ם כולל את דין השליח בעדים ביחד עם דין המורשה (פ"ג מהל' שלוחין הל"ה) וז"ל מי שהיה לו ביד חבירו פקדון או מלוה בין במטלטלין בין במעות ועשה שליח בעדים להביאן לו, הרשות ביד זה שהם אצלו אם רצה ליתן נפטר ואינו חייב באחריותן שהרי נתן לשלוחו, ואם לא רצה ליתן אינו נותן שאין זה בעל דינו עד שיבא בהרשאה על הפקדון כו' עכ"ל. אליבא דהרמב"ם מורשה הוי בעל דבר גמור לכל דבר ואף לתבוע את הנתבע בע"כ בבי"ד. מאידך שליח שעשאו בעדים הוי בעל דבר רק לענין חלות הפרעון בלבד כשרוצה הנתבע לשלם לו, אך אינו בעל דבר גמור לתבוע ולגבות את החוב מהנתבע בע"כ בבי"ד.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:3)

ובביאור דין העדים י"ל שכדי שיחשב לבעל דבר צריך השליח להביא ראייה ברורה דהוי שליח. ולכן צריך עדים, דע"י עדים יש לו ראייה על שליחותו, ובכך נחשב לבעל דבר. א"נ י"ל דהעדים חלים גם מדין עדי קיום ולא רק מדין עדי ראייה. דהיינו שחל חלות שם בעל דבר בשליח רק כשיש עדי קיום על מינויו. ואע"פ שמדובר בשליח בדיני ממונות, ובדרך כלל צריכים עדים לקיומי מילתא רק בדבר שבערוה ולא בדיני ממונות, מ"מ מצינו שאף בדיני ממונות חל דין עדים לקיים דבר, וכגון אליבא דהראב"ד (פ"ה מהל' מכירה הל"י) הקובע שכדי שקנין סודר יחול צ"ל בפני ב' עדים, וכן אליבא דהראב"ד בדין הודאה בפני שנים דהעדים הם עדי קיום (עיין בחידושי הרמב"ן ב"ב דף מ.). גם כאן שם "בעל דבר" חל בשליח דוקא כשנתמנה בפני עדי קיום. ועיין בחו"מ (סי' קכ"א) ובש"ך (אות י"ב ואות י"ז) שהביאו ב' דיעות דפליגי באופן שהמלוה הודה בשליחות השליח אך ליכא עדים, אם השליחות חלה או לא. ובפשטות פליגי אם העדים באים רק כדי לברר, ולכן במקום שהמלוה מודה כיון שיש בירור לא צריכים עדים, או"ד העדים חלים מדין עדי קיום, ולכן הודאת המלוה לא מועלת, דדוקא שני עדים מקיימים דבר, אך לא הודאת בע"ד.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:4)

ועיין בתוס' (ד"ה שליח) שכ' שאם המשלח מינהו בפני הלוה אינו צריך עדים. וי"ל דכשהלוה הסכים למינויו נעשה השליח "בעל דבר" שהרי גם המלוה וגם הלוה הסכימו לעשותו שליח וממילא הוי בעל דבר, ולפי' אינו צריך עדים כיון דנעשה לבעל דבר ע"י המלוה והלוה ביחד.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:5)

ובדרך זו יתכן לבאר הלכה תמוהה אחרת שפסק הרמב"ם ששליחות הבעל להולכת גט חלה בלי עדים לקיומא מילתא (פ"ו מהל' גירושין הל"ד) ואילו שליחות האשה לקבלת גט חלה רק ע"י עדי קיום (שם הל"א). וצ"ע מ"ש שליח האיש משליח האשה. ונראה ששליח האיש הוא כשליח בכהת"כ שהרי בגירושין הבעל הוי דעת מקנה ובדין הוא שימנה שליח. ואילו האשה מתגרשת בעל כרחה ואין לה חלות דין בעלים בגירושין, ולכן א"א לה למנות שליח מדין שליח דכהת"כ דתלוי בדעת בעלים וכדקבע הגר"ח זצ"ל¹, אלא דגזיה"כ "ושלח ושלחה מלמד שהאשה עושה שליח" מחדשת דין מיוחד של שליחות שיד השליח הוי כידה ממש, ובדומה לשליח שעשאו בעדים שנעשה בעל דבר כמלוה עצמו, ה"ה שליח האשה נעשה כגוף האשה עצמה. ולכן צריכים עדים לקיים את השליחות ולקבוע שהשליח הוי כגופה ושידו כידה כדי לקבל את הגט וכמו שצריכים עדי קיום בשליח לפרעון ולהשבת גזילה.

footnotes:
¹ עיין ברשימות שיעורים לשבועות ונדרים ח"ב (דף יח. ד"ה נשאל על הראשונה כו', דף ער"ב ברשימות).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:6)

ולפי"ז מבואר גם מה שכתב הרמב"ם (שם הל"ט) וז"ל וקטנה אינה עושה שליח לקבלה אע"פ שחצרה קונה לה גיטה כגדולה מפני ששליח קבלה צריך עדים ואין מעידין על הקטן שאינו בן דעת גמורה עכ"ל. והשיג עליו הראב"ד וז"ל זה הטעם אין לו לא טעם ולא ריח אלא אתם גם אתם לרבות שלוחכם ומה אתם בני דעת אף שלוחכם בני דעת נמצא שהשליח והשולח צריכין להיות בני דעת עכ"ל. ובביאור שיטת הרמב"ם נראה שסובר שדין מה אתם בני דעת אף שלוחכם בני דעת אינו חל בשליח לקבלה המהווה חלות דין שליחות מיוחדת שאינה חלה מדין שליחות דכהת"כ. כי שליחות דעלמא בכהת"כ תלוי' בדעת המשלח, דהוי בעלים למנות שליח. משא"כ אשה בגירושין, שאינה בעלים על חלות הגירושין, שהרי מתגרשת בעל כרחה, ושליחות שלה לקבלת גיטה חלה מדין מיוחד, ולכן יתכן שאפילו קטנה שאינה בת דעת יכולה למנות שליח לקבלה, קמ"ל דמ"מ אין לה למנות שליח לקבלה, מכיון דשליח לקבלה זקוק לעדי קיום, ואין עדים יכולים להעיד על מעשה קטנה¹.

footnotes:
¹ ואמר מו"ר הרב זצ"ל שבכך מבוארת שיטת הראשונים ששליח להולכה עושה שליח ושליח לקבלה אינו עושה שליח דהוי מילי דלא ממסרי לשליח דשאני שליח לקבלה שאינו שליח של בעל הגירושין ולפי' אין לו בעלות למנות שליח שני, ואילו שליח להולכה הוי שליח הבעלים וממילא יש לו בעלות למנות שליח שני.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:7)

**גמ'. תנן השואל את הפרה כו'.** צ"ע, מה השייכות בין שליח לקבלת שאלה לבין שליח לפרעון. ונראה ששליח לפרעון אינו כשליח דכהת"כ, דשליח בכהת"כ עושה מעשה קנין בעד המשלח ותו לא, ולזה מועיל מינוי בעלמא ואפילו שלא בפני עדים. מאידך שליח לפרעון צריך להיות "בעל דבר", ורשות השליח צ"ל רשות המשלח, כדי לקבל את הפרעון, שהפרעון יגיע לרשות המלוה. ורק כשעשה המלוה את השליח בעדים הו"ל שליח גמור, ונעשה רשות השליח כרשות המלוה לגבי הפרעון. ונראה דה"ה בשאלה, שחיובי השואל חלים לא רק במעשה קנין בלבד אלא מחמת שהדבר השאול נכנס לרשות השואל, ומשום שהפקדון נמסר לרשותו לשמירה. וא"כ מהא דשליחות מועילה לשאילה חזינן ששליח שעשאו בעדים נחשב כגוף המשלח עצמו ושרשותו נחשבת כרשות המשלח, ולכן שליח שעשאו בעדים מועיל גם לפרעון.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:8)

**גמרא. בשכירו ולקיטו.** והחידוש דסד"א שאף פועל מקבל את החפצא בעד הבעלים והחפצא הוי ברשות הבעלים לשאלה, קמ"ל דצריך להיות שליח בעדים ופעולה לבדה לא מהניא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:9
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:9)

**פסק הרמב"ם בשליח שעשאו בעדים.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:10
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:10)

בנוגע להשבת גזילה פסק הרמב"ם (פ"ז מהל' גזילה הל"י) וז"ל לא יתן לא לבנו של נגזל ולא לשלוחו אלא אם כן עשה הנגזל השליח בעדים עכ"ל, וכמו"כ פסק בנוגע לפרעון חוב והשבת פקדון (פ"ג מהל' שלוחין הל"ה) וז"ל מי שהיה לו ביד חבירו פקדון או מלוה בין במטלטלין בין מעות ועשה שליח בעדים להביאן לו הרשות ביד זה שהם אצלו אם רצה ליתן נפטר ואינו חייב באחריותן שהרי נתן לשלוחו עכ"ל. ומאידך בנוגע לשאלה פסק (פ"ג מהל' שאלה הל"א) וז"ל השואל את הפרה מחבירו ושלחה לו המשאיל ביד בנו או ביד שלוחו או ביד עבדו אפילו שלחה לו ביד בנו או ביד עבדו או ביד שלוחו של שואל ומתה קודם שתכנס לרשות השואל ה"ז פטור עכ"ל, ואינו מפרט שהשואל חייב כששלחו לו בידי שליח שעשאו בעדים. וקשה, מ"ש שאלה מהשבת גזילה ופקדון ומפרעון חוב וצ"ע¹.

footnotes:
¹ עיי"ש בלחם משנה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:11
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:11)

**גמרא. ר' שמעון בן אלעזר.** אליבא דתנא דמתניתין שליח ב"ד הוי שליח של הב"ד, ולפיכך לא שנא עשאו נגזל לא שנא עשאו גזלן מועיל. מאידך ר' שמעון בן אלעזר סובר שאינו שליח הב"ד אלא שליח של הממנה אותו, ומשו"ה דוקא כשעשאו נגזל מועיל ולא כשעשאו גזלן.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:12
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:12)

**גמרא. בממציא לו שליח כו' א"נ כדרב חסדא בשכירו ולקיטו.** יל"ע האם שתי האוקימתות פליגי אהדדי או לא. ועוד צ"ב, כי המשנה כתבה לא יתן כו' ולא לשלוחו, ובשתי האוקימתות שבגמ' - בממציא לו שליח ובשכירו - איננו שלוחו, והאיך מתפרשת לשון המשנה שקראתו "שלוחו".


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:13
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:13)

ונראה לתרץ עפי"מ שכתב בר"ן למס' גיטין (פרק ששי דף לב: בדפי הרי"ף דפוס ווילנא) בנוגע למשנה (שם דף סו.) דכל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו וכתב הר"ן וז"ל וא"ת דהא תנן בפ' אין בין המודר (דף לה:) ותורם את תרומותיו כו' ומפרקינן באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום אלמא כה"ג לא הוי שליחות דאי הוי מאי מפרקינן הא קא מהני ליה, ואינה קושיה דהתם כל הרוצה לתרום קאמר מדעתו ואינו אלא כנותן רשות אבל לאו שליחותיה הוא וגבי תרומה אפי' גלוי דעתה נמי מהני כדאמרי' בפ' אלו מציאות כלך אצל יפות אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה כך כתוב בחידושי הרמב"ן ז"ל, ולפי"ז בגט אי אמר כל הרוצה לכתוב יכתוב לא מהני, ותמהני דהתם בפ' אלו מציאות קא אמינא דההיא דכלך אצל יפות דוקא דשוויה שליח דאמרי' התם תרגמא אביי אליבא דרבא דשוויה שליח וה"נ מסתברא דאי לא שוויה שליח מי הוי תרומתו תרומה אתם גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם כו' עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:14
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:14)

ובביאור שיטת הרמב"ן וכדי לתרץ את קושית הר"ן נראה שלרמב"ן יש שני דינים בשליחות: א) מעשה מינוי מפורש לעשותו שלוחו של אדם כמותו; וב) דעת המשלח בעד חלות הקנין של השליח. והרמב"ן מחלק בין שליחות בתרומה לבין שליחות בגיטין. בתרומה מועלת דעת בעלים שההפרשה תחול ע"י השליח ואפילו בלי מינוי הגברא במפורש שיהיה שלוחו. ולפיכך אמירת כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום מהני בתרומה, דאע"פ שחסר מינוי מפורש של הגברא להיות שלוחו, מ"מ מכיון שיש דעת הבעלים שהפרשת השליח תחול, חלה הפרשת השליח. מאידך בגט אמירת כל הרוצה לכתוב יכתוב גט לאשתי לא מהני, דגט זקוק למינוי השליח במפורש שידו תהיה כיד המשלח.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:15
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:15)

ולפי"ז י"ל דזהו הביאור באוקימתא של ממציא לו שליח, דאע"פ דליכא מינוי הגברא בפירוש למנותו כשלוחו מ"מ יש דעת המשלח בעד חלות הפרעון או הקנין שיעשה ע"י השליח. ובשאר הקנינים כמו בגיטין שליחות זו עם דעת מקנה בלי מינוי גברא לא מועילה. ודין שליחות כזו בפרעון נראה דתלוי בב' האוקימתות שבגמרא. אליבא דהאוקימתא הראשונה לא מועילה, שאף שליחות לפרעון זקוקה למינוי הגברא. ואילו אליבא דהאוקימתא השניה שכירו אינו מועיל מכיון שאינו שלוחו כלל אלא פועל בעלמא. אבל ממציא לו שליח מהני כי יש דעת מלוה שהפרעון יחול על ידי השליחות הזאת, ואע"פ שאינו ממנה אותו בפירוש להיות שלוחו.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:16
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 104a:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/104a:16)

ולפי"ז להאוקימתא קמייתא דממציא לו שליח, לשון "שלוחו" מבואר כי יש כאן שליחות עבור חלות הפרעון, אלא שפסול משום שחסר מינוי הגברא להיות שלוחו. ברם להאוקימתא דשכירו ולקיטו קשה לישנא דשלוחו שבמשנה, וצ"ע.