## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 108b

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/108b:1)

**גמ'. כי היכי דאת עבדת לן מילתא אנן נמי עבדינן לך.** ויפלא בסברת הגמרא דאטו נימא שכל אדם שבעולם שפעם עשה לו חבירו טובה יכול להיות בעל דין כמוהו בדינו כדי לטעון בעדו, הרי דבר זה לא שמענו מעולם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/108b:2)

ונראה לבאר את הגמרא לפי מה דאיתא לעיל (דף ח:) בראובן שמכר שדהו לשמעון שלא באחריות ואתא ב"ח דראובן וטרף משמעון שדין הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה דא"ל לא ניחא לי דתהוי לשמעון תרעומת עלי. וצריך ביאור בסברא של מניעת תערומת, דאטו נימא שכל מי שרוצה למנוע תערומת יכול לבוא ולתבוע את טענות חבירו בדין. אלא נראה שהביאור הוא שראובן הוי בעל החוב דמעיקרא, ואע"פ שמכר את שדהו שלא באחריות ושמעון ישלם, מ"מ מאחר שעצם החוב דמעיקרא שייך לראובן יש לו שם בעל דבר. אמנם הדין תורה אינו נוגע לראובן מאחר שב"ד יגבה את השדה משמעון, ובלי נגיעות למעשה ראובן אינו יכול לטעון כבעל דבר בדין, כי כדי שיטעון בדין צריך נגיעות למעשה, ולא מספיק בשם בעל דבר בעלמא שיש לראובן מפני שהחוב הוי חובו. ולכן אע"פ שתערומת אינה קובעת אדם זר לבעל דבר, היינו כשעיקר הממון שבדין אינו שייך לו, אך ראובן שאני מכיון שהחוב הוי חובו, ומעיקרא דדינא יש לו חלות שם בעל דבר, אלא שחסרה לו נגיעות למעשה, ולזה מועלת מניעת התערומת שתהיה לו נגיעות למעשה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/108b:3)

ונראה דה"ה בסוגיין. באמת המפקיד הוי הבעל - דבר של הגנב בחלות שם, כיון שהגנב גנב את שורו, אמנם מפני שהשומר שילם וקנה את הכפל, אין למפקיד נגיעות למעשה כדי שיבוא לטעון נגד הגנב. אך מכיון דיש למפקיד נגיעות למעשה כי הוא רוצה להחזיר טובה לנפקד, בכך מספיק שתהיה לו נגיעות כדי שיכול לטעון. אבל איש זר בעלמא שאינו בעל דבר כלל אינו יכול לבוא ולטעון בדין משום שפעם עשה לו חבירו טובה ורוצה להחזיר לו את הטובה¹.

footnotes:
¹ ברם עיין בחידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם (פ' כ"ג ממכירה הל"ג) המבאר שלפי הרמב"ם אם השומר שילם המפקיד מכר את גוף השור לנפקד לכפל ולתוס' מכר לו את כל הגוף. וא"כ צ"ע שהרי מששילם השומר הוברר למפרע שהמפקיד לא חייב את הגנב בכפל כיון שמכר את גוף השור לשומר ואינו דומה כלל לראובן בעל חוב שמכר את שדהו לשמעון, וא"כ הדרא הקושיא לדוכתה, למה יחשב המפקיד לבעל דבר לטוען בב"ד, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/108b:4)

**תוס' ד"ה נגנבה באונס.** יעויין בתוס' לעיל (דף נז.) ד"ה כגון דס"ל שש"ש חייב לשלם בכל גניבת אונס חוץ מבשבויה דהיינו בלסטים מזויין. וצע"ק שהרי איתא בגמרא (לעיל דף מה.) לענין שמירת נזקין שאם ש"ש שמר את השור כראוי ונאנס ויצא השור והזיק שהשומר פטור מלשלם, ומ"ש שמירת נזקין באונס שש"ש פטור, ואילו בנוגע לשמירת הפקדון ש"ש חייב לשלם משום גניבה באונס. ועוד קשה שהרי איתא בגמרא (לעיל דף כח:) שמזיק באונס פטור משום גזיה"כ ולנערה לא תעשה דבר, וא"כ למה לא יפטר ש"ש שנגנבה הפקדון ממנו באונס ע"פ גזיה"כ ולנערה לא תעשה דבר מדין אונס רחמנא פטריה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/108b:5)

ונראה שגזיה"כ ולנערה לא תעשה דבר ודין אונס רחמנא פטריה חלים דוקא בחיובי תורה החלים משמים ע"י מעשה המחייב, דמעשה אונס אינו מחייב חיובי תורה. אך בנוגע לחיובים שחלים מדעת המתחייב דין אונס רחמנא פטריה לא חל. ומשו"ה דין אונס רחמנא פטריה לא חל בש"ש בשמירת הפקדון, כי השומר התחייב מדעת לשמור, והתחייבותו מדעת כוללת כל גניבה וגם גניבה באונס. מאידך שמירת הנזקין אינו חיוב שחל מחמת התחייבות השומר מדעתו לשמור את הפקדון מלהזיק, אלא שחיוב תורה הוא שחל עליו משמים בע"כ, דמכיון שהשור נמצא ברשותו, ע"פ דין הוי השומר בעל המזיק וחייב בשמירתו¹. ולפיכך בשמירת נזקין חל דין אונס רחמנא פטריה, ואם השומר נאנס והשור יצא והזיק השומר פטור מלשלם. וה"ה בכל חיובי נזק דעלמא שחלים בשביל מעשה מזיק, שאם המזיק הזיק באונס פטור מלשלם מדין אונס רחמנא פטריה.

footnotes:
¹ עיין בתוס' לעיל (דף נו:) ד"ה פשיטא ובשיעורים שם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/108b:6)

והנה הבאנו כבר בשיעורים¹ ששיטת חכמי הצרפתים (הובא בש"מ לעיל דף ע:) שפטור קלבד"מ אינו חל בחיובי ממון החלים מחמת דעת המתחייב אלא רק בחיובי ממון החלים מחמת מעשה. ולפי זה פטור קלבד"מ לא חל בשמירת הפקדון המהווה חיוב שחל מדעת המתחייב, ומאידך בשמירת הנזקין דין קלבד"מ אכן חל דהוי חיוב שחל מן שמים.

footnotes:
¹ עיין בשיעורים לריש מס' ב"ק (ד"ה משנה. ארבעה אבות נזקין אות ב') ובמקומות אחרים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 108b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/108b:7)

**משנה: לוה ובעלי חוב באין ונפרעים.** עיין בתוס' ד"ה לוה. ונראה שביאור המשנה הוא שבן שגזל מאביו ונשבע שבוה"פ זוכה בחלקו בירושת הגזילה, אלא שחייב לקיים מצות השבה ולהוציא את הגזילה מרשותו ולתת את חלקו לאחיו. ומ"מ מאחר שבדיני ממונות זוכה בחלקו בירושה הריהו שלו כדי לשעבדו לבעלי חוב שבאין ונפרעים ממנו.