## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 12a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:1)

**תוס' ד"ה פרוזבול.** ז"ל ואע"ג שכותבין על עציץ נקוב כיון דחשיב קרקע לא פלוג רבנן עכ"ל . צ"ע דהא עבד ג"כ חשוב קרקע. ונראה שדבריהם מוסברים לאור הבחנת הגר"מ זצ"ל הנ"ל בין שם קרקע לבין דין מחובר. לעבדים יש חלות שם קרקע אך דינם כתלושים ולא כמחוברים לקרקע. מאידך לעציץ נקוב יש חלות שם קרקע בחפצא ואף נחשב ע"פ דין כמחובר לקרקע. והראייה מדין התולש ממנו בשבת שחייב (עיין ברמב"ם פ"ח מהל' שבת הל"ד ובתוס' במס' שבת (דף פא:) ד"ה והניחו וכו') והוא דין שחל במחובר לקרקע ואינו תלוי בשם קרקע שבחפצא (עיין למעלה בשיעורנו בנוגע לענבים העומדות להבצר).¹

footnotes:
¹ וא' מגדולי התלמידים ידידי הרה"ג יוסף וונפסקי זצ"ל הקשה לרבינו זצ"ל שלפי הסברו בעבד שמשום שניתן ללוה להבריחו ולהעלימו אינו בר ערבות ושעבוד לכאורה ה"ה צ"ל בעציץ נקוב כי במציאות קל להבריחו ולהעלימו ולמה יחול בו שעבוד, ולמה לן לחלק בין עבד שע"פ דין הוא תלוש לבין עציץ נקוב שע"פ דין הוא מחובר. ורבינו זצ"ל ענה לו שבאמת הדבר צריך עיון, אך כך משמעות ההלכה. ואולי יש לומר שעציץ נקוב נחשב כחלק מן האדמה ומכיון שאי אפשר להעלים את האדמה חל אותו הדין על כל חלק ממנו אע"פ שניתן להעלימו. ואילו עבד אינו חלק מדבר אחר שאי אפשר להעלימו. אך קשה מדין ענבים העומדות להבצר אליבא דמש"כ בתוס' (בשבועות דף מג ובסנה' דף טו.) דלכ"ע אין גובין מהן דלא סמכא דעתיה דמ"ש מעציץ נקוב שכן גובין ממנו, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:2)

**תוס' ד"ה והלכתא.** בניגוד לשיטת התוס' כאן סובר הרמב"ם (פ"ה מהל' גירושין הלי"ז) שבין כפות ובין ישן לבדם מועילים אלא שישן בלי כפות הגט פסול מדרבנן. אליבא דהרמב"ם דין משתמרת לדעתו תלוי בהיכי תמצי ובכן עבד ער והוא כפות משתמרת לדעת בעליו במציאות. ואילו התוס' סוברים שבן דעת מופקע ע"פ דין מחלות דין משתמרת לדעתו. רק עבד ישן בלבד - שבשעת שינה אינו בן דעת - נתפס בחלות משתמרת לדעת בעלים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:3)

וחלוקים הם גם בעבד ישן ואינו כפות. לדעת הרמב"ם אינו חצר מהלכת כל זמן שהוא ישן ואילו לתוס' נחשב למהלכת לפי שעלול להתעורר כל רגע וללכת. ונראה שחלוקים בדין חצר מהלכת. אליבא דהתוס' חצר מהלכת אינה חפצא של חצר, והכל תלוי ביכולת ללכת. דוקא עבד כפות שאינו יכול ללכת נחשב לחפצא של חצר אבל לא עבד ישן שכן יכול להתעורר וללכת. מאידך הרמב"ם סובר שדין חצר שאינה מהלכת דין הוא בתפיסת החצר, כלומר שהחצר צריכה להיות תפוסה בידי הבעלים כדי שעל ידה יחשב הדבר הנקנה תפוס לבעלים. חצר מהלכת חסרה תפיסת ידי בעליה ולכן אינה קונה. בהתאם לכך עבד הישן ובשעתו אינו מהלך - למרות שעלול להתעורר ולילך - מ"מ בשעה שהוא ישן הנו בתפיסת ידי בעליו וקונה מדין חצר שאינה מהלכת.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:4)

**תוס' ד"ה ל"ל עומדין.** ז"ל לא מטעם חצר קנה דסתם עבדים אין משתמרין כו' עכ"ל. משמע דקרקע נקנית בקנין חצר. וצריך עיון מהמובא בגיטין (דף כב.) שאע"פ שכלים קונים מטלטלין מדין חצר אין עציץ נקוב קונה זרעים כי הזרעים מחוברים לקרקע ומ"ש מעבד כמקרקעי דמי הנקנה בחצר.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:5)

ונראה לחלק לפי סברת הגר"מ זצ"ל הנ"ל המבחינה בין מחובר לבין שם קרקע. הזרעים מחוברים לקרקע ומחובר לקרקע אינו נקנה בקנין חצר. ואילו עבדים שאינם מחוברים אף שיש להם שם קרקע בחפצא נקנים בחצר. הביאור לכך הוא כי חצר קונה ע"י תפיסה - שכן החצר תופסת את הדבר הנמצא בו בעד הקונה. זרעים המחוברים לקרקע לעומת זאת אינם תפוסים בתוך העציץ ולכן אינם נקנים על ידו בקנין חצר.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:6)

**גמ'. עבדא מקרקעי דניידי הוא.** נראה שההלכה דשמואל הוא מדין צירוף. קרקעות שבכל העולם מצטרפות כי סדנא דארעא חד הוא, אבל עבד שאינו מחובר לקרקע עולם אינו מצטרף אלא אם כן עומד ממש על גבי הקרקע ואז מצטרף לקנין הקרקע. ובדין דשמואל ניתן לחקור אם הקנין בקרקע א' מהווה מעשה קנין בכל קרקע אחרת או שמעשה הקנין עצמו אינו חל בשאר הקרקעות אך הן נקנות ממילא. והנה דין דשמואל מועיל בעבד בתנאי שיעמוד ע"ג הקרקע כדי שיהיה מצורף לקנין, ובעבד אינו מסתבר שמעשה הקנין (כגון חזקה וכו') הנעשה בקרקע יחשב כאילו נעשה בו ממש שהרי סוכ"ס אין העבד מחובר לקרקע וכדנ"ל באריכות. ולכן מסתבר שקנין דשמואל קנין ממילא הוא ועקב פעולת הקנין הנעשית בקרקע הא' בלבד נקנות ממילא שאר הקרקעות בלי שיעשה בהן מעשה קנין, וכן העבד העומד ע"ג הקרקע נקנה ממילא בקנין הקרקע. וגם שיטת התוס' (ד"ה ל"ל עומדין) שקנין דשמואל מועיל רק עם דעת מקנה ולא בהפקר מורה שאין כאן מעשה קנין בכל הקרקעות אלא שחל כקנין ממילא על פי דעת המקנה, וצ"ע בזה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:7)

לאור חקירה זו יתכן להסביר את דיון הסוגיא בב"ב (דף סז. - סז ב) אם חל דינא דשמואל במכר חולסית ומצולה, מה יהיה בשתי קרקעות שאחת זורעים בה והשניה אינה ראויה אלא לבנין בתים וכדומה שכן יש להן שני מיני תשמישין, דאם מעשה הקנין חל בכולם ה"ה בשני תשמישין, מאידך אם שאר הקרקעות נקנות ממילא בלי מעשה קנין י"ל שנקנות דוקא כשיש לכולן תשמיש א' ולא שני תשמישין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/12a:8)

**תוס' ד"ה שאני מטלטלי.** ז"ל פי' שיש להם דעת וכו' עכ"ל. קנין אגב מיוסד בצירוף של המטלטלין לקרקע. בן דעת אינו מצטרף אם לא שעומד ממש על גבי הקרקע, אבל בהמה הואיל ואיננה בת דעת מצטרפת למרות שאינה עומדת על גבי הקרקע. עיין ברמב"ם בפ"ג מהל' מכירה (הל' י"א) שפסק כמו התוס', והראב"ד שם השיג עליו ומקשה מעבדים לבהמות ואינו מתרץ כתוס'.