## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 17a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/17a:1)

**תוס' ד"ה והאמר כו'.** ז"ל פי' בקונטרס כו' וקשה לר"ת כו' עכ"ל. ונראה אליבא דרש"י שאין קושיא מהגמרא בקידושין. בכל ת"ת יש שני קיומי מצוות: א) לימוד תורה לשם לימוד תורה וכדכתיב ושננתם לבניך; ב) לימוד תורה כדי לבוא לידי מעשה וכדכתיב ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם. נ"מ לדין נשים. נשים פטורות מתלמוד תורה, אך כל זה ממצות לימוד התורה כמצוה בפני עצמה (הקיום הראשון) ואילו במצות לימוד התורה כדי לבוא לידי מעשה גם נשים חייבות. בהתאם לכך מברכות הנשים ברכות התורה שכן חייבות במצות לימוד המביא לידי מעשה (עיין באו"ח סי' מ"ז במג"א אות י"ד ובס' בית הלוי). ודומה שזהו היסוד המחייב את הנשים במצות הקהל. חז"ל אמרו (חגיגה דף ג) שאנשים באין ללמוד נשים באות לשמוע. ונראה שר"ל דאנשים באו ללמוד תורה לשם לימוד גופא ונשים באו ללמוד כדי לעשות. אמנם מצוה זו של לימוד כדי לעשות אינו הכשר מצוה בעלמא אלא ממצוות תלמוד תורה ונשים כלולות במצוה זו של לימוד התורה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/17a:2)

והנה אע"פ שמצויים שני קיומים בלימוד התורה כנ"ל מ"מ איתא בירושלמי (שבת פ"א ה"ב) הלומד שלא ע"מ לעשות נוח לו שלא נברא כי אין לו שום קיום תלמוד תורה, כולל הקיום הראשון של לימוד לשם לימוד. הכוונה ע"מ לעשות מעכבת בכל תלמוד תורה אפילו במצות לימוד התורה לשם לימוד. ומסתבר שזהו מובן הגמרא בקידושין: גדול לימוד שמביא לידי מעשה כי בת"ת יש שני קיומים - לימוד מצד עצמו ולימוד ע"מ לעשות - ועכ"ז הכוונה לשם מעשה מעכבת בשניהם ומי שלומד שלא ע"מ לעשות אינו מקיים מצוה כלל.¹

footnotes:
¹ כ"כ הגרש"ז מליאדו זצוק"ל בש"ע הרב בהלכות תלמוד תורה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/17a:3)

לאור האמור מסתלקת הקושיא על רש"י. הגמרא בקידושין אומרת שבתלמוד תורה יש שני קיומי מצוה ומבחינה זו עדיף לימוד ממעשה מאחר שיש בלימוד שני קיומי מצוות. ואילו בסוגייתנו מדובר על כבוד המת שיאמרו בהספדו שהנפטר קיים כל מה שכתוב בתורה וזה מרים את כבודו יותר מלומר שלמד כל התורה כולה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/17a:4)

והנה התוס' בסוף דבריהם מביאים את השאילתות החולק על רש"י ור"ת. השאילתות סובר שת"ת דיחיד עדיף ממעשה אבל מעשה עדיף מתלמוד תורה ברבים. ולרש"י ור"ת לימוד תורה ברבים עדיף ממעשה. ונראה שלדעת השאילתות ישנן בת"ת דיחיד שני הקיומים הנ"ל: לימוד לשם לימוד ולימוד ע"מ לעשות ומשום כך עדיף לימוד דיחיד ממעשה. מאידך בלימוד תורה לרבים חסר הקיום של לימוד ע"מ לעשות. המלמד מקיים מצות לימוד מצד עצמו ולא ע"מ לעשות כי אינו לומד עבור עצמו אלא עבור התלמידים ומה שהם יעשו מחמת הלימוד אינו משתייך אליו. לפיכך נוקטים שמעשה דידיה עדיף מלימוד תורה לרבים. מאידך רש"י ור"ת סוברים שאף בת"ת דרבים מקיים הרבי לימוד ע"מ לעשות נוסף על הלימוד לשם לימוד שהרי מלמדם ע"מ שיעשו ומאחר שיש לו שני קיומים הלימוד עדיף ממעשה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/17a:5)

**ב.**
אשר לדיון בגמרא בקידושין יש לעיין מה נ"מ לנו אם לימוד עדיף או מעשה עדיף. ויתכן שתהיה נ"מ לגבי יהרג ואל יעבור. הרי על ג' עבירות - ע"ז גילוי עריות ושפיכת דמים - הדין הוא שיהרג ואל יעבר, ודנו אם תלמוד תורה דורש מסירת נפש או לא. למסקנא שלימוד גדול שמביא לידי מעשה חייב למסור נפשו בעד ת"ת כמו על ג' העבירות. הראייה לזה שר' עקיבא ור' חנניא בן תרדיון מסרו את נפשותיהם כדי ללמד תורה ברבים (עיין במס' ברכות דף סא: ובמס' ע"ז דף יז:). בלי תלמוד תורה א"א לקיים מצוות התורה וממילא כשם שחייבים למסור את נפשותנו על ג' עבירות חייבים אנו למסור את נפשותנו גם על תלמוד תורה - כי בת"ת כלולה כל התורה וכל מצוותיה. ונראה שהחיוב הזה כולל חיוב לשמור על מסורת התורה לרבים, ולכן ר"ע ורבי חנינא בן תרדיון הקפידו ללמד תורה דוקא ברבים. ת"ת דרבים הוא קיום מצוה של מסורת התורה מדור לדור ושמירת המסורת מחייבת מסירת נפש.¹

footnotes:
¹ ולפי"ז דין תלמוד תורה דיחיד בנוגע למסירת נפש תלוי במחלוקת רש"י ור"ת כי אליבא דרש"י מעשה עדיף מת"ת דיחיד ולר"ת ת"ת דיחיד עדיף ממעשה, ויוצא איפוא שלרש"י אין מצות מסירת נפש עבור ת"ת דיחיד ולר"ת יש מצות מסירת נפש עבור ת"ת דיחיד. מאידך יתכן שרש"י הבחין בין ת"ת דיחיד לבין ת"ת דרבים רק בנוגע לכבודו של מת וכדמבואר בשיעורים ואילו במס' קידושין מדובר גם על ת"ת דיחיד שהוא עדיף ממעשה ומחייב מסירת נפש, וצ"ע בזה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/17a:6)

סליק פרק ארבעה אבות נזיקין