## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 18a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 18a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 18a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/18a:1)

**גמ'. צד תמות במקומה עומדת.** עיין לקמן בתוס' (לט א ד"ה אין כו' ודף מה: ד"ה לא פטר כו') שאף לר"י חיוב צד תמות חיוב ממון הוא ולא קנס אפילו למ"ד פלגא נזקא קנסא. והסברא פשוטה כי מאחר דנעשה מועד אורחיה להזיק ולאו בחזקת שימור קיימא ובכן החיוב לשלם הוא ממון ולא קנס. אלא שלדעת ר"י נ"ש דמועד הוא צירוף של חיוב ח"נ של תם מגופו ונוסף לזה יש עוד חיוב ח"נ מן העלייה משום שמועד הוא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 18a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 18a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/18a:2)

ובביאור הה"א בגמרא דידן נראה שסברו שלר"א נזק צרורות דעלמא דומה לדין קרן מועד ואליבא דר"י, דהיינו שלשיטת ר"א חיוב צרורות הוא חיוב ח"נ מגופו כקרן ועוד ח"נ מן העלייה כרגל. וע"ז הקשה רב סמא שלא מצינו צירוף בין שני ח"נ אלא בקרן שמתחילה היה תם המשלם ח"נ מגופו ואח"כ נוסף על זה עוד ח"נ מחלות דין מועד, וצד תמות לשלם ח"נ מגופו במקומה עומדת וחיוב המועד בא להשלים חיוב ח"נ של תם מגופו ולא לעוקרו לגמרי. מאידך בצרורות דהוי מועד מתחילתו ליכא צירוף של שני חיובים של ח"נ אלא חלות חיוב אחד של נ"ש.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 18a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 18a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/18a:3)

**תוס' ד"ה ועל הגדיש.** ז"ל ולמ"ד אשו משום ממונו על כל הגדיש פטור עכ"ל. אע"פ שהכלב עשה את האש ששרף את הגדיש עכ"ז בעל הכלב פטור וכדלהלן (כב.) ז"ל האי אש לאו ממונו דבעל כלב הוא עכ"ל. ביאור הדבר שהבעלים חייבים על נזק שממונם עצמו עשה. אבל אם ממונם עשה מזיק אחר והמזיק האחר הזיק הבעלים פטורים. לכן אמרינן איש בור ולא שור בור וכמו כן בעל הכלב פטור על אשו של הכלב.¹ כשאיש עושה בור או אש נעשה בעל המזיק עקב עשיית המזיק שעשה. מאידך אם כלבו עשה את הבור או את האש בעל הכלב פטור כי אינו מתחייב מחמת עשיית המזיק שכלבו עשה.

footnotes:
¹ עיין בתוס' לקמן (דף כב.) ד"ה לאו ממונו ובתוס' לקמן (דף מח.) ד"ה איש בור ולא שור בור.