## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 34b

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/34b:1)

**גמ'. שבח נבילה איכא בינייהו.** הרמב"ם פסק בפ"ז מהל' נ"מ (הל"ח - י') וז"ל ושבח הנבילה חולקין אותו הניזק והמזיק כיצד שור שוה מאתים שנגחוהו ומת והרי הנבלה שוה בשעת מיתה מאה כו' השביחה הנבלה והרי היא שוה בשעת העמדה בדין מאה ועשרים הרי המזיק משלם לו תשעים אם היה מועד, ואם היה תם משלם ארבעים וחמשה מגופו שנא' וגם את המת יחצון שבח המת יחצון עכ"ל. לרמב"ם הדין שחצי השבח למזיק ומשלם פחות מהנזק הוא דין דאורייתא בין בתם בין במועד. ויש לחקור האם הוא דין בעצם הנזק דהיינו שהנזק עצמו משתנה בגלל השבח או שהוא דין בתשלומין שחצי השבח נחשב כתשלומי נזק.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/34b:2)

ודומה שיש לתלות חקירתנו במחלוקת בין הראשונים שהובאה בשיטה מקובצת. לפי שיטה אחת אם חצי השבח שוה לנזק משלם את הכל ואין מנכים את חיוב המזיק כלל. דין חצי שבח חל רק בפחות משיעור כל הנזק שאז מפחיתים את התשלומין לפי דמי חצי שבח. ונראה שלדעה זו הדין שחצי השבח למזיק אינו דין בעצם הנזק כי אילו כך כשחצי השבח שוה לנזק היה מהראוי שיהיה פטור לגמרי. אך שיטה זו סוברת שהדין חל בתשלומין דהיינו כשהוא משלם יש לו זכות בשבח. משום כך דוקא במקום שמשלם בפועל - כשחצי השבח פחות משיעור כל הנזק - חל הדין דחצי השבח כדי לנכות משיעור התשלומין. אמנם הדין דשבח אינו חל להפקיע גופו של הנזק.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/34b:3)

שיטה שניה תופסת שאם חצי השבח והנזק שוים המזיק פטור. לדיעה זו דין השבח חל בנזק עצמו ולכן אפילו לא ישלם המזיק כלל הריהו פטור וכאילו לא הזיק כלל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/34b:4)

מצויה עוד שיטה שאם חצי השבח והנזק הם שוים על המזיק לשלם הכל ולא מחשבינן בשבח להפחית את תשלומי הנזק. יוצא אף לפי דיעה זו שדין השבח הוא דין בתשלומין. אך אם ערך חצי השבח יותר מהנזק מנכים מן הנזק כפי השבח העודף וכגון אם הנזק היה נ' זוז וחצי השבח הוא ע"ה זוז ישלם המזיק כ"ה זוז. מחלקין את השבח לשני חלקים - החלק הראשון כפי שיעור הנזק (נ' זוז) אינו מועיל משום שלפיו אינו משלם כלל והמזיק צריך לשלם בפועל - וחלק שני של השבח שהוא השבח העודף על הנזק (דהיינו כ"ה זוז) מועיל להפחית את תשלומי הנזק, ומשלם כ"ה זוז.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/34b:5)

ברם גם לדיעה זו אם חצי השבח יגיע לפעמיים הנזק לא יועיל לנכות מדמי התשלומין מאחר שאם נפחות את השבח יפטר, ודין השבח תלוי במעשה תשלומין, ולפי' אין מנכים אותו ומשלם את כל הנזק. בציור הנ"ל אם חצי השבח יהיה ק' זוז ישלם המזיק את הכל ולא יפחיתו כלל. כל החישוב הזה מוכיח שלשיטה זו חצי השבח חל בתשלומין ולא בגופו של הנזק עצמו.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 34b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/34b:6)

והנה לפי הרמב"ם כשהנזק היה מאה וחצי השבח הוא עשרה דנים את השבח על הנבלה ומחשבים כאילו הנזק היה תשעים ולא מאה, ולכן תם משלם מ"ה. אילו היה השבח דין בתשלומין מהראוי שנחשוב את הנזק לק' והתם יהיה חייב חמישים, אך חצי השבח - ששוה עשרה - כתשלומין, מביא שהתם ישלם ארבעים. ומאחר שלרמב"ם תם אינו משלם מ' אלא מ"ה נראה שלרמב"ם דין השבח חל להפחית את גוף הנזק ואינו דין בתשלומין. בכך מוסבר נמי מה שלדעת הרמב"ם דין השבח חל בין בתם בין במועד ואע"פ שהפסוק מיירי רק בתם שכן בגופו של הנזק מועד ותם שווים. אילו היה דין בתשלומין היה אפשר להבחין בין תם למועד שדיניהם שונים בתשלומין.¹

footnotes:
¹ עיין בגר"א (חו"מ ת"ג, ב') וברש"ש.