## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 59a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/59a:1)

**תוס' ד"ה ומאי ניהו.** מתוס' יוצא שר' ישמעאל ור' עקיבא חלוקים בשתים: א) אם משערים במשוייר שבו; ב) אם משלם מזיק מעידית דניזק או מעידית דמזיק. ויתכן ששתי המחלוקות תלויות זו בזו. יש לחקור בחיוב מזיק - אם הוא חיוב תשלומין או שהוא חייב להחזיר את החפץ למצבו המתוקן שלפני הנזק - והדמים המשתלמים הם במקום תיקון והחזרת החפץ. והבאנו כמה פעמים בשיעורים (עיין בפ"ק דף (ג.) בענין מכליא קרנא בדף (ה.) בענין היזק שאינו ניכר ובדף (י:) בדין פחת נבילה) בשם הגר"ח זצ"ל שעיקר החיוב של מזיק הוא להחזיר את החפץ לתיקונו הראשון והתשלומין הם תחת החפץ. ולפיכך פסק הרמב"ם במזיק קרקע שדמי קרקע כקרקע ולא בחובל (עי' בחי' הגר"ח זצ"ל פ"ה מטו"נ ה"ב).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/59a:2)

אכן יתכן שבכך חלוקים ר"י ור"ע. אליבא דר"י יסוד החיוב של מזיק הוא תיקון החפץ. ההלכה קובעת שגופו של החפץ הוא עיקר המחייב ולא הפסד הדמים. לכן סובר לפי המשוייר שבו כי החזרת החפץ למצבו הראשון היא עיקר החיוב והמשוייר שבו מאפשר לנו להעריך את מצבו המתוקן של החפץ. וכן סובר ר"י שמשלם המזיק מעידית דניזק כי התשלומין באים במקום החפצא הניזק ולפיכך חייב לשלם מהעידית דניזק. מאידך ר"ע סובר שחיוב המזיק הוא חיוב תשלומין דעלמא עבור הפסד הממון ולפי' אינו משער את החפץ לפי המשוייר שבו אלא כפי הפסד הממון דניזק בשעת הנזק. ולפיכך סובר שאין משלמים מעידית דניזק אלא מעידית דמזיק.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/59a:3)

**ב.**
לאור תפיסת הגר"ח זצ"ל שדמי הנזק הם תחת החפצא שהוזק, ניתן להסביר מחלוקת בין התוס' לבין הרמב"ם בדיני גזילה. הרמב"ם פסק בפ"א מהל' גזילה (הל"א) וז"ל כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה עובר בלא תעשה שנא' לא תגזול. אין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב ניתקו לעשה שאם גזל חייב להחזיר שנאמר והשיב את הגזילה אשר גזל זו מצות עשה. ואפילו שרף הגזילה אינו לוקה שהרי הוא חייב לשלם דמיה וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו עכ"ל. לדעת הרמב"ם גזלן שלא השיב את הדבר הגזול אלא שילם דמים לא קיים את העשה דהשבה. ואילו לתוס' (במס' מכות דף טז. ד"ה התם כו') יש קיום עשה דהשבה בתשלומי דמי הגזילה. יוצא שהתוס' סוברים שדמי הגזילה הם תחת החפץ והגזלן ע"י תשלומין מקיים מצות השבה. מאידך אליבא דהרמב"ם תשלומי הגזילה אינם תחת החפץ וחלים כתשלומי דמים בעלמא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/59a:4)

**גמ'. כרוך ותני כו'.** במשנה במס' ערלה (פ"א מ"ט) שנינו שהסמדר מותר בערלה ברבעי ובנזיר - כלומר שאינו פרי בכהת"כ. סוגיא דידן לעומת זאת כוללת סמדר עם בוסר שרואין אותו כאילו הם ענבים העומדות ליבצר. הביאור לכך כי חיוב מזיק אינו תלוי בחלות השם של פרי בחפצא כמו בערלה וכדומה אלא באפשרות במציאות שהפרי יתבשל וייבצר, ועפי"ז משערים את התשלומין. בכך גם מוסברת שיטת התוס' (בד"ה אכלה כו') שתבואה אחרי הבאת שליש גרועה מסמדר כי היא רגילה להתקלקל יותר מענבים ולפיכך אין משערים אותה כמשוייר שבו. ואע"פ שבהבאת שליש נחשבת לפרי בכהת"כ, חיוב מזיק תלוי במציאות אם סופו ליבצר, ולא בשם פרי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/59a:5)

**גמ'. כחש גופנא.** נראה שחלוקים אם המחיר דפירות שלאח"ז חל בפירות עכשיו ובכן אין מנכים כחש גופנא, או"ד שמשלם לפי ההפסד שיהיה לניזק בעתיד, ומנכים איפוא כחש גופנא מההפסד של הניזק.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 59a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/59a:6)

**רש"י ד"ה בששים. ז"ל שהקונה קרקע בפירותיה נותן עיניו קצת בשבח של אחר זמן עכ"ל.** ובכן מאחר שפסק הרמב"ם דין השומא בששים (בפ"ד מהל' נ"מ הלי"ג) לכן השמיט את דין השומא במשוייר שבו כי בשומת הקרקע בס' כלול השבח של לאחר זמן וכפי שכתב רש"י לפנינו. והוא פסק כחכמים החולקים על התנאים האחרים.