## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 65a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:1)

**תוס' ד"ה גופא.** וז"ל ואע"ג דמתני' משמע דלענין שינוי איירי כו' עכ"ל. ר"ל דיתכן דרק בשינוי משלם כשעת הגזילה, דשינוי הוי קנין גזילה. בשעת מעשה הגזילה הגזלן קונה קניני גזילה בדבר הגזול הנגמרים בשעת השינוי, ולפיכך משלם כדמעיקרא¹. משא"כ אם הבהמה נאבדה דמשלם משום אחריות כשומר המשלם משעת פשיעה ואבידה לא משלם כשעת גזילה.

footnotes:
¹ עיין בחידושי ר' שמעון שקאפ זצ"ל המסביר דבשעת הגזילה קונה הגזלן קנין לקנות בשינוי לאחר זמן והו"ל כקנין "ואחריך לפלוני", ויתכן שזוהי גם כוונת רבינו זצ"ל. ע"ע בשיעורים לקמן (דף צג.) ד"ה הקדמה לפרק הגוזל קמא ב קניני גזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:2)

**בא"ד. וי"ל דעיקר רב לא אתא כו' אלא כו' כפל כו' עכ"ל.** לולא דברי התוס' היה נלע"ד לתרץ את קושיתם דהמשנה לקמן מיירי בגזלן דוקא וקובעת דגזלן משלם כשעת הגזילה כי גזלן אינו משלם אלא קרן. מאידך בגנב המשלם כפל כשעת העמדה בדין, סד"א דהקרן חייל כחלק מתשלומי הכפל, ולכן גם הקרן לישתלם כשעת העמדה בדין, קמ"ל רב דקרן וכפל הויין שני תשלומין נפרדין. הקרן דגניבה משתלם כשעת מעשה הגניבה ואילו הכפל משתלם כשעת העמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:3)

**גמ'. שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' כעין שגנב.** עיין בתוס' לקמן (דף סו.) ד"ה טלאים. לפר"י אפילו בהוכחשה ממילא ואח"כ טבח ומכר, משלם ד' וה' כדמעיקרא. ולכאורה צריך ביאור דבשלמא כפל משלם כדמעיקרא כי גנב שמינה, אבל למה ישלם ד' וה' עבור שמינה, הרי טבח כחושה, ובד' וה' הטביחה היא עצם שעת המחייב, וההיא שעתא היתה הבהמה כחושה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:4)

וכתבו בתוס' (שם) ז"ל ואע"פ שעל שעת טביחה בא ד' וה' מ"מ כמו כן שעת גניבה גרמה לו שאם אין גניבה אין טביחה ומכירה עכ"ל. ונראה דר"ל שהמחייב של ד' וה' אינו עצם מעשה הטביחה, אלא הגניבה. אלא שיש תנאי, דאי ליכא טביחה, אין הגניבה מחייבת ד' וה'. ברם כשיש טביחה לבסוף, הגניבה למפרע מחייבת בד' וה'. ולכן משלם ד' וה' עבור שמינה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:5)

אמנם יש להקשות ע"ז מהא דטבח בשבת שפטור מד' וה' משום דקם ליה בדרבה מיניה (עיין לקמן דף ע.), ומוכח לכאורה ששעת הטביחה הויא המחייב. וי"ל דמכיון דמעשה הטביחה גורם לחיוב ד' וה', דהוי תנאי בגניבה המחייבת, שפיר חל דין קלבד"מ, דקלבד"מ אינו תלוי בעצם מעשה המחייב, אלא במעשה דעלמא הגורם לחיוב שיחול ואע"פ שאינו עצם המחייב והוי רק תנאי בחלות החיוב. ולפי' שפיר חל דין קלבד"מ בשעת הטביחה¹.

footnotes:
¹ עיין בתוס' לקמן (דף ע: ד"ה לענין כו') בדין עקירה צורך הנחה. אמנם מפורסם ביאור הגר"ח זצ"ל ברמב"ם (עיין בשיעורי ר' חיים הלוי לב"ק דף ז' בספר) דקלבד"מ חל רק במחייב עצמו ולא בתנאי. וחלק בין המעביר ד' אמות ברה"ר לבין הוצאה מרשות לרשות, דבמעביר ד' אמות ברה"ר כל מעשה ההעברה מחייב ואילו במוציא מרשות לרשות רק העקירה וההנחה מחייבות. ורבינו זצ"ל כאן שלא כגר"ח זצ"ל בביאור הרמב"ם אלא כתוס' שם הסוברים דיש דין קלבד"מ גם בתנאי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:6)

והנה איתא בתוספתא בבא קמא (פרק ז' ברייתא ה'), שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה ותשלומי ד' וה' כשעת טביחה ומכירה. כחושה והשמינה משלם תשלומי כפל כשעת גניבה ותשלומי ד' וה' כשעת טביחה ומכירה עכ"ל. התוספתא מחלקת בין כפל לבין ד' וה'. אע"פ דהגניבה קובעת את סכום הכפל, מ"מ סכום תשלומי ד' וה' נקבע כשעת הטביחה. נמצא, שלתוספתא, המחייב היחידי של תשלומי ד' וה' הוא מעשה הטביחה והמכירה. ובזה פליג על הש"ס דידן.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:7)

נפקא מינה גם בנוגע לשעבודי נכסים בשביל ד' וה'. אליבא דהתוספתא השעבודים יחולו משעת הטביחה והמכירה. ואילו לבבלי השעבודים חלים למפרע מאותה שעה שחלין השעבודים של הכפל, דהיינו משעת מעשה הגניבה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:8)

**תוס' ד"ה מה.** אפי' למ"ד אין לשחיטה אלא לבסוף לא מחייב ד' וה' עד משהו אחרון לא אזלינן בתר חשיבותא דההיא שעתא, כפי מה שהוא שוה במשהו האחרון, אלא כפי מה ששוה קודם שחיטה, א"כ כי קטלה פלגא נמי, דהיינו הכחישה, לא אזלינן בתר השתא, אלא בתר מעיקרא עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:9
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:9)

וצ"ע למה תולים התוס' את סברתם במ"ד דאין שחיטה אלא לבסוף, הרי בטביחת ד' וה' לכ"ע אזלינן בתר סוף השחיטה כי בעינן וטבחו כולו באיסורא (כדלקמן דף עב:).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:10
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:10)

ונראה דלמ"ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף, אין ראייה לדין של הכחישה בידים. דאי ישנה לשחיטה, אע"פ דוטבחו כולו בעינן, ההל' של טביחה היא דכל מעשה השחיטה, מתחילתו ועד סופו, מחייב בד' וה', ולפיכך י"ל דמשלם כשעת תחילת השחיטה, דאז התחיל מעשה הטביחה המחייב. אבל בהכחשה בידים דעדיין לא התחיל עצם מעשה השחיטה המחייב י"ל שאינו משלם אלא כדהשתא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:11
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:11)

ולפיכך מביאים התוס' ראייה ממ"ד אין לשחיטה אלא לבסוף. אליביה ליכא מעשה שחיטה המחייב אלא במשהו האחרון ששחט. ואעפ"כ משלם כדמעיקרא. ולפיכך בהכחישה בידים ג"כ משלם כדמעיקרא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:12
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:12)

אלא שצ"ע אם המחייב של מעשה השחיטה אינו חל עד לבסוף, למה ישלם כדמעיקרא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:13
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:13)

ונראה לומר שהמחייב דד' וה' אינו חלות שם שחיטה, אלא הגניבה השניה הנעשתה על ידי השחיטה. עיין לקמן (דף סח.) דרבא חידש דמכירה קודם יאוש מחייבת בד' וה' מפני ששנה בחטא. ואע"פ דהקנין אינו חל, כי רק יאוש ושינוי רשות קונים ולא שינוי רשות בלבד, מ"מ חייב בד' וה' משום ששנה בחטא. ונ"ל בביאור דין זה, דהמכירה של ד' וה' אינה צריכה להיות מכירה הקונה בכל התורה כולה, אלא שתהיה מכירה הגונבת. דהיינו, שמעשה המכירה בעצמו מהוה מעשה גניבה חדש. כשמוסר הגנב את החפץ הנגנב ללוקח, אע"פ שאין הלוקח קונה אותו, הגנב גונב אותו פעם שניה. תוספת הגניבה מחייבתו בד' וה'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:14
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:14)

ולפי"ז נראה דהוא הדין בטביחה. המחייב של ד' וה' אינו עצם מעשה הטביחה אלא איסור הגניבה שעובר עליו על ידי השחיטה. וכבר הבאנו בשם הגר"ח שבכל מעשה נזק שעושה הגנב עובר באיסור גניבה, ושונה בחטא של גניבה כשמזיק את הבהמה שגנב. ובכן האיסור על הגנב שלא להזיק את הבהמה הנגנבת הוא המחייב בד' וה' ובתנאי שיגמור את הנזק עם מעשה טביחה לבסוף. ולכן כשהכחישה בידים, דהזיק את הבהמה הנגנבת, ואח"כ שחטה חיובי ד' וה' חלים למפרע משעת התחלת הגניבה השניה של נזק דהיינו משהכחישה בידים. המחייב של ד' וה' אינו עצם חלות השחיטה, אלא האיסור שלא להזיק את הבהמה הנגנבת שעובר עליו בשעת השחיטה. ולכן ניתן לצרף גם את הנזק שעשה לפני השחיטה כשהכחישה בידים ולחייבו בד' וה' מחמת איסור הגניבה שעבר עליו בשעה שהזיק ובתנאי שישחוט את הגניבה לבסוף.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:15
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:15)

**ענין קרן כעין שגנב וכפל כשעת העמדה בדין.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:16
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:16)

**א.**
מחלוקת הר"י ור"ת:


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:17
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:17)

עיין בתוס' ד"ה טלאים (דף סו.).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:18
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:18)

**שיטת הר"י.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:19
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:19)

הר"י פוסק שיש הבדל בתשלומי כפל בין שבח וכחש בגוף השור לבין יוקרא וזולא. שבח וכחש נקבעים כפי שעת הגניבה. ואילו יוקרא וזולא נקבעים כפי שעת העמדה בדין. ונראה דשבח וכחש בגוף השור נקבעים כשעת הגניבה, כי מעשה הגניבה חל דוקא בגוף השור כפי שהיה קיים בשעת הגניבה. החילוק בין קרן לבין כפל נוגע ליוקרא וזולא, קרן נקבע כשעת הגניבה וכפל כשעת העמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:20
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:20)

ויש לבאר את החילוק בין קרן לכפל בשני אופנים:


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:21
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:21)

א) עיין ברא"ש (סי' ב') שכ' הטעם משום דקרן הוי חיוב ממון וכפל הוי חיוב קנס. חיוב ממון של קרן חל משעת מעשה הגניבה, ואילו חיוב הכפל דהוי חיוב קנס חל ע"פ ב"ד בשעת ההעמדה בדין. הראייה לכך ממה שהמודה בקנס בפני ב"ד פטור. וכן ממה שאין לנו דיני קנסות בזה"ז כי חסר לנו ב"ד של סמוכין. ומאחר שבית דין מחיל את חלות הקנס דכפל, לכן השומא נקבעת בשעת העמדה בדין שהיא שעת חלות החיוב.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:22
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:22)

אך יש לעיין, מכיון דכפל הוי קנס, ומשו"ה ההלכה קובעת דכפל משתלם כשעת העמדה בדין, האם כל החיוב דכפל חל בשעת ההעמדה בדין לבדה, או דלמא שגם בשעת מעשה הגניבה חל מקצת חיוב כפל אלא שנגמר החיוב בהעמדה בדין. אמנם מאחר ויש הלכה של העמדה בדין הגומרת את חלות הקנס, לכן נקבעת שומת הכפל כשעת העמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:23
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:23)

נפקא מינה בתפס הכפל לפני ההעמדה בדין. אליבא דצד הראשון, דכל המחייב דכפל הוא ההעמדה בדין, התפיסה לאו כלום היא, דליכא חיוב כפל כלל קודם העמדה בדין. מאידך, אם נאמר דחיוב הכפל מתחיל במעשה הגניבה, אלא שנגמר ונקבע שעור הכפל בשעת העמדה בדין על ידי שומת ב"ד הגומרת את חיוב הכפל, י"ל שבתפס כפל לפני ההעמדה בדין כפי השומא שבשעת הגניבה התפיסה תועיל. אליבא דצד זה, ב"ד פוחת את הכפל או מוסיף על הכפל בשעת הגניבה כפי השומא שבשעת העמדה בדין. אך בתפס הנגנב לפני ההעמדה בדין, כבר גבה את החוב ושוב אין בי"ד משנה את החוב דכפל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:24
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:24)

והנה הרמ"ה סובר שדין תפיסה בקנס בזה"ז תקנתא מדרבנן. וחולק עליו הרא"ש (בפ"ק אות כ') וז"ל דלאו תקנתא הוא אלא דינא הוא, דמדאורייתא מחייב ליה אלא שאין לו דיין בבבל שיכופנו ליתן לו, בכל כה"ג עביד אינש דינא לנפשיה, ולא מפקינן מיניה עד דיהיב כל דמחוייב ליה מדאורייתא עכ"ל. ומסתבר לומר שמחלוקתם תלויה בחקירה אם חיובי קנס חלים משעת מעשה הנזק או משעת גמר דין. לדעת הרא"ש חלים חיובי הקנס משעת מעשה הנזק אפילו קודם פסק ב"ד. לכן בזה"ז שאין לנו ב"ד סמוכים עכ"ז יש דין תפיסה מדאורייתא מדין עביד אינש דינא לנפשיה. מאידך הרמ"ה סובר שבי"ד בלבד מחייב את הקנס מדאורייתא ולפיכך התפיסה היא רק מדרבנן.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:25
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:25)

נ"מ ביניהם אם תפיסה מועילה רק בנזק שור תם או בכל חיובי קנס - כגון בכפל וד' וה'. אם היא תקנה מיוחדת מדרבנן י"ל שתקנו תפיסה רק בנזקין לפי שהניזק הפסיד ממון אבל לא בנוגע לכפל וד' וה' שאין בהם חסרון כיס. ואילו אליבא דהרא"ש הסובר שתפיסה מועילה מדין תורה, וחיובי הקנס חלים משעת מעשה המחייב, תועיל תפיסה בכל דיני קנסות מדאורייתא כולל הקנסות של כפל וד' וה'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:26
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:26)

ועיין בתוס' כתובות (דף מב. ד"ה ר"ש וכו') בנוגע לשעת חיוב קנס שכתבו בשם הר"י וז"ל דאינו מתחייב כלל אלא משעת העמדה בדין ואילך עכ"ל. מפורש אליבא דתוס' דהר"י סובר שאין המעשה מחייב אפילו מקצת חיוב אלא בי"ד בלבד מחייב.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:27
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:27](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:27)

ויש להביא עוד נפקא מינה בנוגע ליחוד כלי בכפירת קנס. הדין דשבועת הפקדון הוא שאינו חייב אלא אם יש כלי המיוחד לתשלומין, כלומר שחלוקין התובע והנתבע על כלי מסוים. ובמחלוקת בין ר"ש ורבנן בנוגע לשבועת הפקדון דקנס באנסת ופתית את בתי (שבועות דף ל:) הקשו הראשונים היאך שייך יחוד כלי בחיוב קנס קודם העמדה בדין. והתוס' במס' שבועות (דף לח. ד"ה אנסת) תירצו שיש חלות יחוד כלי בכפירת קנס, ובאנסת ופתית את בתי מדובר כגון שייחד הכופר כלי שיגבה ממנו את הקנס כשיחייבוהו בי"ד את הקנס לאחר זמן. אמנם התוס' בכתובות (דף מב. ד"ה ר"ש) חלקו על זה, ולדעתם יחוד כלי לקנס לא חל כי הוא קנין בדבר שלא בא לעולם. ומחלוקתם מבוארת לאור דברינו הנ"ל. אם חיוב קנס חל לפני העמדה בדין - אף יחוד כלי יכול לחול בשעתו לפני העמדה בדין ואינו ענין לדבר שלא בא לעולם. מאידך אם חיוב קנס אינו חל כלל עד שעת העמדה בדין, ייחוד כלי לפני העמדה בדין מהווה קנין בדבר שלא בא לעולם ואינו חל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:28
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:28](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:28)

על כל פנים, לפי הפירוש הזה בר"י יסוד החילוק בין קרן לבין כפל הוא שקרן מהווה חיוב ממון התלוי במעשה הגניבה המחייב לבדו, ואילו כפל מהווה חלות קנס שהוא תלוי בהעמדה בדין, המהווה לכל הפחות חלק של המחייב.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:29
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:29](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:29)

ב) אמנם ניתן לומר פירוש אחר בר"י. דהיינו דלר"י מעשה הגניבה המחייב קרן שונה ממעשה הגניבה המחייב כפל. מעשה הגניבה דקרן הוא הלקיחה הראשונה מרשות הבעלים. מאידך מעשה הגניבה המחייב כפל הוא ביטול מצות השבה. כשהגנב מחזיק ברשותו את הממון שלקח ברשותו ולא משיבו הוא מוסיף על הגניבה. החזקת הממון ברשותו בלי להשיבו מהוה תוספת גניבה, וגניבה חמורה זו - שגנב ומחזיק את החפצא מבלי להשיבו - מחייבת כפל. ובשעת ההעמדה בדין נגמרה הגניבה של חסרון השבה ובאותה שעה חיובי הכפל חלים. ולפי"ז נראה שכל חלות החיוב היא בשעת העמדה בדין כשחסרה השבה, כי הלקיחה הראשונה אינה מחייבת את הכפל כלל. ומפני כן אין תפיסת הכפל מועילה קודם ההעמדה בדין, כי מעשה המחייב לא נגמר, ולא חל חיוב כפל כלל עד שעת העמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:30
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:30](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:30)

יעויין לקמן (סח:) שהגמרא מחדשת שאם חזרה קרן לבעלים פטור מכפל. כלומר דבהשבה קודם העמדה בדין ליכא כפל. ולפי הנתבאר יסוד הדבר הוא שבמקום שיש השבה ליכא חיוב כפל כלל. כי כל המחייב דכפל הוא חסרון השבה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:31
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:31](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:31)

ועיין ברש"י שם ד"ה והרי וז"ל וכפל לא מחייב אלא כשנמצאת ביד גנב שבאו עדים כדכתיב אם המצא תמצא בידו עכ"ל. הרי מפורש ברש"י דהמחייב דכפל הוא חסרון ההשבה, דהיינו הגניבה של החזקת ממון הגנוב בידו בלי להשיבו לבעלים עד שעמד בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:32
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:32](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:32)

לפי"ז צ"ל לר"י דדין "דמים כשל עכשיו" חל ביוקרא וזולא כי חיוב הכפל חל לגמרי בשעת ההעמדה בדין. והא ד"טלאים כדמעיקרא" לענין שבח וכחש הוא משום דהשבח לא היה בשעת הגניבה ובכן לא חל בו חיוב השבה ואינו מחייב כפל. ואילו בהוכחשה הרי גוף הכחש שהיה בשעת הגניבה חסר ואינו משיבו ולפי' מחייב כפל כשעת הגניבה¹.

footnotes:
¹ עיין בחדושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם (פ"ב מהל' גזילה הלט"ו) בסוף דבריו שמסביר את שיטת הרמב"ם דמשלם דמי קרן בשביל הכחש, הגם שאינו שינוי בכל הבהמה ומקיים השבה בבהמה שנשארת מ"מ הוי שינוי קצת מכיון דאינו משיב את מה שחסר ולכן מחוייב לשלם את החסרון. ולפי"ז פשיטא שמשלם גם כפל בעד הכחש. מאידך אם ננקוט שהר"י חולק על הרמב"ם וסובר שאינו משלם קרן עבור כחש, מ"מ סובר דמשלם כפל כי דיני ההשבה והתשלומין בנוגע לקרן ובנוגע לכפל שונים מהדדי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:33
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:33](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:33)

**שיטת הר"ת.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:34
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:34](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:34)

ר"ת פליג עם הר"י ומשוה יוקרא וזולא לשבח וכחש. ונראה לפרש מחלוקתם כדלהלן. לר"י שבח וכחש משנין את גוף הבהמה בנוגע לכפל. אליביה, בשבח, המשקל שנתוסף אינו גנוב, ואינו מחייב כפל. מאידך בהוכחשה ממילא, המשקל שנחסר מן הבהמה הוי מגופה של הבהמה המחייב, ולפי' משלם עליו כפל. ואילו לר"ת, כל זמן שהבהמה לא נשתנתה שינוי גמור נחשבת כאותו גוף הבהמה שנגנב ולא דנים על כל חלק וחלק מגוף הבהמה בפ"ע. ולפיכך גוף הבהמה שבשעת העמדה בדין בלבד קובע את שיעור הכפל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:35
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:35](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:35)

לר"ת הגנב משלם כפל כפי שעור הכי זול בין שעת הגניבה לבין שעת העמדה בדין. ויתכן לבאר את שיטתו בשני אופנים:


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:36
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:36](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:36)

א) לר"ת, המחייב דכפל הוא מעשה הגניבה. אלא מכיון דכפל הוי קנס שיעורו תלוי גם בהעמדה בדין. ולכן בנתייקר אינו משלם כפל יותר מן השווי שבשעת הגניבה, כי גופו של המחייב דכפל הוא עצם שעת הגניבה. ואילו בהוזל משלם כפל פחות משום שבשעת ההעמדה בדין ב"ד קובע את שיעור הקנס דכפל לפי השווי בשעת ההעמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:37
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:37](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:37)

יתכן להוסיף שר"ת סובר, דליכא כפל יותר מן הקרן דגדר כפל הוא שתי פעמים קרן. ולפיכך בנתייקר קודם העמדה בדין משלם רק כפי שעור הקרן. מאידך בהוזל, משלם קנס פחות כי בהעמדה בדין חל פטור בשיעור הכפל ע"י כח בי"ד.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:38
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:38](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:38)

ב) ר"ת סובר שיש שני מחייבים דכפל, דהיינו, מעשה הגניבה ביחד עם שעת ההעמדה בדין¹, ואין מחייב אחד מועיל בלי השני. ובכן אין מחייב א' יכול להוסיף על השיעור של המחייב השני, ולפי' משלם כפי השיעור הפחות שבין שניהם.

footnotes:
¹ יתכן דר"ל דביטול מצות השבה בהחזקת החפץ הגנוב ברשותו עד שעת העמדה בדין ג"כ מהווה מחייב של הכפל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:39
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:39](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:39)

נ"מ בין שני הביאורים בר"ת בתפס ואח"כ הוזל קודם העמדה בדין. לפירוש הראשון המחייב של הכפל תלוי בשעת הגניבה בלבד, אלא שכשהוזל עד שעת העמדה בדין ב"ד פוטרו מלשלם. לפי"ז יתכן שבתפס לפני ההעמדה בדין שהבי"ד לא יפטרו אותו והתפיסה תועיל, שהרי תפס אחרי המחייב של שעת הגניבה, ולפיכך התפיסה תועיל. מאידך לפירוש השני התפיסה לא תועיל כי חסר המחייב של העמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:40
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:40](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:40)

**ב.**
כתב הטור (חו"מ סי' שנ"ד) ז"ל ואם הכלי בעין שלא נשבר משלם כפל כפי העמדה בדין עכ"ל. משמע דסובר שאם נאבד הכלי אינו משלם כפל כשעת העמדה בדין אלא כשוויותו בשעה האחרונה שהיה הבעין ברשות הגנב. מאידך התוס' (דף סו. ד"ה טלאים כו') כתבו ששמין הדמים דד' וה' כפי היוקרא וזולא בשעת העמדה בדין ואע"פ שהבהמה נאבדה. ונראה דסוברים דה"ה בכל אופן שנאבד הבעין שמשלם כפל כשעת העמדה בדין. ועלינו להבין את יסוד מחלוקתם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:41
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:41](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:41)

וי"ל דנחלקו בשני הפירושים הנ"ל בשיטת הר"י בדין כפל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:42
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:42](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:42)

יתכן דהר"י סובר שכפל תלוי בגניבה הארוכה של כבישת ממון וחסרון השבה. ולפיכך, כשנאבד הבעין דנגמרה הגניבה הזאת, שהרי אי אפשר לקיים השבת הבעין, חל המחייב דכפל. זוהי סברת הטור.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:43
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:43](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:43)

מאידך תוס' סוברים כפירוש הראשון דלעיל. המחייב דכפל, מכיון דקנס הוא, הוא העמדה בדין. ולפי', בין כשהבעין קיים בב"ד או שכבר נאבד, חל חיוב כפל בשעת העמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:44
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:44](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:44)

ברם כ"ז אינו מוכרח. כי ניתן לבאר את דעות הטור והתוס' מבלי לתלותן בשני הפירושים דלעיל בר"י.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:45
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:45](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:45)

י"ל, דכ"ע סברי דכפל תלוי בגניבה דחסרון השבה, אלא דפליגי אי הגניבה הזאת היינו הגניבה של חסרון השבת הבעין או חסרון השבת הדמים. לטור המחייב דכפל הוא חסרון השבת הבעין. ולפי', כשנאבד הבעין חיוב הכפל נשלם. מאידך לתוס', המחייב דכפל הוא חסרון השבת תשלומי הגניבה. ולפי', אפילו אי נאבד הבעין הרי הגנב עדיין לא שילם את הדמים. ולפי', עד שעת העמדה בדין, לא נגמר חיוב הכפל¹.

footnotes:
¹ ניתן לתלות את המחלוקת הזאת במחלוקת הנ"ל בהקדמה לפרק מרובה בין הרמב"ם (פ"א מהל' גזילה הל"א) ובין התוס' (מכות דף טז. ד"ה התם) אם מקיים מצות השבה עם תשלומי דמים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:46
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:46](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:46)

ועוד י"ל, דלכ"ע המחייב דכפל הוא מעשה הגניבה לבדו. אלא, דשומת בית דין קובעת את השעור דכפל שהוא קנס בי"ד בשעת העמדה בדין. ולפי"ז י"ל שהטור סובר דכל זה נכון כשהחפץ הגנוב בא בפני בית דין ואז יכולים לשום אותו גופא. אבל כשנאבד, כשאין הבעין בפניהם, ב"ד שמין למפרע. מאידך תוס' סוברים דאפי' כשנאבד שמין כשעת העמדה בדין דיש שומת בית דין אפי' כשהבעין ליתא קמיה בי דינא. ב"ד שמין כפי מה שהגניבה היתה ראויה להיות שוה אילו לא נאבדה ואפילו כשהבעין נאבד משלם כפל כשעת העמדה בדין¹.

footnotes:
¹ עיין בספר של הגר"ח זצ"ל על הרמב"ם (פ"א מהל' גניבה הלט"ו).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:47
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:47](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:47)

ועיין ברא"ש (סי' ב') שפסק שמשלמין ד' וה' כשעת טביחה ומכירה ולא כשעת העמדה בדין - שלא כתוס'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:48
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:48](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:48)

**ג.**
**שיטת הרמב"ם.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:49
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:49](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:49)

כתב הרמב"ם בפ' א' מהל' גניבה (הל' י"ג - י"ד) ז"ל גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה כשעת הגניבה כו'. גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ד' וה' כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה, אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה עכ"ל. הרמב"ם מסכים עם הר"י בנוגע להוכחשה והשביחה ממילא, שגוף הדבר נקבע כשעת הגניבה. ואילו בנוגע ליוקרא וזולא מסכים עם הר"ת דלעולם אזלינן לקולא ומשלם לפי השער הזול שבגניבה והעמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:50
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:50](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:50)

והנה יל"ע, למה נקט הרמב"ם דוקא את הציור שאם מתה הבהמה משלם כפל כשער הזול, הרי לכאורה ה"ה אם הבהמה קיימת משלם כפל כשער הזול.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:51
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:51](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:51)

ויתכן שלרמב"ם כשהוא משיב את הבעין משלם את הכפל בכל אופן כשעת העמדה בדין. ולכן בנתייקרה בין הגניבה להעמדה בדין ישלם כיוקר. רק במתה, כשליכא השבת הבעין ומשלם דמי הקרן, משלם את הכפל בזול כדמעיקרא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:52
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:52](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:52)

ההסבר לכך, כי לרמב"ם יש שני דינים בכפל: א) כפל המשתלם עם הקרן, דהיינו כשיש תשלומי קרן ביחד עם תשלומי כפל. ב) כפל המשתלם בפני עצמו, דהיינו כשיש השבת בעין, וליכא תשלומי קרן. שני מיני כפל אלו חלוקים בדיניהם. הכפל המשתלם עם הקרן אינו יכול להיות סכום יותר גדול מהקרן עצמו. באופן זה כפל חל עם הקרן כתשלום אחד. ולפי', במתה הבהמה שמשלם הקרן כדמעיקרא, אע"פ שנתייקרה קודם העמדה בדין, משלם גם הכפל כדמעיקרא כי ליכא כפל יותר מדמי הקרן. ולפי' משלם כפל כדמעיקרא כפי סכום הקרן. מאידך כשהוזלה קודם ההעמדה בדין משלם כפל פחות מהקרן כי שיעור הכפל תלוי אף בהעמדה בדין מדין קנס. ואילו כשהבהמה קיימת בשעת העמדה בדין הכפל משתלם כתשלום מופרד בלי הקרן. ובכך הכפל נקבע כתשלום בפני עצמו וכשוויותו בשעת העמדה בדין. באופן זה הכפל אינו תלוי כלל בשעת הגניבה כי הבעין קיים ואין כאן חיוב לשלם קרן כלל. ולכן הכפל נקבע בעצמו בשעת ההעמדה בדין בלבד ומדין קנס.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:53
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:53](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:53)

ונ"ל ששני דיני כפל אלו רמוזים בקרא. הפסוק של "ישלם שנים לרעהו" (שמות כב: ח') רומז על כפל וקרן שחלים כחיוב תשלומין אחד, והכפל נוסף על תשלומי הקרן. דין כפל זה חל כשמתה הבהמה שמשלם גם קרן. ואילו הפסוק "אם המצא תמצא בידו הגנבה כו' חיים שנים ישלם" (שמות כ"ב: ג') רומז על תשלומי כפל בפ"ע. דין כפל זה חל כשהבעין קיים, דליכא תשלומי קרן, והכפל נקבע כתשלומין בפני עצמו כשעת העמדה בדין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:54
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:54](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:54)

אמנם עיין בסוף הלכה י"ד שהרמב"ם מביא את דינא דרבה שבתברא או שתייה משלם כשעת השבירה. והנה לכאורה דינא דרבה נוגע לקרן, כי השבירה מהווה מעשה מזיק שמחייב לשלם קרן כשעת השבירה. וא"כ צ"ע למה פסק הרמב"ם שמשלם גם כפל כשעת השבירה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:55
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:55](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:55)

ותירץ מרן הגאון ר' חיים הלוי זצ"ל (עיין בספרו על הרמב"ם פ"ז מחובל הל"ד) דלרמב"ם השבירה אינו מעשה היזק גרידא אלא מהווה גם מעשה גניבה. ההיזק שעשה הגנב לחפצא שגנב מוסיף על הגניבה הראשונה ולכן מחייבו בכפל. ואין להקשות, שיפטר משום גונב מן הגנב, דאין כאן אלא גנב אחד שע"י ההיזק שעשה הוסיף על הגניבה הראשונה דמפקיע לה מדין השבת הבעין. הלקיחה מבית הבעלים בהדי השבירה שלאחר מכן מהוות מעשה גניבה אחד המחייב בכפל גם בעד הלקיחה הראשונה וגם בעד השבירה לבסוף¹. 7 ד

footnotes:
¹ עיין בב"מ (דף מג.) ז"ל ההיא שעתא דקא שתי ליה או דקא תבר לה קא גזל מיניה ותנן כל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה עכ"ל, מפורש שחייב מדין גזלן ולא מדין מזיק בעלמא. ויוצא שבגניבה הו"ל גנב וחייב לשלם כפל וכפסק הרמב"ם. אמנם עיין בקצוה"ח (סי' ל"ד ס"ק ג') המפרש דתברא או שתיה חייב מדין מזיק ולא מדין גנב או גזלן שלא כגר"ח זצ"ל. עיין בחידושי הריטב"א לכתובות (דף לד.) ביד רמ"ה לסנהדרין (דף עב.) וברש"י ותוס' שם. וע"ע ברש"י לב"ק (דף סה:) ד"ה נעשה. ועיין בנתיבות (ל"ד, ה') הסובר דתברא ושתיה חייב מדין גזילה כי הוסיף על הגזילה הראשונה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:56
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:56](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:56)

**שיטת התוס' רי"ד.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:57
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:57](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:57)

כתוב בתוס' רי"ד ז"ל ונ"ל דבע"כ לא אתא רב לאשמועינן אלא אע"ג דהיא בעין דמשלם קרן כעין שגנב כו' שיש חומר בגניבה מבגזילה, שאילו בגזילה אם הוא בעין אמר לו הרי שלך לפניך, ובגניבה אע"ג דהוא בעין אמרי' אחייה לקרן כעין שגנב וה"ג בירושלמי בריש הגוזל עצים זה הכלל שהיה ר' יעקב אומר כל גזילה שהיא קיימת בעינא ולא נשתנית מברייתו א"ל הרי שלך לפניך והגנב לעולם משלם כשעת הגניבה עכ"ל. התוס' רי"ד מחדש שכשרב אמר קרן כעין שגנב ר"ל דליכא הפטור של הרי שלך לפניך בגנב אלא בגזלן בלבד. ולפיכך בגזילה אם הוזל החפץ לפני העמדה בדין משיבו ופטור מלשלם דמים; מאחר שקיים מצות השבת הבעין אינו משלם דמים. מאידך גנב חייב להוסיף דמים כשיעור מה שהוזל. וצ"ע, למה גנב שונה מגזלן דאע"פ שדרש רב ככה מקרא עכ"ז חסר ביאור.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:58
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:58](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:58)

ונראה שלפי התוס' רי"ד בכל גנב יש מחייב אחד של תשלומין לשלם את הקרן עם הכפל וליכא חיוב של תשלומי כפל בלי חיוב לשלם דמי הקרן. לפיכך גם במקום השבת בעין תמיד חל חיוב לשלם קרן ביחד עם תשלומי הכפל. ולכן אע"פ שמקיים מצות השבה ע"י החזרת הבעין שגנב עדיין צריך לשלם את דמי הקרן כשיעור מה שהחפצא הוזל משעת הגניבה משום שיש חיוב לשלם דמי הקרן עם הכפל. מאידך בגזלן אין חיוב כפל, והחיוב לשלם דמים פקע במקום שיש השבת הבעין שגזל. ולפיכך כשמשיב את הגזילה פטור לגמרי מתשלומי דמים ואפילו כשהחפצא הוזל אחרי הגזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:59
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 65a:59](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/65a:59)

ברם המחייב של תשלומי הקרן בגנב הוא מעשה הגניבה לבדו. ולפי', משלם קרן דוקא כדמעיקרא בין כשנתייקר ובין כשהוזל. והמחייב של תשלומי כפל הוא מעשה הגניבה ביחד עם ההעמדה בדין. ולפי' הכפל נקבע כשעת ההעמדה בדין ולא כשעת הגניבה וכפי גמר המחייב. עכ"ז יש צירוף בין תשלומי הקרן ובין תשלומי הכפל, ולכן גנב חייב בדמי הקרן גם במקום שיש קיום מצות השבת הבעין.