## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 66b

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:1)

**גמ'. אינו רוצה לקנות.** הגמרא מחדשת שאין יאוש קונה אלא אם יש דעת גזלן לקנות. וצ"ע שהרי בפשטות שינוי קונה לגזלן ואפילו בעל כרחו¹, ומאי שנא יאוש משינוי.

footnotes:
¹ עי' בנתיבות (סי' שס"א אות א') ששינוי קונה בע"כ של הגזלן. וע"ע בשיעורים לקמן (דף צה: תוס' ד"ה בשבח שע"ג גזילה).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:2)

ונ"ל, דשינוי גומר את קנייני הגזילה שחלו מכבר משעת הגזילה, ולכן אין צורך בדעת הגזלן¹. מאידך יאוש אינו גומר את קנייני הגזילה דמקודם, אלא שהיאוש בעצמו מקנה ולכן צריכים דעת הגזלן לקנות החפץ ביאוש.

footnotes:
¹ עיין בשיעורים לקמן (דף צג:) ד"ה גזל פרה מעוברת כו'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:3)

לכאורה מזה יש ראייה לשיטת ר' חיים זצ"ל¹ דקנין יאוש בגזילה חל מדין אבידה. דאילו היה יאוש אחד מקנייני הגזילה היה בדין שהיאוש יהיה דומה לשינוי שחל לגמור את קנייני הגזילה ואפילו בעל כרחו של הגזלן. ומכיון שאין יאוש כשינוי, דביאוש צריכים דעת הגזלן לקנות, משמע דיאוש קונה שלא בתורת גמר קנייני הגזילה אלא כזכייה חדשה, ומדין אבידה.

footnotes:
¹ מובאת בשיעורים לעיל (דף סו.) ד"ה יאוש באבידה ובגזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:4)

מרן הגאון ר' חיים זצ"ל היה רגיל להביא ראייה לשיטתו מהגמרא בתמורה (דף ו.), שמקשה למה שינוי קונה בגזילה הא כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני, ואילו מקנין יאוש אין הגמרא מקשה כלל. וביאר הגר"ח זצ"ל דהחילוק ביניהם הוא דשינוי קונה כחלות קנין גזילה, ולכן היה בדין דלא תהני משום ההלכה של כ"מ דאמר רחמנא ל"ת אי עביד לא מהני. אבל יאוש בגזילה קונה מטעם אבידה, כי כל גזילה אבודה מבעליה ולכן היאוש מהני.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:5)

ועיין בתוס' לקמן (דף סט. ד"ה כל כו') המביאים שתי דיעות אם אדם אחר יכול לקנות את הגזילה לאחר יאוש כשהדבר הגזול נמצא ברה"ר ולא ברשות הגזלן. ולכאורה שתי הדיעות פליגי ביסוד של הגר"ח זצ"ל. אם רק הגזלן קונה, ולא אדם אחר, אז יאוש חל כאחד מקנייני הגזילה המיוחדים לגזלן ולא לאדם אחר. אבל אם אדם אחר יכול לקנות, אזי יאוש בגזילה קונה מטעם יאוש דאבידה, וכמו שיאוש באבידה קונה לכל ה"ה יאוש בגזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:6)

ונ"ל ששיטת מרן ר' חיים זצ"ל עולה יפה גם לדיעה בתוס' שרק הגזלן קונה ביאוש. יתכן דיאוש קונה מטעם אבידה, ומ"מ אדם אחר אינו יכול לקנות, כי קנייני הגזילה הקודמים שיש לגזלן מעכבים קנין של אחר, כי אין לאחר רשות לקנות הגזילה ולהפקיע את קנייני הגזלן דמקודם. ולפיכך ביאוש רק הגזלן קונה, ומ"מ חלות קנינו אינה חלות קנין גזילה, אלא חלות קנין יאוש דאבידה, ודו"ק.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:7)

ברם עדיין עלינו לבאר שאם ננקוט שלא כגר"ח זצ"ל אלא שדין יאוש חל מדין קנין גזילה א"כ צ"ע מ"ש יאוש שקונה רק כשרוצה הגזלן לקנות משינוי שקונה בכל אופן. ונ"ל דשינוי קונה ע"י שגומר את הקנינים שקנה הגזלן בשעת הגזילה, ולפיכך קונה בלי רצון לקנות. מאידך יאוש קונה כקנין חדש דגזילה, ולפיכך קונה רק כשרוצה לקנות בשעת קנין היאוש.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:8)

**רש"י ד"ה דגזל קרבן דחבריה. ז"ל אפי' לאחר יאוש לא קנייה דקרבן אינו נגזל דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה עכ"ל.** וצ"ע, דנהי דהקדש אינו נגזל מ"מ גוף הקרבן נגזל מרשות הבעלים ולמה לא יקנה מהבעלים שנתייאשו.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:9
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:9)

וי"ל דשם הבעלים נכלל בקדושת הקרבן ומכיון דהגזילה אינה מפקיעה את קדושת הקרבן דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה, ממילא אף שם הבעלים עדיין קיים וגוף הקרבן הוי שלו.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:10
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:10)

**תוס' ד"ה דגזל.** ז"ל תימה ל"ל קרא דאי בחטאת הא אפי' הוא עצמו אם אכל חלב אתמול והפריש קרבן אין מתכפר באותו קרבן על חלב שאכל היום עכ"ל. לכאורה יתכן לתרץ דיסוד הדין שהקרבן הופרש ונקבע עבור חטא מסויים אינו דין בחלות קדושת הקרבן אלא דמיתלא תלי בדין הבעלים של הקרבן. ומכיון דביאוש יש קביעות בעלים חדשים, מצטרף הקרבן לחטא דידיה כי קביעות החטא של החטאת תלויה בקביעות הבעלים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:11
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:11)

**בא"ד. ואי בעולה ושלמים הא אמרי' המוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום עכ"ל.** נ"ל שהמוכר עולתו לא עשה ולא כלום כי אע"פ שהקרבן שלו וכדביאר הגר"ח זצ"ל¹ אך הקדושה שבקרבן פוגמת את בעלותו, ועל פי דין הקרבן אינו ברשותו. ולפיכך אין לו הכח להקנות את הקרבן כי אין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו. אמנם יאוש דגזילה חל גם בדבר שאינו ברשותו בלי הקנאת הבעלים כי הממון הופקע על ידי הגניבה ויאוש. ולפיכך קרבן עולה נקנה לגזלן ביאוש שהרי קרבן אינו מופקע מחלות קנין, אלא דליכא כח לבעלים להקנותו, משא"כ אם יאוש קונה אין צורך בהקנאת בעלים, ולפיכך אף קרבן עולה נקנה².

footnotes:
¹ עיין בתחילת השיעורים בהקדמה לפרק מרובה על הרמב"ם (פ"ב מהל' גניבה הל"א) אות ב'.
² עיין בקצה"ח סי' ת"ו ס"ק ב'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:12
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:12)

**שיטת הרמב"ם - קרבנו ולא הגזול.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:13
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:13)

כתב הרמב"ם בפ"ה מהל' איסורי מזבח (הל' ז') וז"ל הגונב או הגוזל והקריב קרבן פסול והקב"ה שונאו שנ' שונא גזל בעולה ואצ"ל שאינו מתקבל ואם נתייאשו הבעלים הקרבן כשר ואפי' היה חטאת שהכהנים אוכלין את בשרה, עכ"ל. הרמב"ם סובר שקודם יאוש הקרבן פסול, ולאחר יאוש הקרבן כשר מדאורייתא. וצ"ע דמהו החידוש שקודם יאוש הקרבן פסול, אי מיירי דגזל בהמת חולין והקדישה הרי אינו קדוש כלל, כי גזלן אינו יכול להקדיש דבר שאינו שלו, וכקושית הגמרא לפנינו (דף סו:) "אילימא לפני יאוש ל"ל קרא פשיטא". ועוד צ"ע למה אחרי יאוש הקרבן כשר מדאורייתא, הא יאוש כדי אינו קונה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:14
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:14)

ועכצ"ל דהרמב"ם מיירי בגזל קרבן דחבריה. וקודם יאוש הקרבן פסול, ולאחר יאוש הקרבן כשר. שיטת הרמב"ם היא דכשגזלן מקריב קרבן דחבריה לשם עצמו ולא לשם בעליו לפני יאוש הקרבן פסול. וכתב עוד "והקב"ה שונאו כו' ואין צ"ל שאינו מתקבל", "הקב"ה שונאו" ר"ל שמעשה ההקרבה דגזלן מהווה מעשה עבירה. יש איסור מיוחד להקריב קרבן גזול. ומש"כ "ואין צ"ל שאינו מתקבל", ר"ל בנוסף למעשה העבירה שיש בהקרבת קרבן גזול לשם עצמו הקרבן גם נפסל דלא דמי לקרבן שנקרב שלא לשם בעליו דכשר ואינו עולה לבעליו לשם חובה, דהכא הקרבן נקרב בעד הגזלן והקב"ה שונאו ולכן אינו מתקבל גם בעד הבעלים הראשונים¹.

footnotes:
¹ ויתכן דבזה גם מבואר הפירוש הראשון ברש"י לסוגיין ד"ה דגזל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:15
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:15)

כל זה הוא לפני יאוש, אבל לאחר יאוש יכול הגזלן להקריב הקרבן שגזל לשם עצמו. ובכן הרמב"ם מחדש, דבגזל קרבן יאוש כדי קני, דהגזלן נעשה בעל הקרבן ע"י יאוש והקרבן כשר. ואפילו בחטאת שבאה על החטא, הגזלן הופך להיות הבעלים החדשים ויש קביעת חטא חדשה בעד חטא הגזלן. ואע"פ דיאוש דעלמא אינו קונה, קרבן שאני. והביאור הוא דבעלות דקרבן היא בעלות שאינה גמורה שהרי הקדש מעורב בו, ובבעלות קלישה כזו יאוש קונה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:16
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:16)

עוד נראה לבאר את שיטת הרמב"ם דיאוש כדי קונה בקרבן בדרך אחרת ע"פ דברי התוס' (לקמן קיא ב ד"ה גזל כו') וז"ל דלא הוי כל כך ברשות מריה אחר יאוש כמו לפני יאוש שנקל לצאת מרשות בעלים בשינוי רשות כו' עכ"ל. ביאור דבריו דיאוש קני לענין כל הדברים שאינם שייכים לחיוב השבה, דיאוש כדי היה קונה, אלא דחובת ההשבה פוגמת את קנין היאוש. ולכן בדבר שאינו נוגע למצות השבה יאוש כדי קונה. לדוגמא, אע"פ שהמזיק גזילה לפני יאוש חייב המזיק לשלם לנגזל (לקמן דף קיא ב), מ"מ המזיק גזילה לאחר יאוש המזיק פטור מלשלם לנגזל שהרי חיוב נזק אינו שייך למצות השבה, ולפיכך לענין נזק אמרינן שיאוש קונה והמזיק פטור.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:17
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:17)

והנה כ' הרמב"ם בפ"א מהל' גניבה (הלי"ב) ז"ל הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש עכ"ל. וכמו"כ כ' בפ"ב מהל' גזילה (הל"א) ז"ל הגזילה שלא נשתנית אלא הרי היא כמו שהיתה אע"פ שנתייאשו הבעלים ממנה כו' הרי זו חוזרת לבעליה בעצמה עכ"ל. פסק שיאוש כדי אינו קונה וכר' יוסף בסוגיין (דף סו.) דיאוש כדי אינו קונה אפילו מדרבנן. ויש לדייק בלשון הרמב"ם שלא כתב כלשון הגמרא שיאוש כדי לא קונה ולכן הגזילה חוזרת בעיניה. אלא כתב שהגזילה חוזרת לבעליה בין לפני יאוש ובין לאחר יאוש, ומשמע קצת שעיקר המעכב של הקנין הוא החיוב להחזיר את הגזילה בעיניה דהיינו חיוב ההשבה, ולפיכך אין יאוש קונה, וכביאורנו.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:18
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:18)

ומעתה מובן שגזל קרבן שאני משאר גזל דמצות השבה לא שייך בקרבן, שאם יאוש היה קונה והגזלן נעשה לבעל הקרבן אף אם ישיבנו לרשות הבעלים ג"כ ישאר הגזלן בעל הקרבן לכפרה. הרי שהשבה לא שייך בקרבן כי אפילו אם מחזיר את הבהמה במציאות לרשות הבעלים הראשונים א"א להחזיר לבעלים את בעלות הקרבן לענין כפרה. ולכן מאחר שלא שייך לקיים בקרבן מצות השבה היאוש קונה את הקרבן לגמרי. ונמצא שבזה שאני קנין שינוי מיאוש. שינוי חל מעיקרו כפטור השבה ולפיכך קונה לגמרי. מאידך יאוש קונה, אלא דמצות השבה מעכבת. ומחמת חיוב ההשבה יאוש אינו קונה לגמרי. אך במה שאינו נוגע להשבה כגון בנוגע לנזק וקרבן יאוש קונה לגמרי¹.

footnotes:
¹ ע"ע בשיעורים לקמן (דף סז.) ד"ה הקדשן הקדש ובענין יאוש ושינוי רשות אות ו'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:19
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 66b:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/66b:19)

ויש לעיין, למה אין הקרבן לאחר יאוש פסול משום מצוה הבאה בעבירה. ונ"ל דבהקרבת קרבן ליכא ההלכה של מצוה הבאה בעבירה, דמצוה הבאה בעבירה פסולה רק במצוות גברא ואילו קרבן הוי קיום מצוה בחפצא. דוגמא לכך נמצאת בשיטת הרמב"ם (פ"ה הלכות קרבן פסח הל"ז) בפסח שהוקרב לשם קטן, וז"ל וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים חייבין לעשות פסח שני ואם שחטו עליו בראשון פטור עכ"ל, פסק שאם הקריב פסח כשהיה קטן פטור מפסח שני אפי' אם הגדיל בנתיים. וביאר הגאון ר' חיים זצ"ל¹ דהחילוק בין פסח לשאר מצוות הוא דקטן אינו בר הכי של קיומי מצוות התלויות במעשה גברא, אבל עיקר המצוה דפסח אינה שיעשה הגברא מעשה הקרבה, אלא עיקר המצוה דפסח הוא שהקרבן יהיה נקרב על שמו והקיום הקרבה שבחפצא הוא עצם המצוה. קטן הוי בר הכי דהקרבה, שהקרבן יהיה נקרב לשמו. ומכיון דהקרבן עולה לשמו, ממילא מקיים מצות פסח. ונ"ל שכן הוא יסוד הדין דמצוה הבאה בעבירה שפוסלת את מעשה המצוה שהגברא עושה, ואילו קיום הקרבת הקרבן בחפצא לא נפסל. ולכן מאחר שהקרבן נקרב לשמו יוצא בקיום מצות ההקרבה, ואין חלות פסול של מצוה הבאה בעבירה².

footnotes:
¹ עיין חדושי הגר"ח הלוי על הרמב"ם (פ"ה מהל' קרבן פסח הל"ז).
² עיין קובץ הערות לתוס' יבמות (דף ב.) ד"ה אחות אשה דליכא חלות פסול מצוה הבאה בעבירה ביבום דמאחר שהקנין חל יוצא במצוה דאינו מעשה מצוה אלא המצוה הוא הקנין ומכיון שקנה ממילא יוצא. ודומה לסברת רבינו זצ"ל כאן. ע"ע ברשימות לקמן (דף צה: ד"ה הסוגיא בגיטין (דף נה:) בגנב והקדיש ודין גיזות וולדות - שיטת הרמב"ם).