## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 73a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:1)

**גמ'. פסידא דלקוחות.** יל"ע מה הדין בפסול קורבה כשיש פסידא דלקוחות, האם ג"כ יפסל משעת גמר דין או דלמא שיפסל למפרע.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:2)

ונראה דפסול רשע שונה מפסול קרוב. הרי מצינו שפסולי רשע מדרבנן כגון סוחרי שביעית פסולים רק אחר הכרזת ב"ד (סנהדרין דף כו:), ויוצא שמעשה ב"ד קובע את הפסול של רשע מדרבנן. וה"ה דהתקינו רבנן משום פסידא דלקוחות, שאף מי שפסול מדין רשע מדאורייתא יפסל רק משעת גמר דין והלאה. כי פסול רשע מסור לב"ד ובידם לקבוע חלות פסול ושם רשע בגברא. משא"כ פסול קרוב, דלא שייך שיהיה תלוי בגמר דין, כי פסול קרוב חל מאיליו מחמת הקורבה ולא מחמת מעשה ב"ד בכלל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:3)

**גמ'. דאסהידו ביה תרי בחד.** כתב רש"י וז"ל תרי לחד עמנו הייתם ותרי אחריני לחד עכ"ל. פירושו מרפסן איגרא וכדהקשו התוס', שהרי שני עדים הזוממים מעידים שראו זה את זה וגם את המעשה ותרי כמאה, ומה הנ"מ כמה עדים מזימים אותם, ואם מעידים שנים על כל א' וא' להזימו או אם מעידים על שניהם ביחד להזימן.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:4)

ונראה דמעיקרא דדינא הגדת עדות חלה רק על עיקר המעשה, ואילו העדות ששני העדים מעידים על עצמם שראו זה את זה אינה בדין נאמנות של עדות. ומשו"ה כשיש שני מזימים על כל חד וחד מהזוממים יש עדות דתרי כנגד חד כי כל א' וא' מהמוזמים מעיד על עצמו שראה את המעשה אך אינו נאמן להעיד על חבירו, וליכא כת עדות המכחישה את ההזמה. אבל כשהמזימים מזימים ביחד את שני הזוממים וההזמה היא הזמת כל הכת ביחד, עדות המזימים מצרפת את ב' הזוממים לכת והכת מכחישה את ההזמה ומעידים שניהם על עצמם ככת אחת ששניהם היו שם וראו זה את זה ואת העדות ביחד. יוצא שלרש"י ישנם שני דיני הזמה: א) הזמת כל עד ועד לבדו; וב) הזמת הכת ביחד. כשיש תרי מזימים על כל אחד ואחד ההזמה חלה על כל עד ועד המוזם בפני עצמו. ומכיון דההזמה הזמת יחיד היא ליכא צירוף כת של שני העדים המוזמים להעיד זה על זה ששניהם היו שם. ורק כשיש הזמת הכת ביחד מפי המזימים, חלה על המוזמים נאמנות של כת עדים להכחיש את המזימים. ובאופן זה הוי תרי ותרי ונאמנות המזימים חידוש הוא וחלה מכאן ולהבא ולא למפרע. אמנם בהזמת תרי כנגד חד ליכא חידוש וההזמה חלה למפרע.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:5)

עיין בשיטה מקובצת לסוגיין ובתוס' בסנהדרין (דף כז. ד"ה דאסהידו) המביאים את פירוש ר"ת דאיירי כגון שהוזם רק א' מן שני העדים. וצ"ע הרי בכל זאת העד שלא הוזם מסייע לעד שהוזם ומעיד שהיה איתו בשעת ראיית המעשה ולהוי תרי כנגד תרי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:6)

ונראה שר"ת מסכים ביסוד פירושו עם רש"י שאם ליכא הזמת כת ליכא צרוף כת מצד המוזמים להכחיש את המזימים. אלא שר"ת סובר שבאופן דרש"י מאחר שעל כל פנים הוזמו שני עדי הכת הראשונה, מצטרפים הם לכת להכחיש את המזימים. משא"כ כשרק עד א' הוזם דליכא צירוף כת להכחיש המזימים והו"ל תרי כנגד חד.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:7)

ועיין ברמב"ם (פי"ח מהל' עדות הל"ב) הפוסק דהזמה והכחשה בבת אחת הוי הכחשה ולא הזמה, וז"ל ההכחשה בעדות עצמה זאת אומרת היה הדבר הזה וזאת אומרת לא היה הדבר הזה כו' וההזמה בעדים עצמן, ואלו העדים שהזימום אינן יודעים אם נהיה הדבר או לא היה. כיצד עדים שבאו ואמרו ראינו זה שהרג את הנפש או לוה מנה לפלוני ביום פלוני במקום פלוני, ואחר שהעידו ונבדקו באו שנים אחרים ואמרו ביום זה ובמקום זה היינו עמכם ועם אלו כל היום ולא היו דברים מעולם לא זה הרג את זה ולא זה הלוה את זה הרי זו הכחשה כו' עכ"ל. וצ"ע להבין את שיטתו, שהרי יש בכלל דבריהם גם הזמה וגם הכחשה ולמה לא תחול דין הזמה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:8)

ונראה על פי הנ"ל שיש נ"מ בין הזמת כת לבין הזמת יחידים. הרמב"ם סובר שגזיה"כ דהזמה מחדשת שהזמה דעלמא חלה על כל עד זומם בפני עצמו כיחיד ולא מצטרפים שני הזוממים להעיד ככת ששניהם היו שם. ולפיכך המזימים נאמנים להזימן מדין תרי כנגד חד. מאידך במקום שיש ביחד עם ההזמה גם הכחשת המעשה, והכחשת המעשה מכחשת את עיקר העדות שהעידו על המעשה ככת, אז ההזמה כמו ההכחשה מתייחסת אל הכת המוזמים ככת של שני עדים ולא כשני עדים נפרדים. ולכן מצטרפים שני העדים המוזמים לכת להעיד ששניהם היו שם וראו את העדות ביחד ככת והו"ל תרי כנגד תרי והמזימים אינם נאמנים להזימם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:9
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:9)

**תוס' ד"ה דאסהידו.** וז"ל ונ"ל כו' כגון שאין הניזומים מסייע א' לחבירו שאין הא' יודע כלום בעדותו של חבירו שראה א' מחלון זה וא' מחלון זה או בהודאה אחר הודאה עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:10
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:10)

**א.**
התוס' מחדשים שיש שתי הגדות בכל עדות: א) הגדה על גוף המעשה ובזה גם עדות מיוחדת נאמנת מדין כת של תרי עדים; ב) הגדת העדים זה על זה ששניהם ראו את העדות ובזה רק בעדות שאינה מיוחדת יש דין כת. בעדות מיוחדת שלא ראו זה את זה א"א להם להעיד זה על זה שראו את העדות וכל א' וא' מעיד לבדו על עצמו שראה את העדות. ולכן כשיש הזמה באופן הזה הו"ל תרי כנגד חד ואינו חידוש.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:11
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:11)

אמנם מתוס' משמע שלגבי עיקר המעשה, שמסייעין העדות המיוחדת זה את זה, אם שנים אחרים מכחישים את המעשה הו"ל תרי כנגד תרי, דבנוגע למעשה יש צירוף לכת כיון שמסייעין זל"ז. אמנם לכאורה היה שייך לומר שלא כתוס' דמכיון שא' ראה מחלון זה וא' מחלון זה ליכא צירוף כת אפילו בנוגע למעשה דיש חלות כת עדות דוקא כשמעידים שראו זה את זה. וכשלא ראו זה את זה אינם כת בכלל ואפילו בנוגע לעצם המעשה אלא כשני יחידים. ואם כן בתרי עדים המכחישים אותם - שאומרים שהמעשה לא היה - הו"ל תרי כנגד חד ותרי כנגד חד, והכת המכחישה נאמנת כנגד שני העדים שראו א' מחלון זה וא' מחלון זה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:12
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:12)

והנה מרן ר' חיים זצ"ל חקר בציור התוס' מה יהיה הדין בעדות מיוחדת שבאה להזים עדות מיוחדת. ואמר שמסתבר שיהיה דין חד כנגד חד. הרי בראיית העדות אין המוזמים מצורפים לכת והוו יחידים מאחר שלא ראו זה את זה. גם המזימים נחשבים כיחידים כי המזימים ראו א' מחלון זה וא' מחלון זה ובכן גם הם אינם מצטרפים לכת. ומשו"ה הו"ל דין חד כנגד חד¹.

footnotes:
¹ עי' בחידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם פ"ט מרוצח הי"ד (ד"ה ולפי המבואר) שהסתפק בעדות של הודאה אחר הודאה והלואה אחר הלואה דקיי"ל בסנהדרין (דף ל.) שמצטרפין, מה הדין לענין להכחישם ע"י עד א'. וכתב ליישב את דברי הרמב"ם שם די"ל דשפיר הוי הכחשת חד כנגד חד דלענין הכחשה שקולה עדות כל א' וא' כעדות עד אחד כיון שעל כל דבר יש רק אחד אלא דמצטרפין ליחשב כשני עדים לחייב היכא דליכא מישהו שמכחיש, ע"ש. וזה כפי שהביא רבינו כאן בשמו, שבעדות מיוחדת הויין שני יחידים ואם הוכחשו אפי' ע"י אחד הו"ל חד כנגד חד. עיין להלן בשיעורים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:13
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:13)

ברם לולא דברי התוס' הייתי אומר שיש לחלק בעדות המוזמים בין עדות מיוחדת באופן שראו א' מחלון זה וא' מחלון זה לבין עדות מיוחדת דהודאה אחר הודאה. כי בעדות מיוחדת דהודאה אחר הודאה מסתבר דליכא חלות דין כת בעדותן שהרי לא ראו כלל אותו מעשה המחייב. אלא שנאמנים מדין שני עדים יחידים המעידים ביחד על החיוב. ובאופן הזה מסתבר דמכיון דליכא בהם חלות דין כת אין בהם כח של כת עדות להכחיש את הכת של המזימים והו"ל תרי כנגד חד. מאידך בא' שראה מחלון זה וא' שראה מחלון זה, שעכ"פ יש מעשה אחד המצרף את שני העדים לכת עדות אחת, יתכן שמצטרפים ג"כ לכת עדות להעיד זה על זה, ואע"פ שלא ראו זה את זה, דמכיון דמעידים שראו אותו מעשה ממילא הוו כאילו מעידים שראו זה את זה, ואין לחלק את הנאמנות על המעשה מהנאמנות על גופן של העדים ודינם ככת עדות לכל דבר. יוצא איפוא שאינם נאמנים מדין שני עדים יחידים אלא מדין כת אחת של עדות והו"ל תרי כנגד תרי. כל זה נכון בנוגע למוזמים שהעידו על אותו מעשה, אבל בציור דר' חיים זצ"ל בנוגע לעדות מיוחדת שהעידו א' מחלון זה וא' מחלון זה להזים מסתבר שאינם מצטרפים לכת עדות אחת שהרי אינם מעידים על מעשה א' המחייב אלא הו"ל שני עדים יחידים. ובכן בציור דר' חיים זצ"ל כשעדות מיוחדת באה להזים עדות מיוחדת שראו את המעשה המחייב א' מחלון זה וא' מחלון זה יתכן דהו"ל תרי כנגד חד לטובת המוזמים שהם נאמנים ולא המזימים מאחר ששני המוזמים מצטרפים לכת עדות אחת ע"י המעשה שראו ביחד וכחפצא של כת עדות הם מכחישים את העדות המיוחדת המזימים אותם שאינם חלות כת עדות אלא שני יחידים¹.

footnotes:
¹ עי' חי' הרמב"ן למכות (דף ו: ד"ה ואסקינא) וז"ל ואיכא דקשיא ליה, והא קיי"ל כר' יהושע בן קרחה דאמר דאפילו הודאה אחר הודאה מצטרפין, וכ"ש בעדות מיוחדת, והיכי פליג רבי חסדא (אצלנו בגמ' הגי' רב זוטרא) ורב יהודה (אצלנו - רב נחמן) גופיה מאי קמ"ל. ואיכא למימר אנן לרבנן קאמרי' דאמרי והוא עד וכו' לומר לך עד שיראו שניהם כאחת כדאיתא בפ' זה בורר ואפ"ה מכשיר רב יהודה לדידהו עדות מיוחדת משום דכתיב ולא יומת דלענין דיני ממונות כעדות אחת דמי וכו'. אבל לר"י בן קרחה לאו משום ולא יומת חזינן לה ולומר דמצטרפין עדותייהו בעדות אחת, אלא משום דרבי רחמנא או ראה מ"מ אע"פ שעדותן חלוקה וכו' עכ"ל. הרי בהדיא כיסוד רבינו דבהודאה אחר הודאה אין צירוף כת רק חלות עדות של שני יחידים ובעדות מיוחדת דשני חלונות מצטרפין לכת. ע"ע בקצה"ח (לו, ב') ובאחרונים אחרים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:14
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:14)

ובכן לולי דמסתפינא הייתי אומר דהגמרא איירי רק בתרי כנגד חד באופן דהודאה אחר הודאה ואילו בא' מחלון זה וא' מחלון זה אילולא חידוש הדין דהזמה היה חל דין דתרי כנגד תרי כי מכיון שיש חלות כת עדות על המעשה יכולים המוזמים להעיד ככת עדות אף על עצמם ולהכחיש את המזימים כנ"ל¹.

footnotes:
¹ והנה בנוגע לדיני הרמב"ם בעדות מיוחדת ברוצח שמכניסין אותו לכיפה (פ"ד מרוצח הל"ח) ושנהרג בגואל הדם (פ"ו שם הל"ה) ושמלך הורגו (פ"ג ממלכים הל"י) היה רגיל רבינו זצ"ל לבאר בשם בית הלוי שזהו רק בעדות מיוחדת שא' ראה מחלון זה וא' מחלון זה מאחר שראו אותו מעשה ונאמנים עליו מדין כת עדות אלא שאין בי"ד ממיתים אותו במיתת בי"ד מגזיה"כ. ואילו שני עדים המעידים על רציחה אחרי רציחה הו"ל שני יחידים ואינם נאמנים בנפשות כלל ופטור לגמרי. ודומה למש"כ כאן בשיעורים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:15
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:15)

**ב.**
והנה לפי מש"כ לעיל דיתכן שגם לענין הכחשת המעשה עדות מיוחדת א' מחלון זה וא' מחלון זה שקולה כעד א' ואם הוכחשו ע"י שנים בעיקר המעשה הו"ל תרי כנגד חד, יל"ע בדעת הרמב"ם. שהרי כדנ"ל הרמב"ם סובר דבהכחשה דעלמא יש חיוב דכאשר זמם אלא שיש ספק איזו כת חייבת. ואם כן, כשיש כת עדות המכחישה עדות מיוחדת, דלמש"כ הכת המכחישה נאמנת, בדין הוא שיחול חיוב כאשר זמם על העדים המוכחשים. וקשה שהרי הרמב"ם אינו מזכיר חידוש זה בהלכותיו. וי"ל דהרמב"ם סובר כתוס' שבא' מחלון זה וא' מחלון זה יש חלות צירוף כת על המעשה והו"ל תרי כנגד תרי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:16
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:16)

עוד יתכן דאה"נ סובר הרמב"ם שהכת השניה המכחישה נאמנת כנגד שני היחידים הראשונים בנוגע לעיקר המעשה, ומ"מ ליכא חלות חיוב של כאשר זמם כי יש עונש כאשר זמם רק בהכחשת כת ולא בהכחשת יחידים. ובזה שונה הכחשה מהזמה. הזמה חלה על גופן של העדים, דהיינו על כל עד ועד בעצמו. ולפי' יש חלות חיוב הזמה גם על עדים יחידים, ועדי עדות מיוחדת שהוזמו חייבים בכאשר זמם. אבל הכחשה שאני כי עיקר העדות דהכחשה מתייחסת לעיקר המעשה, ולכן הדין של כאשר זמם שבהכחשה חל רק בהכחשת כת, ולא בהכחשת יחידים. ולכן בעדות מיוחדת המוכחשת ליכא כאשר זמם, דהעדים מוכחשים בתורת יחידים ולא בתורת כת.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:17
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:17)

גמ'. כגון שהוזמו על הטביחה תחילה אמרי סוף סוף כו'. ההוה אמינא קשה מאד להבין. ונראה דסד"א אליבא דאביי שמעשה ההזמה פוסלת למפרע ועפ"י יסוד הגר"ח זצ"ל המובא למעלה¹ שאין מעשה ההגדה פוסלת אלא חלות השם של עד זומם. אביי סובר שבי"ד מטיל את חלות השם של עד זומם על העד למפרע. ובכך גם מובן לישנא דאביי שנקט בלשונו "למפרע הוא נפסל" ולא אמר "משעת ההגדה הוא נפסל", כי ר"ל שב"ד פוסלים אותו למפרע. ובכן סד"א שאם הוזמו תחילה על הטביחה ואח"כ על הגניבה שבי"ד לא יטיל את השם עד זומם למפרע משעת הגדת הגניבה ובכך לפוטרם מעונש הזמה על הטביחה שכבר נתחייבו בו משום הזמת הטביחה.

footnotes:
¹ בשיעורים (דף עב:) ד"ה עד זומם כו'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:18
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:18)

וקמ"ל מסקנת הגמ' שסוכ"ס אחרי הזמת הגניבה עדות הטביחה בטלה למפרע ופטורים מכאשר זמם על הטביחה, כלומר שבי"ד פוסלם למפרע משעת הגדת הגניבה לכל מילי ואפי' להפקיע את החיוב דכאשר זמם על הטביחה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:19
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:19)

א"נ קמ"ל מסקנת הגמרא דאביי חולק על יסוד הגר"ח זצ"ל הנ"ל וסובר שעצם הגדת שקר פוסלת למפרע ולכן נפסלו לכל מילי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:20
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:20)

**גמ'. שהעידו בבת אחת.** כלומר שהפסול של עדות שקר חל רק לאחר כדי דיבור של הגדת עדותם. ולפיכך לא נפסלו מלהעיד על הטביחה מאחר שהעידו עליה תוך כדי דיבור לעדות הגניבה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:21
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:21)

**גמ'. עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.** עיין בשיטה מקובצת בשם ר' פרץ וז"ל וא"ת לעיל דמשני שהעידו בבת אחת כו' א"כ סוף סוף כשהעידו על הטביחה פסולין היו כו' וי"ל דלא דמי הא דהכא לההיא דלעיל כו' אבל הכא אע"ג דכשרין נינהו גם אחר עדות הטביחה דתוך כדי דיבור כדמפרש מ"מ טעמא לא משום דחשבינן להו פסולין מההיא שעתא דודאי כשרין היו כדפירשתי אלא ר"ל כי היכי דמהניא ההזמה לפסול ולבטל עדות הטביחה אע"ג שהיו כשרים ההיא שעתא ה"נ מהניא ההיא הזמה דטביחה לבטל גם עדות גניבה שקדמה לה כו' עכ"ל, עיי"ש.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:22
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:22)

ביאור דבריו שלא נפסלו העדים בפסול גברא למפרע משעת הגדת עדותם אלא לאחר כדי דיבור כדמוכח לעיל בגמ' שהעידו בבת אחת. אלא כוונת הגמרא שלפנינו שעדות הגניבה בטלה מכיון דנאמרה תוך כדי דיבור של עדות הטביחה. והוא מדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, דאע"פ ששתי עדויות שונות הן מ"מ מאחר שנאמרו במעשה הגדה אחד תוך כדי דיבור אמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:23
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:23)

ויש לעיין לפי"ז אם העידו כת אחת שתי עדיות בבת אחת ונפסלו בשניה משום קורבה האם ג"כ תתבטל העדות הראשונה מדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. כגון שני עדים הקרובים ללוי שהעידו תחילה שראובן לוה לשמעון ותוך כ"ד העידו שראובן לוה ללוי, האם בטלה העדות הראשונה הנוגעת לראובן ושמעון.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:24
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:24)

ומסתבר דדינא דגמרא נאמר רק בהזמה ולא בפסול אחר¹. ונראה דיסוד ההלכה הוא שאם חל דין הזמה על חלק מהגדת העדות ומתבטלת מדין פסול הזמה מתפשט ביטול העדות לכל ההגדה וכולה בטלה. והלכה מיוחדת היא בהזמה ותלוי במחלוקת אביי ורבא. לרבא דין ההזמה לא חל למפרע במעשה ההגדה ולפי' לא אמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ואילו לאביי הסובר שחל דין הזמה על הטביחה למפרע משעת ההגדה ביטול העדות חל על כל ההגדה וגם על עדות הגניבה.

footnotes:
¹ עי' שו"ע (חו"מ נ"א, ו') שאם כתב בשטר א' שנתן חצר פלונית לראובן וחצר אחרת לשמעון ונמצאו העדים קרובים לא' מהן ורחוקים להשני שלזה שהם רחוקים ממנו עדותן קיימת ומתנתו מתנה ואע"פ שהם בשטר א'. ומוכח שבקרובים לא אמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ועיי"ש ברמ"א דה"ה בעדות בעל פה שכשרים לזה ופסולים לזה ולא אמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, וכדמבואר בשיעורים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:25
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:25)

ונראה להוסיף דהזמה חלה כדין של ביטול והפקעת הגדת העדות מעיקרא ולכן משחלה במקצת הגדת העדות חלה בכולה. מאידך פסול קורבה חל כפסול בנאמנות ולכן אינה מבטלת עדות אחרת הנאמרת תוך כדי דיבור דלמאי שאינם נאמנים משום קורבה אינם נאמנים ולמאי דנאמנים שפיר נאמנים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:26
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:26)

והנה תוס' לעיל (דף עב: ד"ה אין לך כו') מביאים דעה אחת שגם לרבא מוכחשים הם למפרע. וקשה שא"כ בהוזמו על הטביחה למה נאמנים לרבא לחייב את הגנב כפל, הרי הם מוכחשים למפרע אף על הגניבה מדין עדות שבטלה מקצתה וא"כ ספק הוא ובדין הוא שיפטר הגנב דהמוציא מחבירו עליו הראיה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:27
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:27](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:27)

ונראה דשאני הכחשה מהזמה. הזמה מבטלת ומפקיעה את העדות. וכאשר חלה ההפקעה לבטל עדות הטביחה, חלה ג"כ לבטל את עדות הגניבה שנאמרה באותו מעשה הגדה. ואילו הכחשה אין בה חלות מבטל ומפקיע ואפילו מספק אלא שבמציאות נולד ספק בנאמנות העדות ולכן אמרי' דעל הטביחה שהוכחשו הוכחשו ועל הגניבה שלא הוכחשו לא הוכחשו¹.

footnotes:
¹ עי' במחנה אפרים סי' ו' ובאחרונים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:28
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:28](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:28)

עוד יל"ע אם עדים העידו תוך כדי דיבור על נפשות וגם על ממון והוזמו על השניה האם בטלה העדות הראשונה. ומסתבר שלא בטלה כי עדות נפשות ועדות ממון אינן מצטרפות הדדי אפילו נאמרו תוך כדי דיבור, ולכן העדות שנתבטלה בהזמה בטלה ומה שלא הוזמה קיימת ולא בטלה. משא"כ עדות הטביחה המצטרפת עם עדות הגניבה כי הטביחה והגניבה מצטרפות בחיוב דו"ה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:29
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:29](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:29)

**תוס' ד"ה שהעידו.** ז"ל א"כ גם כשהוזמו על הטביחה תחלה הוו מוכחשים על הגניבה וכו' עכ"ל. מבואר בדבריהם שמחלוקת אביי ורבא אם הכחשה תחלת הזמה אינו דוקא בהכחשה ממש אלא בכל מקרה שהעדות בטלה לפני ההזמה. ולפ"ז גדר המחלוקת הוא שלרבא הסובר הכחשה תחילת הזמה א"צ שתהיה העדות וגמר הדין קיימים בשעת ההזמה, וגם כשהעדות וגמר הדין נתבטלו לפני שהוזמו חל עונש כאשר זמם. ולאביי הסובר הכחשה לאו תחילת הזמה עדותם צ"ל קיימת בשעת ההזמה. ואם נתבטלה לפני כן - או ע"י הכחשה ישירה או משום דאיתזמו אטביחה ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה - אין הזמה חלה אח"כ.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:30
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:30](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:30)

אך נראה שהרמב"ם יפרש את המחלוקת אחרת, שהרי הוא סובר שבכל הכחשה חל ספק חיוב כאשר זמם, ואילו היו המכחישים נאמנים בתורת ודאי היו המוכחשים נענשים בכאשר זמם. ולכן סובר רבא שהכחשה תחילת הזמה אלא שלא נגמרה, כלומר שההכחשה גורמת לעונש כאשר זמם אלא שלא נגמרה עדיין, כיון שאין המכחישים נאמנים בודאי להחזיק את הראשונים כשקרנים. ומועילה ההזמה אח"כ לברר שהמכחישים העידו אמת ושהראשונים שקרנים. נמצא שמשבאו עדי הזמה עדי ההכחשה מחייבים למפרע את העדים הראשונים בכאשר זמם, כי נתבררה נאמנותם מעל כל ספק. ואביי חולק על עצם ההנחה הזאת, וסובר שגזיה"כ היא שרק ע"י הזמה נענשים העדים הראשונים, ולא ע"י הכחשה כלל ואף שההכחשה גמורה היא. ולכן אם באו עדי הזמה לאחר שהוכחשו הראשונים, אין דין עדים זוממים כי אין עדות הראשונים קיימת בשעת הזמה. ולפירוש הרמב"ם מסתבר שהדין של הכחשה תחילת הזמה חל דוקא בהכחשה ממש המחייבת בכאשר זמם אם אמיתתה התבררה, ולא בפסול צדדי כדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה - שלא כתוס'.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:31
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:31](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:31)

וקשה לפי"ז איך יפרש הרמב"ם את הגמ' הלא אף רבא מודה שביטול עדות הגניבה ע"י הזמת עדות הטביחה לאו תחילת הזמה היא, שרק בהכחשה אמרינן כן, וכמו שנתבאר, וא"כ למה משלמים הראשונים כפל, הלא בשעה שהוזמו על הגניבה כבר נתבטלה עדותם על הגניבה, כיון שהעידו תוכ"ד לעדות הטביחה שהוזמה ושנתבטלה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:32
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 73a:32](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/73a:32)

ונראה מקודם ליישב את קושית התוס' על פרש"י בסוגיין דסובר רש"י שיש חילוק אליבא דאביי בין הוזמו על הגניבה ואח"כ על הטביחה שפטורים, לבין הוזמו על הטביחה ואח"כ על הגניבה שחייבים ואע"פ שעדות הגניבה בטלה מדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ביאור הדבר שלאביי א"צ שהעדות תהיה קיימת בשעת ההזמה, אלא שאם העדות כבר נתבטלה בתורת שקר לפני ההזמה פטורים, כי הזמה מחייבת רק מפני שעל ידה העדות נעשה לעדות שקר. ואם העדות כבר היתה עדות שקר ע"י הכחשה (ואע"פ שאין העדות שקר בתורת ודאי, מ"מ גמר הדין בטל בתורת ודאי, שאין גמר דין מספק), אין הזמה מוסיפה כלום, ולכן אינה מחייבת בכאשר זמם. והא דאיתא לקמן (דף עד:) דלמ"ד הכחשה לאו תחילת הזמה אם הוזמו על הגניבה תחלה ואח"כ על הטביחה פטורים מהזמת הטביחה היינו משום דלענין חיוב דו"ה כבר הוחזקה עדות הטביחה לשקר שהרי עדות הגניבה הוזמה ולא גנב כלל ואין הזמת הטביחה מוסיפה כלום בשקר העדות שהרי כבר נודע שכל הגניבה היתה שקר. מאידך בהוזמו על הטביחה ואח"כ על הגניבה שנפסלה עדות הגניבה משום דין צדדי, דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, יש מקום להזימם אח"כ על הגניבה כי ההזמה מחדשת שעדות הגניבה היתה עדות שקר, ולכן גם לאביי ההזמה מחייבת בכאשר זמם. הרמב"ם יפרש כרש"י, ואם הזמה מחייבת בכה"ג אף לאביי, ק"ו שמחייבת לרבא דס"ל הכחשה תחלת הזמה, ודו"ק.