## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 93a

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:1)

**גמ'. לשמור ולא לחלק לעניים.** כתב הרמב"ם בפ"ה מהל' שאלה ופקדון הל"א, וז"ל מי שהפקידו אצלו מעות של עניים או של פדיון שבויים ופשע בהם ונגנבו פטור שנאמר לשמור ולא לחלק לעניים והרי הוא ממון שאין לו תובעים וכו'. ודבריו צ"ע דמאחר שהשומר פטור דהו"ל ממון שאין לו תובעים, למה הוצרך לגזה"כ לשמור ולא לחלק לפטור מתשלומין.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:2)

ונראה לומר שבצדקה יש שתי הלכות:


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:3)

א) קנין ממון לשבט דעניים, ב) חלות שם צדקה בהחפצא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:4)

וי"ל דמדין קנין ממון לשבט העניים השומר פטור מלשלם כי המעות הן ממון שאין לו תובעים. ובכך דומה ממון עניים לממון כהנים, שהמזיק מתנות כהונה פטור מלשלם דהו"ל ממון שאין לו תובעים (חולין קל ב, רמב"ם פ"ט מהל' ביכורים הל' י"ד)¹.

footnotes:
¹ עיין בברכת שמואל לב"ק (סי' ד' אות ב'). אך יתכן שלרמב"ם יש מחייב של מזיק בנוסף לחיוב גזלן ולכן הבא במחתרת ששיבר אח"כ חייב מדין מזיק ולא מדין גנב וגזלן, והרמב"ם אינו סובר שקניני גזילה מפקיעים דין מזיק. נ"מ לגבי כפל ודו"ק.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:5)

אמנם איכא דין אחר בצדקה והוא חלות שם של צדקה שחלה בחפצא דומיא להקדש דחלה בהקדש חלות שם בהחפצא. והנה רשות גבוה דהקדש כעין בעלים היא, דהא להקדש יש קנינים. ואשכחן הרבה הוכחות ליסוד זה: א) דין אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט שקנין ממון הוא (עי' קידושין כח ב, ובמלחמות ד' רפ"ד דב"ק); ב) מעילה בהקדש שביסודה הוא חיוב גזילה וכדביאר הגר"ח זצ"ל (עי' בספרו על הרמב"ם פ"ח ממעילה הל' א'); ג) גנב והקדיש חייב ד' וה' כי "מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים" (ב"ק עט א); ד) פדיון הקדש שביסודו הוא קנין כסף (עי' בספר חדושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם פ"ח מהל' מע"ש הל"ז וברש"י קידושין (כו.) ד"ה דבר). ונראה לומר שאף חלות שם צדקה מהוה בעלים כמו הקדש, וכשם שבעלות של הקדש אשוויה להחפצא ממון שיש לו תובעים אפשר שהוא הדין בבעלות של חלות שם צדקה. ולפיכך היה צריך הרמב"ם להביא את גזה"כ דלשמור ולא לחלק לפטור השומר בצדקה מתשלומין, דחידשה רחמנא פטור תשלומין גם לגבי חלות השם והבעלות דצדקה בחפצא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:6)

כתב הרמב"ם בפ"ב משכירות (הל"א - ג') וז"ל שלשה דינין האמורין בתורה בארבעה השומרין אינן אלא במטלטלין של ישראל ושל הדיוט כו' יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכיוצא בהן חייב לשלם שאינו פטור בעבדים וקרקעות ושטרות אלא מדין גניבה ואבידה ומתה וכיוצא בהן וכו', אבל אם פשע בה חייב לשלם שכל הפושע מזיק הוא, ואין הפרש בין דין המזיק קרקע לדין המזיק מטלטלין כו', עכ"ל, וע"ש בהשגת הראב"ד. לפי שיטת הרמב"ם שומר שפשע בקרקע בעבדים ובהקדש חייב משום דפושע מזיק הוא. ויש לעיין מ"ש הקדש ממעות של עניים דבהקדש השומר הפושע חייב ואילו במעות של עניים פסק הרמב"ם ששומר שפשע פטור לגמרי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:7)

ונראה בביאור הדבר שגזה"כ בשומר "רעהו ולא של הקדש" מחדשת רק דין פטור תשלומין בשומר הקדש דומיא לפטור התשלומין בשומר שטרות וקרקע. אמנם עדיין יש חלות שמירה בדברים אלו משום שיש להם בעלים דהקדש המחייבים את השומר בשמירה, ורק חל פטור תשלומין בהחפצא. וכיון שחלה חלות שמירה השומר חייב כשפשע בהן כי תשלומי הפשיעה הם מטעם מזיק. לעומת זאת בצדקה, חידשה רחמנא בגזיה"כ לשמור ולא לחלק שאין הצדקה נחשבת כבעלים לגבי שמירה ומשו"ה ליכא חלות שמירה בצדקה כלל, ומה"ט אין הפושע בצדקה חייב. דרק שומר הפושע חשוב כמזיק, ואילו אדם שאינו שומר שפשע בממון אחרים אינו אלא גרמא בנזיקין ופטור.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:8)

**ב.**
בענין כפייה בצדקה:


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:9
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:9)

א) הקשו התוס' בב"ב (ח:) ד"ה אכפיה, האיך אכפיה רבא לרב נתן בר אמי ושקיל מיניה ד' מאה זוזי, והרי צדקה היא מצות עשה שמתן שכרה בצדה ואין בי"ד של מטה מוזהרין עליה. ופר"ת שכפייה בדברים. ור"י תירץ שכופין בצדקה משום שיש בה לאוין לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ וגו', ע"ש ובתוס' בכתובות (מט.) ד"ה אכפייה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:10
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:10)

והנה לפי אלו הראשונים דס"ל דבצדקה איכא שעבודי ממון וקניינים הקושיא מעיקרא ליתא דהא הכפייה הוא מטעם גביית ממון. ומה שבי"ד של מטה אין מוזהרין על מצוות שמתן שכרה בצדן הוי רק לגבי כפייה על המצוות ולא לגבי גביית ממון.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:11
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:11)

אמנם מרן הגר"ח זצ"ל נקט דאף אליבא דרבינו האי גאון וסיעתו דס"ל שצדקה היא חובת מצוה בלבד¹ אפשר ליישב את קושית התוס'. די"ל דבצדקה ישנן שתי מצוות: א) מצות היחיד; ב) ומצות הציבור. חלות הצדקה בקופה ותמחוי היא ממצות צדקה של הציבור. וההלכה שלא לכפות על מצות עשה שמתן שכרה בצדה חלה רק במצוות היחיד אבל לא במצוות הציבור, ומכיון דב"ד הם נציגיהם של הציבור ועל ידם הציבור מקיים את חובתו, משו"ה כופין על צדקה. ויש להוכיח כן נמי מהא דמובא בב"ב (פט.) שבי"ד מעמידין אגרדמין להלקות ולענוש מעוותי המדות (עי' בפי' רשב"ם שם). ולכאורה גם תקון המדות הריהו מצות עשה שמתן שכרה בצדה. אלא דזוהי גזיה"כ דיהיה לך מלמד שמעמידין אגרדמין למדות, דקמ"ל גזיה"כ דתיקון המדות אינה רק מצות יחיד בעלמא, אלא גם מצות הציבור. ובכן פעולת הבי"ד במדות ובצדקה אינה להכריח ליחיד לקיים מצות דיליה, אלא שיקיימו הציבור והבי"ד מצוה דילהון.

footnotes:
¹ עיין בנתיבות (שנ"א, א') דכ"כ בגונב בשבת שאינו קונה בשינוי ז"ל דכיון דאין עליו חיוב דמים לגריעותא דידיה אין לו ג"כ קנין הגוף למעליותא עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:12
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:12)

ולפי"ז חילק הגר"ח זצ"ל בין שתי פרשיות שבתורה המצוות על הצדקה: פרשה אחת בראה (דברים ט"ו: ז' - י"א), כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו וכו'. ופסוק שני בבהר (ויקרא כ"ה: ל"ה) דכתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך. וביאר הגר"ח זצ"ל ששתי פרשיות אלו הן שני חיובים נפרדים, שחובת היחיד במצות הצדקה נלמדת מהפרשה בראה הכוללת העשה של פתח תפתח והלאוין של לא תאמץ ולא תקפץ. ואילו בפ' בהר, "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך", מדובר על חובת הציבור, דעיקר החיוב להחזיק גר תושב הוא מוטל על הציבור.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:13
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:13)

ולפי"ז יש לפרש את הדין המבואר במשנה בפ"ג דמגילה (כג:) וז"ל ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים כו' פחות מעשרה. דלכאורה קשה למה זקוקות המצוות האלו של חסד בעלמא דוקא לעשרה. ברם ע"פ יסוד הגר"ח זצ"ל יל"פ דבכל המצוות של חסד מלבד חובת היחיד יש גם חובת הציבור כמו בצדקה. ומשום הכי בעינן עשרה בברכת אבלים ובברכת חתנים וכו' שיהיה שם ציבור כדי לקיים את מצות החסד של הציבור.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:14
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:14)

ב) בתוס' שם תירץ הר"י שהב"ד כופין על הצדקה אף שמתן שכרה בצדה משום שגם יש לאוין דכתיב לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ. ולכאורה צ"ב אמאי לא תירץ ר"ת כתירוצו הפשוט של הר"י. ונראה שלדעת ר"ת הלאוין דצדקה תלויים בהעשה של פתוח תפתח, והואיל ואין כופין על העשה כך אין כופין בשביל הלאוין. ואילו להר"י הלאוין אינם תלויין בהעשה וכופין עליהם בפני עצמן.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:15
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:15)

**הקדמה לפרק הגוזל קמא: קניני גזילה.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:16
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:16)

מבואר בכמה מקומות שיש לגזלן קניני גזילה:


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:17
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:17)

א) כתבו התוס' (לעיל דף יא. ד"ה אין שמין) בביאור הדין דאין שמין לגנב ולגזלן וז"ל והיינו טעמא דגנב וגזלן קנו מיד כשהוציאו מרשות בעלים עכ"ל. ומפורש שמשעת גזילה הגזלן קונה קנינים בחפצא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:18
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:18)

ב) קיי"ל דגזלן שהשתמש בחפץ הגזול אינו מחויב לשלם דמי שכירות להנגזל (עי' ברמב"ם פ"ג מגזילה הל"ו ובסוגיא לקמן דף צו: ההוא גברא דגזל פדנא דתורי כו'). וי"ל דכיון שיש לגזלן קנייני גזילה יש לו זכות בעלות לתשמישין, ואין לבעלים זכות לתבוע ממנו את דמי מה שנהנית¹.

footnotes:
¹ עי' במ"מ (פ"ג מהל' גניבה ה"ב) שכתב שהרמב"ם חולק על הרמב"ן. אבל משמע מהרמ"א (סי' שנ"א) שלמד שאף הרמב"ם מודה לשיטת הרמב"ן וכ"כ בביאור הגר"א שם (ס"ק ג) וכמו"כ כ' הב"ח ע"פ משמעות פסק הרמב"ם (בפ"ט מהל' גניבה הלי"ג ובפ"ג שם הל"ב).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:19
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:19)

ג) מבואר בגמ' לעיל (דף סח:) דאם בעל הגזילה הקדיש את הגזילה ההקדש אינו חל כי הגזילה אינה ברשותו, ונראה שביאור הדבר הוא כי קנין הגזילה שיש לגזלן פוגם את קנין הבעלים ולכן החפץ הגזול אינו ברשותו להקדיש¹.

footnotes:
¹ עיין בשיעורים (לעיל דף סז. ענין יאוש ושינוי רשות אות ג').


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:20
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:20)

ד) עיין במשנה לעיל (דף עט.) וז"ל היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור, הגביהו או הוציאו מרשות בעלים ומת חייב עכ"ל, ומבואר שגניבה צריכה מעשה קנין כדי לחייב גנב באונסים. ולכאורה הטעם בזה דחיוב האונסים דגנב תלוי בקנין שיש לו בחפצא ומשו"ה בעי מעשה קנין להתחייב באונסים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:21
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:21)

ה) בגמרא סנהדרין (דף עב.) איתא: ז"ל אמר רב הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מ"ט בדמים קננהו. אמר רבא מסתברא מילתיה דרב בששיבר דליתנהו אבל נטל לא והאלקים אמר רב אפילו נטל, דהא יש לו דמים ונאנסו חייב אלמא ברשותיה קיימי ה"נ ברשותיה קיימי. ולא היא כי אוקמינא רחמנא ברשותיה לענין אונסין אבל לענין מקנא ברשותיה דמרייהו קיימי מידי דהוה אשואל עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:22
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:22)

ובשיטת רבא פליגי רש"י ותוס' עם הרמב"ן (במלחמות ה' על הרי"ף דף יז.). רש"י (שם ד"ה מסתברא) ותוס' (ד"ה מסתברא) כתבו שהבא במחתרת שגנב פטור על שבירת הכלי בין ששיברו במחתרת ובין ששיברו לאחר זמן משיצא ממחתרת. מאידך הרמב"ן סובר שפטור רק אם שיברו במחתרת דקלבד"מ ואילו אם שיברו אח"כ חייב וז"ל כיון שלא קנאו משעה ראשונה ועל אותה שעה אתה פוטרו אם שבר לאחר זמן אמאי פטור הרי על שבירה זו אתה מחייבו כדאמרי' במאן דגזל חביתא דחמרא במס' ב"ק ומציעא וה"נ כיון שנפטר ממיתה ועכשיו הוא שובר כליו של חבירו אמאי פטור כו' עכ"ל. ולכאורה צ"ע בשיטת רש"י כי למה יפטר על שבירת הכלי לאחר שיצא מהמחתרת ומ"ש מכל מזיק וגזלן דעלמא שחייבים לשלם על שבירת כלי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:23
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:23)

ונראה לבאר את שיטת רש"י דאע"פ דהבא במחתרת שגזל פטור מחיובי הגזילה שחלים מחמת מעשה הגזילה דקלבד"מ, מ"מ קנה קניני גזילה בחפצא. ומשום הכי אם אח"כ שבר את הכלי שגזל פטור מלשלם ואינו חייב מדין מזיק כי קנין הגזילה שיש לו פוטר אותו מחיוב מזיק. אמנם גזלן דעלמא ששיבר את הכלי שגזל חייב לשלם, אך אין חיוב זה חל מדין מזיק אלא מדין גזילה, כי שבירת הכלי לבסוף הוי המשך של מעשה הגזילה דמעיקרא ומחייב מדין גזילה. ואילו בבא במחתרת מכיון שבמעשה הגזילה חל פטור גם השבירה אח"כ אינה מחייבת מדין גזילה, כי השבירה גומרת את חיוב הגזילה דמעיקרא שחל בשעת הגזילה, ואילו בבא במחתרת שמעשה הגזילה הוא בפטור הגזלן פטור גם על השבירה לבסוף¹.

footnotes:
¹ עיין בשיעורים לעיל (הקדמה לפרק מרובה בענין אחריות וחיוב תשלומין בשומר וגזלן). וע"ע בחידושי רבנו חיים הלוי (פ"ט מהל' גזילה הל"א).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:24
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:24)

סמוכים ליסוד זה ששבירת הגזילה לבסוף מחייבת בתורת גזילה ולא מדין מזיק, הביא מרן הגר"ח זצ"ל מפסק הרמב"ם (פ"א הל' גניבה הלי"ד) שכתב וז"ל גנב בהמה או כלי כו' היה שוה בשעת הגניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או דו"ה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה עכ"ל. הרמב"ם פסק שאם הכלי נאבד מאליו הגנב משלם כפל כשעת הגניבה, ומאידך אם הגנב שיבר את הכלי בידים משלם כפל כשעת העמדה בדין. וצ"ע כי התינח שישלם את הקרן כשעת השבירה בידים מדין מזיק, אך למה ישלם כפל כשעת העמדה בדין. אלא מכאן מוכרח שגנב ששיבר את הכלי בידים אינו חייב לשלם רק מדין מזיק דעלמא כי אם מדין גנב, שהגניבה הראשונה נמשכת ונגמרת בשעת השבירה בידים, ומשו"ה משלם כפל על שעת השבירה וכשעת העמדה בדין¹.

footnotes:
¹ עיין בשיעורים למעלה (דף סו:) ד"ה אינו רוצה לקנות.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:25
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:25)

הרמב"ן (במלחמות שם) חולק עם רש"י ותוס' וסובר להלכה שהבא במחתרת שאח"כ הזיק את הגניבה חייב לשלם. ויתכן לפרש את שיטתו בב' אופנים:


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:26
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:26)

א) י"ל שסובר שגנב שהזיק חייב מטעם מזיק דעלמא. אך פירוש זה נגד שיטת הרמב"ם שהרי הגר"ח זצ"ל הוכיח שממה שהרמב"ם מחייב את הגנב שהזיק בכפל מוכרח שאינו מחייב מדין מזיק דעלמא אלא מדין גניבה¹.

footnotes:
¹ עיין בקובץ שיעורים לפרק מרובה (אות י"ד) ובחידושי רבי שמעון יהודה הכהן לב"ק (סי' ל"ט אות ה'). ויתכן שאפילו אם שינוי חל כמפקיע של ההשבה מ"מ חלות גמר הקנין הוא בשעת השינוי ולא למפרע ולפי' הגזלן ישלם כשעת השינוי שהיא שעת גמר הקנן. עיין בחידושי רבינו חיים הלוי (פ"ב מהל' גזילה הלט"ו ופ"ט שם הל"א). ועיין בתוס' (לעיל דף סח. ד"ה מה טביחה) ובקצה"ח (סי' ש"ס ס"ק ד').


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:27
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:27](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:27)

ב) א"נ י"ל שמאחר שהגנב הבא במחתרת פטור על מעשה הגניבה מדין קבלבד"מ אינו קונה קניני גניבה, כי רק גנב המתחייב בחיובי גניבה קונה קניני גניבה אבל לא גנב שהוא פטור מחיובי גניבה. ולפיכך אם הבא במחתרת הזיק אח"כ חייב כי אין לו קניני גניבה וממילא חייב מדין מזיק דעלמא¹. ולפי"ז יתכן שהרמב"ם ג"כ סובר כרמב"ן².

footnotes:
¹ לכאורה דין שבירת כלים המטהרת כלים טמאים ודין זריעה המטהרת זרעים טמאים מיוסדים בחלות שם פנים חדשות כי הופקעה הזהות של החפץ הטמא. ברם אין שייכות בין הדינים האלה וחלות דין שינוי בכהת"כ כי דינים מיוחדים לענין טומאה הם ואיסורא מטומאה לא ילפינן.
² ועיין בספר הגר"ח זצ"ל שהבחין בין שני דיני שינוי: א) שינוי גמור בכל החפצא שקונה בגלל הפקעת השבה; ב) שינוי במקצתו המעכב את קיום מצות השבה דהגברא אבל אינו קונה את החפצא מאחר שלא חל אלא במקצתו, ובכך הסביר את פסק הרמב"ם. וע"ע בשיעורים לקמן (דף צו: ד"ה מתני' גזל בהמה והזקינה).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:28
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:28](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:28)

והנה שיטת רב שהבא במחתרת קונה את הבעין לגמרי ואינו חייב להחזירו. ונראה לומר בביאור שיטתו שבדין הוא שגנב דעלמא יקנה את החפץ שגנב מטעם קניני גניבה אלא שחיוב ההשבה פוגם את קנינו, ולפיכך חייב להשיב את הגניבה. ואילו הבא במחתרת שפטור מהשבה דקלבד"מ קונה את החפץ לגמרי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:29
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:29](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:29)

ו) הרמב"ם פסק (פ"ה מהל' גניבה הל"ג) שגם שינוי רשות ואח"כ יאוש קונה¹. וצ"ע היאך יכול גנב להקנות לפני יאוש ולעשות שינוי רשות. ומוכח שיש לגנב קניני גניבה משעת הגניבה וקנינים אלו מועילים כדי שיקנה ללוקח ויעשה שינוי רשות גם לפני יאוש, ובכן היאוש אח"כ גומר את קנין הגניבה שבידי הלוקח שיהיה לגמרי שלו.

footnotes:
¹ ברם ניתן לחלק כנ"ל (בסוף ההקדמה לפרקין) דבקלבד"מ אין קניני גזילה חלים כלל משא"כ בגזילה דעלמא. עוד יתכן שסובר רבא שחיוב ההשבה חל אף בקלבד"מ שמעכב את הקנין. וכן משמע קצת מרש"י שם (סד"ה והאלוקים ובד"ה ולא היא) וכן איתא בקובץ שיעורים הנ"ל. ונראה מחידושי הרמב"ן לב"מ (דף עח:) ד"ה דילמא ששינוי מהווה מעשה קנין, עיי"ש.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:30
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93a:30](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93a:30)

עד כאן הקדמה