## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 93b

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:1)

**משנה. הגוזל עצים ועשאן כלים כו' משלם כשעת הגזלה.** פשטות המשנה קובעת שגזלן הקונה את הגזילה בשינוי משלם כשעת הגזילה. דין זה אינו דין מיוחד בשינוי שהרי כל הגזלנים חייבים לשלם אונסין משעת הגזילה (לעיל דף סה.), וה"ה כשקונה בשינוי כי משעת הגזילה חל חיוב תשלומין על הגזלן, ובתנאי שלא יקיים מצות השבת הגזילה, והשינוי מפקיע את מצות ההשבה וממילא הגנב חייב לשלם משעת הגזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:2)

ונראה שיתכן להסביר את דין הגזלן שמשלם כשעת הגזילה בשני אופנים: א) כי מה שמפסיד הגזלן ממון מהבעלים ומזיקו מחייבו לשלם משעת הגזילה; ב) שבשעה שגוזל הגזלן קונה קנייני גזילה בדבר הגזול וחייב לשלם דמים בעד קנייני הגזילה שקנה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:3)

ונ"מ בנוגע לגזלנים שאין להם קניני גזילה - כגון השואל שלא מדעת (אליבא דהראב"ד מובא בש"מ לקמן דף צז. ד"ה אי) הכופר בפקדון (אליבא דהרמב"ם פ"ד מגניבה הל"ב - ג ופ"ג מגזילה הלי"א והלי"ד) והגוזל עבד (אליבא דהראב"ד פ"ט מגזילה הל"א) - אך חייבים בחיובי גזילה האם משלמים כשעת הגזילה או כשעת אונסין¹.

footnotes:
¹ עיין בתוס' לעיל (דף סו. ד"ה לא הספיק).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:4)

**משנה. גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד ודמי רחל העומדת ליגזז, גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:5)

עיין לקמן (דף צה.) בתוס' ד"ה משלם ובהגהת הגר"א (שם). והנה יש מחלוקת בין הראשונים אם גזלן שקנה בשינוי משלם לנגזל את השבח שהגזילה השביחה משעת הגזילה עד שעת השינוי. הרא"ש (לפרקין סי' ג') סובר דהשבח לגזלן ומשלם משעת הגזילה. ואילו אליבא דהתוס' השבח לנגזל והגזלן משלם כשעת השינוי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:6)

ובביאור המחלוקת נראה שיש לחקור ביסוד הדין דשינוי קונה: האם שינוי חל כקנין בפני עצמו או"ד ששינוי מפקיע את חובת ההשבה, וממילא הגזלן קונה מחמת קנין הגזילה שקנה בחפצא בשעת הגזילה¹. ונראה דהתוס' סוברים ששינוי מהווה קנין בעצמו שמחייב את הגזלן, ולפיכך משלם משעת השינוי. מאידך הרא"ש סובר דהשינוי מפקיע את חובת השבת הגזילה, והגזלן קונה את הגזילה ממילא בקנין גזילה שקנה בשעת הגזילה, ולפיכך אינו חייב לשלם אלא כשאר הגזלנים שמשלמים משעת הגזילה².

footnotes:
¹ עיין בתוס' רי"ד (דף סה:) ד"ה הא מני ובריטב"א (מס' ע"ז דף מו. ד"ה מה הצד) ובחידושי רבנו חיים הלוי (פ"ב מהל' גזילה הלט"ו).
² לכאורה רבינו זצ"ל מתכוון לחובת צדקה המוטלת על הגברא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:7)

ונראה בביאור שיטת הרא"ש, דהנה עיין בגמ' לקמן (צג ב - צד ב) דלמ"ד שינוי קונה אתנן זונה לאחר שינוי מותר בהקרבה. וכמו"כ איתא שם שאם שינוי קונה ראשית הגז שנשתנה פטור ממצות נתינה לכהן. ובדומה לכך בנוגע לפאה שהשתנה, שאם סוברים שינוי קונה חל פטור מהמצוה. וצ"ע לכאורה שהרי ליכא בכל המקרים האלה חלות דין של קנין כלל. ומוכח שהדין של שינוי מהווה דין שחל בכל התורה כולה ולא רק בקנינים בלבד. ובכן נראה שיסוד הדין דשינוי הוא שהחפץ שנשתנה נחשב לחפץ אחר ממה שהיה מקודם ומהווה חפץ חדש. ונ"מ לכל התורה כולה¹, שאם חל שינוי, מופקע פסול חפצא בכהת"כ כי נולד חפץ חדש שאינו החפץ הראשון שהיה פסול. ומשום כך אתנן זונה שנשתנה כשר להקרבה. וכמו"כ ראשית הגז ופאה שנשתנו נפטרים מחובת מצוותם, שכן החפצא של מצוה שנתחייב בראשונה נשתנה ובכך נעלם הוא מהעולם. ולפי"ז דין שינוי נוגע גם לגנב וגזלן שנתחייבו משעת הגזילה במצות השבה, והוא משום שאם שינוי יוצר חפצא חדש א"א לקיים איתו את מצות השבת הגזילה, שהרי אחרי השינוי אין החפצא אותו חפצא שגזל ופנים חדשות באו לכאן ולפיכך אינו ראוי להשבה. ומאחר שאין כאן מצות השבה, ממילא קונה הגזלן את השברים עם קנין הגזילה שלו שחל משעת מעשה הגזילה². ולפיכך סובר הרא"ש שכל מה שהשביח החפץ משעת גזילה ואילך הריהו של הגזלן.

footnotes:
¹ עיין בסוף תוס' ד"ה לא הפריש שכ' ששני הדינים נלמדים מפסוק אחד. ולפי הסבר רבינו זצ"ל הלימוד של שני הדינים מפסוק א' מבואר.ויל"ע במתנ"ע אחר שינוי דאליבא דרבינו זצ"ל חל חיוב מיוחד על הגברא ולא בחפצא, האם החיוב הזה חל רק על בעל השדה בעצמו או"ד דכ"ע נמי חייבים. ועוד יל"ע כשחל חיוב הגברא המיוחד, האם חל בחפצא חלות ממון עניים או"ד דהוי ממון בעלים עם מצות נתינה המוטלת על הגברא.
² ועע"ש בהלי"ז - י"ח וברדב"ז.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:8)

ולפום ריהטא נראה שיש לתלות את מחלוקת הראשונים בשינוי קונה במחלוקת שבין רב לרבא במס' סנהדרין (דף עב.) ובמחלוקת שבין בעה"מ והרמב"ן (שם). אליבא דרב הגזלן קונה קנין גמור בשעת מעשה הגזילה אלא שחיוב ההשבה מעכבו, ולפיכך בקלבד"מ שחיוב ההשבה לא חל, חל קנין הגזילה לגמרי. ונראה שסברתו דומה לסברת הרא"ש כי בשינוי חיוב ההשבה פקע וממילא נגמר קנין הגזילה דמעיקרא. והוא גם יסוד שיטת בעה"מ אפילו אליבא דרבא. מאידך הרמב"ן סובר דאליבא דרבא אין הגזלן קונה את הגזילה. ומסתבר אליביה דשינוי מהווה קנין בפני עצמו וכשיטת התוס'¹.

footnotes:
¹ עיין באריכות באגרות הגרי"ד הלוי (פ"ה מהל' מתנ"ע הלכ"ז).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:9
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:9)

**גמ'. עצים ועשאן כלים אין שיפן לא.** ס"ד דשינוי אינו אלא כשנעשה צורת כלי אבל שינוי מראה בעלמא אינו שינוי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:10
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:10)

**שם.** גמ'. דשינוי דהדר לברייתא הוא. ישנן שלש שיטות בדין שינוי החוזר לברייתו: א) רבה (עיין בתוס' ד"ה הגוזל) סובר שקונה מדאורייתא; ב) לאביי קונה מדרבנן; ג) ולרב אשי אינו קונה כלל. ויתכן דתלוי בחקירה הנ"ל האם שינוי הוי קנין בעצמו או הפקעת חובת השבה והגזלן קונה משום הקנין שיש לו משעת הגזילה. אם שינוי בעצמו מהווה מעשה קנין אז גם שינוי כל שהוא מועיל ואף שינוי החוזר לברייתו. מאידך אם השינוי מפקיע את מצות השבה אז השינוי צ"ל שינוי גמור המהפך את החפצא לחפצא אחר לגמרי ואז פקעה מצות השבה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:11
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:11)

**רש"י ד"ה פטור.** עיין בשיעורים לעיל (דף סו. רש"י ד"ה עד).


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:12
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:12)

רש"י ד"ה אין מצטרף. ז"ל דאם גזז אחת וצבעה וכן שניה וכן שלישית אין מצטרפות למנה ופרס להתחייב דקננהו בשינוי עכ"ל. וקשה הרי לפני שהצטרף השיעור לא היה לכהנים קנין בגיזה כלל וא"כ למה כתב רש"י שהצובע קננהו בשינוי.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:13
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:13)

וי"ל דדברי רש"י לאו דוקא הם אלא ר"ל שכמו ששינוי קונה ה"ה שמונע את הגז שצבע מלהצטרף לשיעור¹.

footnotes:
¹ עיין בתוס' לעיל (דף נו: ד"ה פשיטא). עוד עיין בתוס' למס' יבמות (דף סו: ד"ה אבל) בשם הר"י שכהן ששואל פרה מאכילה בתרומה. ולכאורה מזה ראייה שקנין השואל כקנין הגוף דמי. ואילו לרמב"ם (פ"ט מתרומות הל"ח) יש פי' אחר בסוגיא שם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:14
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:14)

א"נ י"ל שאם גוזזין שיעור גיזה חל זכות ממון הכהנים למפרע משעת הגזיזה הראשונה. ולכן השינוי הוי קנין. יוצא שיש שתי הלכות בראשית הגז דעלמא: א) משנגמר שיעור הגיזה חל ממון הכהנים למפרע משעת הגזיזה הראשונה; ב) משנגמר השיעור חל חיוב נתינה לכהנים מכאן ולהבא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:15
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:15)

**פסק הרמב"ם בשינוי בראשית הגז.**


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:16
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:16)

כתב הרמב"ם (בפ"י מהל' ביכורים הל"ו) ז"ל אם גזז הצמר וצבעו קודם שיתן נפטר מראשית הגז. הלבינו קודם שיתן חייב להפריש אחר שלבנו עכ"ל. יש לדייק ברמב"ם שהשמיט את הדין של אי - צירוף והביא רק את הדין שאם צבעו אחרי כל הגזיזה שפטור. ועוד יש לדייק שלא כתב הרמב"ם שקנאו בשינוי ורק כ' שפטור.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:17
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:17)

ונראה שלרמב"ם יש כאן דין אחר. הרי מצינו חלות דין שינוי לא רק בנוגע לקנין גזילה אלא גם בנוגע לדברים אחרים כגון לענין אתנן זונה שאם השתנה האתנן מותר (לעיל דף סה:), ויוצא שעיקר חלות דין שינוי הוא שהחפצא עם שינוי נעשה לחפצא אחר ואיסורי אתנן נפקעים מכיון דיש כאן חפצא אחר. ולפי"ז י"ל דה"ה לרמב"ם בראשית הגז שאם הגז השתנה פקעה מצות נתינה כי הגז השתנה לחפצא אחר. ולפי"ז השוואת הגמרא בין ראשית הגז לגזילה אינו לענין קנין אלא שיש חלות שם שינוי הנוגעת לשתיהן. ברם הם שני דינים חלוקים בעצם חלותם. בנוגע לגזילה השינוי חל כדי שהגזלן יקנה את הגזילה. מאידך בנוגע לראשית הגז השינוי חל כפטור נתינה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:18
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:18](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:18)

ולפי"ז יש ליישב דיוק ברמב"ם, דבנוגע לגזילה פסק בפ"ב מהל' גזילה (הלי"ב) שאם ניפצו וליבנו שהגזלן קונה בשינוי, ואילו בנוגע לראשית הגז אע"פ שפסק שליבון אינו שינוי מ"מ לא כתב שאם ניפץ וליבן דהוי שינוי. ועיין במאירי (הובא בש"מ) שכ' וז"ל וגדולי המחברים נראה מדעתם שבגזילה נקרא שינוי בנפוץ ובראשית הגז אינו שינוי בשום דבר כו' ונראין הדברים כשיטתו ואע"פ שהקשו הגמרא מזו לזו ר"ל מראשית הגז לגזילה אינן דומות זו לזו עכ"ל. וצ"ע מ"ש ראשית הגז מגזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:19
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:19](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:19)

ונראה אליבא דהרמב"ם דשאני ראשית הגז שהשינוי אינו חל כחלות דין קנין אלא כפטור נתינה. ליבון וניפוץ מהווים שינוי דוקא בנוגע לקנין, שתלוי בשינוי מעשה דעלמא ולא בשינוי החפצא לגמרי לחפצא אחר. מאידך בראשית הגז מעשה שינוי דעלמא לא מספיק אלא שצריך שינוי גמור המשנה את עצם החפצא דגז לחפצא אחר. רק שינוי כצביעה מהווה שינוי גמור בחפצא ההופכו להיות לגמרי חפצא אחר. לכן צביעה מועלת בראשית הגז ואילו ליבון ונפוץ ביחד לא מועילים שהרי הם מעשי שינוי דעלמא שאינם משנים את גוף החפצא לגמרי לדבר אחר. אמנם ליבון וניפוץ מועלים בנוגע לקנין גזילה הזקוק למעשה שינוי כל שהוא ולא בראשית הגז הזקוק לשינוי גמור בחפצא כדי שע"י יחול פטור נתינה¹.

footnotes:
¹ עיין בחידושי הריטב"א לקידושין (דף מז:) ד"ה הא דרב הונא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:20
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:20](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:20)

אלא דעדיין צ"ע למה לא יועיל מעשה קנין ע"י שינוי כל שהוא אף בראשית הגז כגון טוייה ניפוץ וליבון, שהרי מ"מ גזל את הגז וקונהו מדין שינוי גזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:21
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:21](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:21)

ונראה דנ"מ בכגון שעשה את השינוי כל שהוא בלי דעת לגזול, וא"כ השינוי אינו חל מדין קנין כי בלי דעת לגזול אינו גזלן וליכא קנין גזילה, ומשו"ה חייב לתת ראשית הגז. מאידך שינוי המהווה שינוי גמור בעצם החפצא פוטר מנתינה ואפילו בלי דעת לגזול. והרמב"ם מיירי באופן שעשה את השינוי בגז בלי דעת לגוזלו ומשו"ה רק שינוי מראה דהוי שינוי גמור בחפצא פוטר ולא מעשה שינוי בעלמא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:22
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:22](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:22)

אליבא דהרמב"ם כשתירצה הגמרא הא דנפציה וכו' חזרה מהדמיון דמעיקרא בין גיזה לגזילה כי באמת הריהם שני דינים שונים בעיקר חלותם. בגזילה שינוי חל כקנין ומשו"ה ניפוץ מועיל ואילו בגז שינוי חל כפוטר של נתינה וניפוץ אינו מועיל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:23
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:23](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:23)

**גמ'. בקלא אילן דלא עבר.** צ"ע ברמב"ם (פ"ב מהל' ציצית הל"א - ד') שכתב וז"ל תכלת האמורה בתורה בכל מקום היא הצמר הצבוע בפתוך שבכחול וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע, והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אע"פ שהוא כעין הרקיע כו' אם נבדקה ונודעה שנצבעה באחד משאר צבעונים המשחירים שאינן עומדין פסולה, עכ"ל. בפשטות הרמב"ם פוסק שפרושו של תכלת הוא צמר צבוע כצבע של הרקיע העומדת ביופיה. ומשמע שסובר שדם חלזון אינו מעכב, ושאר הצבעונים פסולים משום שאינם עומדים ביופים. וזהו יסוד הפסול דקלא אילן לציצית. וקשה שהרי בגמרא דידן איתא דקלא אילן אינו עובר. ונראה דקלא אילן עובר במקצת ולפיכך פסול לציצית, דתכלת דציצית צ"ל צביעה "העומדת ביופיה" ואינה משתנה כלל. מאידך בנוגע לשינוי, קלא אילן מכיון שאינו עובר לגמרי מקרי שינוי שאינו חוזר לברייתו.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:24
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:24](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:24)

עיין ברמב"ם (פ"ח מהל' כלי המקדש הלי"ג) בנוגע לבגדי כהונה שכ' וז"ל ותכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כעצם שמים שהוא פתוך מן הכחול עכ"ל. וקשה שאינו מזכיר שתהיה צביעה העומדת ביופיה כבציצית, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:25
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:25](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:25)

**גמ'. ענבים ועשאן יין.** עיין במס' פסחים (דף כד:) דבנוגע לערלה מי פירות דעלמא אינם אסורים דזיעה בעלמא הן, חוץ מיין ושמן דאסורים כפירות זיתים וענבים עצמם. וצ"ע מהו החילוק בין פסול אתנן לבין איסור ערלה, דבנוגע לערלה דינא דיין שוה לדינא דענבים ואילו בנוגע לאתנן יין הוי שינוי. וי"ל דהוי גזיה"כ רק בערלה בלבד וכדדרשינן בסוגית חולין (דף קכ:), ברם אינו נוגע לחלות דין שינוי בכהת"כ. א"נ י"ל דיין ושמן נחשבים לפירות בפני עצמם ואינם אותם הפירות של זיתים וענבים, ולפיכך ענבים ועשאן יין הוי שינוי, אלא שחידוש גזיה"כ בערלה הוא שיין ושמן אסורים בחלות איסור ערלה כפירות בפני עצמם, ולא מדין זתים וענבים.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:26
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 93b:26](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/93b:26)

ועוד נראה דהקושיא מעיקרא ליתא, שהרי חטין ועשאן סולת הוי שינוי ואע"פ שהסולת אינו פרי אחר אלא אותו הפרי של חטין. ומוכח שחלות שינוי אינו תלוי בשינוי חלות השם של הפרי אלא אפילו שינוי בצורת הפרי דעלמא הוי שינוי, וה"ה בזיתים ועשאן שמן ובענבים ועשאן יין. ולפי"ז י"ל דענבים ויין וזתים ושמן הויים אותו חלות שם פרי, ומ"מ מהווים שינוי משום שנשתנה צורת הפרי דמעיקרא.