## Reshimot Shiurim on Bava Kamma Daf 94b

###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:1
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:1)

**גמ'. ונמנע ולא עשה תשובה.** כדי שיעשה גזלן תשובה מדאורייתא הריהו חייב לשלם בעד הגזילה שגזל. כן פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' תשובה (הל"ט) ז"ל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו עכ"ל. ופשיטא שבמקום שיש לגזלן ממון לשלם ואינו משלם שאין חלות תשובה כלל דהו"ל כטובל ושרץ בידו וכדכתב הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה הל"ג) ז"ל כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ, וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם עכ"ל. ברם יל"ע בגזלן שעשה תשובה אך נאנס ואין לו ממון לשלם האם התשובה שלו מועלת לו או לא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:2
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:2)

ונראה שיש שני דינים בתשובה: א) תשובה מכפרת ומצלת את החוטא מעונשי שמים; ב) תשובה אף מפקיעה את השם של רשע מהחוטא. ולפי"ז מסתבר שאם הגזלן עשה תשובה והתחרט על חטאו וקבל על עצמו שלא לגזול עוד אלא שאין לו ממון לשלם את הגזילה, שהשם רשע פקע ממנו מכיון שעשה כל מה שיכול לעשות, אלא שלא זכה למחילה וכפרה גמורה משמים כל זמן שלא שילם את דמי הגזילה.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:3
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:3)

ונראה שיש גם דינים אחרים שניתן לחלק בהם בין שני דיני התשובה. כגון בדין מי שעבר בלאו שיש בו כרת שלא נגמרה הכפרה שלו עד שיעשה תשובה, יום הכיפורים יעבר עליו, ויקבל יסורין וכדאיתא ברמב"ם (פ"א מהל' תשובה הל"ד). ועכ"ז הוכשר לעדות משעשה תשובה כי שם רשע פקע ממנו בתשובה ואפילו בלי יוה"כ וקבלת יסורין, וכדפסק הרמב"ם (פי"ב מהל' עדות הל"ד) וז"ל כל מי שנתחייב מלקות בין שעשה תשובה בין שלקה בבי"ד חוזר לכשרותו עכ"ל, דאע"פ שלא לקה, תשובה גמורה בעצמה מכשרת אותו לעדות. ואע"פ שאין לו כפרה גמורה בלי מלקות ויוה"כ עכ"ז חל הכשר גברא. וכמו"כ יעויין ברמב"ם (פי"ב מהל' עדות הל"ד - י') שכתב דברים שונים שרשע שפסול לעדות ששב מרשעותו חייב לעשות כדי שיכשר לעדות. מאידך אין כל הדברים האלה מעכבים בתשובה המכפרת וכמו שמשמע מהרמב"ם בפ"א מהל' תשובה, כי התשובה המפקיעה את השם דרשע מהגברא שונה מהתשובה שהיא מכפרת¹.

footnotes:
¹ אולי משום שהשינוי מייצר חפצא חדש והו"ל איבוד של החפצא הראשון שגזל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:4
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:4)

ובאמת ההבדל בין שני הדינים של תשובה מפורש בגמרא שלנו שכ' דיורשי הגזילה חייבים להחזירה מפני כבוד אביהם, והקשה הגמרא למה חייבים בכבוד אביהם שהרי גזלן רשע הוא, ומשני כגון שעשה תשובה ולא הספיק להחזיר את הגזילה עד שמת. וצ"ע דא"כ הדרא הקושיא לדוכתא שאם לא החזיר את הגזילה הריהו עדיין רשע, וכמו שפסק הרמב"ם הנ"ל שאין לגזלן כפרה בלי השבת הגזילה. ומבואר שאע"פ שהחזרת הגזילה מעכבת בכפרת התשובה, מ"מ השם של רשע פקע משעשה תשובה ורצה להחזיר את הגזילה, ואף שמת ולא הספיק להחזירה השם של רשע פקע, ולפיכך חייבים בכבוד אביהם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:5
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:5)

**גמ'. לצאת ידי שמים.** בכל מקום שיש חיוב לצאת ידי שמים יש לעיין האם החיוב הוי חיוב ממון או מצוה בעלמא. ויתכן דנ"מ לענין פסול עדות, שאם חיוב ממון הוא אזי כל זמן שאינו משלם הריהו פסול לעדות בפסול רשע דחמס, ואילו אם אינו אלא מצוה בעלמא אינו נפסל.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:6
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:6)

והנה רש"י למס' ב"מ (דף צא. ד"ה רבא) כתב אליבא דמורו הזקן שתפיסה מועלת בקלבד"מ מאחר שחייב לשלם לצאת ידי שמים. ומבואר שסובר שבקלבד"מ חל חיוב ממון אך אין ב"ד גובים אותו, ולפי' תפיסה מועלת. ולפי"ז מבואר גם את הדין דגמרא (לעיל דף ע:) בעקוץ תאינה מתאינתי בשבת ותקני לי גניבתך דבקלבד"מ חל קנין כסף ואף על פי דלקנין כסף בעינן שיחול חיוב להחזיר את הכסף, דמכיון דחייב להחזיר את הכסף לצאת ידי שמים חל קנין כסף. ומוכח דבקלבד"מ דין לצאת ידי שמים הוי חיוב ממון ולא רק מצוה בעלמא. וכן ביארו התוס' (שם ד"ה אילו כו') את הדין של קנין כסף ושל אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו¹.

footnotes:
¹ עיין בחידושי הגר"ח הלוי זצ"ל על הרמב"ם (פ"ז מחובל הל"ד) וגם בשיעורי רבינו חיים הלוי לב"ק (דף צח.) ד"ה וה"מ.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:7
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:7)

ועיין בגמרא לעיל (דף נה:): אמר ר' יהושע ד' דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ויש לדון נמי בדין גרמא בנזקין ואליבא דר' יהושע האם החיוב לצאת י"ש מהווה חיוב ממון או מצוה בעלמא. ונראה שאין לדמות דין לצאת י"ש בקלבד"מ לדין לצאת י"ש בגרמא בנזקין, דבקלבד"מ המזיק עשה מעשה מזיק גמור המחייבו ממון אלא שנפטר מלשלם מדין קלבד"מ, ולכן סובר מורו של רש"י שחל חיוב ממון עם זכות תפיסה לניזק. ואילו בגרמא בנזקין חסר מעשה מזיק גמור המחייב, ובהתאם לכך יתכן שאין חיוב ממון חל כלל, אלא שחלה מצוה בעלמא לשלם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:8
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:8)

אמנם בסוגיין בנוגע לתקנת השבים דגזלן משמע דלכ"ע חל חיוב ממון ותפיסה מועלת. ואפילו אליבא דהראשונים שחולקים על מורו של רש"י וסוברים שאין תפיסה מועלת בקלבד"מ ס"ל שיש דין תפיסה בגזלן. ונראה דהביאור בשיטתם הוא דבקלבד"מ חל פטור ולפי' חיוב ממון פקע ואינו חייב לשלם אלא משום מצוה. ואילו גזלן התחייב לשלם בחיוב גמור בשעת הגזילה אלא כדי שיעשה תשובה תיקנו הרבנן שהנגזל לא יקבל ממנו את תשלומי הגזילה, ומ"מ לא הפקיעו הרבנן את עצם המחייב וחיוב של הגזלן לשלם, ומשו"ה בנוגע לגזילה הדין של לצאת ידי שמים מהווה חיוב ממון הוא, ותפיסה מועלת.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:9
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:9)

אמנם נראה שנוכל לתלות את השאילה הזאת במחלוקת שבין הרמב"ם ובין תוס'. דהנה הרמב"ם כתב בפ"א מהל' גזילה (הלי"ג) ז"ל כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר כל ארחות כל בוצע בצע את נפש כו' ואעפ"כ אם לא היתה הגזילה קיימת ורצה לעשות תשובה ובא מאליו והחזיר דמי הגזילה תקנת חכמים הוא שאין מקבלין ממנו אלא עוזרין אותו ומוחלין לו כדי לקרב הדרך הישרה על השבים וכל המקבל ממנו דמי הגזילה אין רוח חכמים נוחה ממנו עכ"ל. אליבא דהרמב"ם תקנת רבי חלה רק בבעל תשובה. ואילו תוס' (ד"ה בימי רבי) חולקים על הרמב"ם וסוברים שאין לחלק בין בעל תשובה לבין אדם אחר. ומסתבר דאליבא דהתוס' תקנת רבי מהווה הפקעת ממון והגזלן חייב לצאת י"ש במצוה בעלמא, ולפיכך חלה התקנה בכל הגזלנים. מאידך לרמב"ם הרבנן לא הפקיעו את ממון הנגזל, דהיאך יתכן הפקעת ממון לגבי גזלן אחד שעשה תשובה ולא לגבי גזלן שני שלא עשה תשובה, דבאמת חל על הגזלן חיוב ממון לשלם, אלא שהתקנה חייבה את הנגזל לעזור לגזלן שרוצה לעשות תשובה, ולא לקבל ממנו את הממון שהוא חייב לשלם.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:10
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:10)

ודרך אגב נראה שיש נקודה חשובה ברמב"ם הנ"ל שכתב שבכל גזילה הגזלן עובר על החטא דנטילת נשמה¹. ואם כן כשהגזלן עושה תשובה חייב הוא לשוב על שני חטאים: א' - על החטא של גזילה; וב' - על החטא של נטילת נשמה. אמנם שפיכות דמים עבירה המיוחדת בהשחתתה וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ט מהל' רוצח הל"ט) וז"ל שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים אפילו ע"ז כו' עכ"ל, ולכן ה"א שאין לבי"ד לתקן שגזלן שעשה תשובה לא ישלם לנגזל, ועקב כך כתב הרמב"ם ז"ל ואעפ"כ וכו' עכ"ל, ר"ל שלמרות העבירה של נטילת נשמה, רבי ובית דינו התקינו שהנגזל לא יקבל תשלומין מהגזלן כדי לעזור לו לעשות תשובה.

footnotes:
¹ ברם זכות זו בשבח היא מתקנת השבים ומדרבנן. ואילו הזכות בתשמישים היא מדאורייתא. ואמר רבינו זצ"ל שהשבח הוי בעין ולכן אינו זוכה בו מדאורייתא כמו התשמישין שאינם בעין ומשו"ה זוכה בהן מדאורייתא.


###### Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:11
[Reshimot Shiurim on Bava Kamma 94b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Bava%20Kamma/r/94b:11)

**תוס' ד"ה אי עשה תשובה.** ז"ל דאם החזיר ולא קיבלו ממנו לא מחייבין בנים להחזיר מפני כבוד אביהן דתו ליכא גנאי א"נ וכו' עכ"ל. ישנן שתי דיעות בתוס' אם בני הגזלן חייבים להחזיר את גזילת אביהם מפני כבוד אב במקום שאביהם החזירה בחייו ולא קיבלוה ממנו. ויתכן שתלוי בשאילה הנ"ל אם הדין על הנגזל לא לקבל את הגזילה חל כהפקעת ממון או"ד דהוי מצוה בעלמא. ולכן י"ל שאם יש הפקעת ממון הנגזל, אם הגזלן החזירו בחייו והנגזל לא קיבלו ממון הנגזל פקע, ולפיכך מצות כיבוד אב אינה מחייבת את בני הגזלן להחזירו עוד פעם, שהרי כבר פקע השם של גזול מהממון בחיי אביהם ולא ירשו חפצא של גזילה כלל. מאידך אם הדין לא לקבל את הגזילה מהגזלן הוי מצוה בעלמא והממון עדיין שייך לנגזל היורשים חייבים להחזירו משום כבוד אביהם מכיון דירשו ממון של גזילה¹.

footnotes:
¹ עיין בתוס' לקמן (דף קיא: ד"ה גזל כו') שמי שהזיק את הגזילה אחרי יאוש פטור מלשלם לנגזל. חזינן שמעשה הגזילה נגמר עם היאוש ויש הפקעת רשות הנגזל לענין נזקין (מו"ר הרב זצ"ל).