## Reshimot Shiurim on Berakhot Daf 45b

###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:1
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:1)

גמ'. וז"ל גופא אמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנים עליו אמר אביי והוא דקרי ליה ועני עכ"ל. לכאורה צ"ע איך יוצא עמהם ברכת המזון בחבורה והרי קיימא לן (מב.) "הסבו אחד מברך לכולן", ומבואר דלצאת ברכת המזון בחבורה בעינן הסבה, וזה שיצא אינו מיסב עמהם. ונראה שהדין דבעינן הסבה אינו אלא כשאחד מברך לכולן וחל קיום ברכת המזון בחבורה לכל בני החבורה. אולם בסוגיין השלישי שיצא לשוק אינו יוצא עמהם ידי חובת ברכת המזון משום דמצטרף עמהם לברכת הזימון בלבד, ולקיים דין ברכת הזימון עצמה לא בעינן הסבה. אמנם יעויין בתוס' (לקמן מו ב ד"ה להיכן) שפירש הר"מ מאייבר"א דהנידון שבגמ' להיכן הוא חוזר מיירי באחד שיצא לשוק וקראו לו וענה עמהם, ולמאן דאמר דחוזר למקום שפסק מוכח דיצא ידי ברכה ראשונה דברכת המזון מדין אחד מברך לכולם דהיינו וקיום ברכת המזון בחבורה, וצ"ע דהא לא היסב עמהם, ואיך יצא ידי ברכת המזון בחבורה. וצ"ל דמכיון שכולן הסבו ביחד לכתחילה, ושנים נשארו מסובין שפיר חשיב שכולן מסובין ויוצאים כולם ידי ברכת המזון בזימון בחבורה.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:2
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:2)

ובדרך אגב יש להעיר דמשיטת הר"מ מאייבר"א מבואר דאפשר לצאת ידי ברכה ראשונה דברכהמ"ז מדין ברכת המזון בחבורה, ושאר ברכת המזון יברך לעצמו ויקיימנה מדין ברכת המזון ביחיד.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:3
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:3)

גמ'. וז"ל גופא אמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנים עליו אמר אביי והוא דקרי ליה ועני אמר מר זוטרא ולא אמרן אלא בשלשה אבל בעשרה עד דנייתי עכ"ל. צריך ביאור מאי שנא דין זימון בשלשה שמצטרפים כשאחד מהם נמצא בשוק מעשרה שאינם מצטרפים אלא אם כן הם במקום אחד. ועיין ברמב"ם (פ"ה מהל' ברכות ה"ז) וז"ל נשים ועבדים וכו' אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן וכו' ובלבד שלא יזמנו בשם עכ"ל. ומבואר מדברי הרמב"ם דשאני דין זימון בג' דתלוי במציאות של דעות ולא בעי צרוף לחלות שם מנין, ומשום הכי ג' נשים מזמנות לעצמן, דאיכא עכ"פ ג' דעות ואע"פ שלא חל עליהן חלות שם מנין של ג'. משא"כ זימון דעשרה דבעי חפצא של ציבור וחלות שם מנין דעשרה משום דמזמנים בשם, והו"ל דבר שבקדושה שנאמר רק בציבור, ונשים אינן מצטרפות ביחד להוות חלות שם חפצא של צבור, ומשום הכי אינן מזמנות בעשרה. ולפי זה י"ל דמשום הכי חל צרוף לזימון בג' כשאחד יצא לשוק וקוראין לו והוא עונה עמהן ואע"פ שאינם במקום אחד, משום שיסוד דין זימון דג' תלוי בג' דעות ואף אם אינם במקום אחד עכ"פ איכא ג' דעות. משא"כ לזימון דעשרה בעינן שיהיו במקום אחד כדי שיהיו מנין וחפצא דצבור המזמנין ביחד. ועיין ברמב"ם (פ"ח מהל' תפלה ה"ז) שפסק שבדבר שבקדושה צריך שיהיו העשרה במקום אחד, ומבואר דהיכא דחל דין צבור בעינן שיהיו כולן במקום אחד. ולפי זה ניחא החילוק בין שלשה שמזמנים לבין עשרה שמזמנים, דבעשרה שמזמנין בשם חל דין דבעינן צבור משום דבר שבקדושה, דזימון בשם הוי דבר שבקדושה וע"כ אינם מזמנים אלא אם כן הם נמצאים במקום אחד.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:4
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:4)

ברם עיין ברמב"ם (פ"ה מהל' ברכות ה"ז) וז"ל קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו ואע"פ שהוא כבן שבע כבן שמונה ומצטרף בין למנין שלשה בין למנין עשרה לזמן עליו עכ"ל, וצ"ע דאי נימא דלשיטת הרמב"ם נשים אינן מצטרפות לזימון בעשרה משום דזימון בעשרה בעי חלות שם צבור משום דהוי דבר שבקדושה דמזמנין בשם, אמאי פסק שקטן מצטרף לזימון בעשרה, והרי הרמב"ם עצמו פסק (פ"ח מהל' תפלה ה"ד) שקטן אינו מצטרף למנין עשרה לתפלה בצבור ואינו יכול להצטרף למנין היכא דבעינן עשרה משום חלות דין דבר שבקדושה, ומאי שנא זימון בעשרה מתפלה בצבור, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:5
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:5)

והנה כתב המאירי (דף מה: ד"ה נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, וכ"כ המרדכי סי' קנ"ח בשם רבינו שמחה) דיש אומרים דנשים מזמנות אף בעשרה. ומוכח דלשיטתם לא נאמר דין דבעינן חלות שם צבור בזימון בעשרה וסגי ברבים של עשרה דעות. ולפי זה צ"ע מאי שנא זימון שלשה דמצטרפים אע"פ שאין כולם במקום אחד מזימון בעשרה דבעינן שיהיו כולם במקום אחד. וכן צ"ע לשיטת רש"י ותוס' דסבירא להו דנשים מזמנות לעצמן היינו שרשאין לזמן, וס"ל נמי כשיטת היש אומרים במאירי (הנ"ל) דאין חילוק בין דין זימון בג' לזימון בעשרה דתרווייהו הויין דין זימון דתלוי בדעות, מאי שנא בעשרה דאין מזמנים אלא אם כן הם במקום אחד, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:6
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:6)

**גמ'. וז"ל תניא נמי הכי שנים שאכלו כאחת מצוה ליחלק במה דברים אמורים כששניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא עכ"ל.** עיין ברמב"ם (פ"ה מהל' ברכות הט"ו) שכתב וז"ל ואם היה אחד מהן יודע והשני אינו יודע, זה שיודע מברך בקול רם והשני עונה אמן אחר כל ברכה וברכה ויוצא ידי חובתו עכ"ל, ונתבאר לעיל בשיעורים (עיין בשיעורים לריש פירקין ד"ה שלשה שאכלו כאחת) דהרמב"ם סובר דחל בסופר ובור דין ברכת המזון בחבורה, וכמו שמזמנין בשלשה שאכלו דחל ברכת המזון בחבורה, ולפיכך הדגיש שיענה הבור אמן אחר כל ברכה וברכה. דהרמב"ם סובר כשיטת הירושלמי (פ"ג מברכות ה"ג) דליכא דין שומע כעונה בברכת המזון.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:7
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:7)

אמנם עיין בתוס' (ד"ה שאני) שכתבו "ונשים צריך עיון אם יוצאות בברכת הזימון של אנשים מאחר שאין מבינות ויש מביאין ראייה שיוצאות מדאמר לקמן סופר מברך ובור יוצא, מכאן משמע שאף הנשים יוצאות בברכת המזון שלנו. מיהו יש לדחות אותה ראיה דשאני בור שמבין בלשון הקדש ויודע קצת מאי קאמר אבל אינו יודע לברך אבל נשים שאינן מבינות כלל מצי למימר דלא נפקי".


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:8
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:8)

ונראה דתוס' סברי שסופר מוציא בור בברכת המזון מדין שומע כעונה, ומשום הכי אינו מוציאו אלא אם כן מבין מה שאומר, די"ל דכל היכא שלא מבין לא נחשב ששמע, ולא חל דין שומע כעונה. ולפי זה י"ל דלשיטת הרמב"ם סופר מוציא בור בברכת המזון אף היכא שאין הבור מבין כלל, דהרמב"ם סובר סופר מברך ובור יוצא מדין ברכת המזון בחבורה, ולפי זה י"ל דהבור יוצא עי"ז שהוא בכלל החבורה אע"פ שאינו מבין את הברכה.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:9
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:9)

ועוד נראה לשיטת הרמב"ם דחל דין חבורה בסופר ובור ממילא אף בלי ברכת הזימון והבור יוצא מדין ברכת המזון בחבורה, משא"כ בשלשה שאכלו לא חל עליהם שם חבורה אלא אם כן אומרים ברכת הזימון, דהיינו שאחד מזמן את חביריו לברך יחד.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:10
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:10)

ובגמ' (מה:) איתא "שמע ולא ענה יצא ואמר ר' זירא לומר שאין ברכת הזימון ביניהם", ופרש"י (בד"ה ואמר ר' זירא) "לא בא ללמדנו אלא שאין צריכין זימון דכיון דאחד יוצא בברכת חבירו אשמועינן דאין זימון דאי יש זימון ברכת שניהם היא שהרי אומר נברך והוא אומר ברוך הוא". ולפי שיטת התוס' נראה דר' זירא סובר דבשמע ולא ענה אמן יוצא ידי חובת ברכת המזון מדין שומע כעונה, ודין זה חל אף בב' בקיאים. משא"כ לפי הרמב"ם צ"ל דמיירי בסופר ובור, ואע"פ שאינו יוצא ידי ברכת הזימון שהרי לא ענה, מ"מ חל קיום ברכת המזון בחבורה ממילא, ולכן יצא ידי חובת ברכת המזון, מדין ברכת המזון בזימון וחבורה ואע"פ שאינו יוצא ברכת הזימון שהרי לא ענה¹.

footnotes:
¹ לכאורה דין זה קשה על מה שנתבאר לעיל בשיעורים כמה פעמים דלרמב"ם קיום ברכהמ"ז בחבורה חל רק כשעונים אמן ולא כששמע ולא ענה, ואילו לר' זירא יוצא אף כששמע ולא ענה אמן, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:11
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:11)

**גמ'. וז"ל שלשה שאכלו כאחת אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד עכ"ל.** עיין ברש"י (ד"ה אחד מפסיק לשנים) שפירש "אם גמרו השנים סעודתן ורוצין לזמן דרך ארץ הוא שיהא האחד מפסיק את סעודתו עד ברכת הזן דהיינו ברכת זימון וחוזר וגומר סעודתו", ומבואר דלשיטת רש"י צריך להמתין עד שהמברך מסיים ברכת הזימון דהיינו עד שיגמרו ברכת הזן, וכן מבואר להדיא ברש"י (דף מו: ד"ה להיכן הוא חוזר) "והוצרך זה להיות מפסיק אכילתו עד שיגמור המברך ברכת הזן". וכן מבואר בתוס' (לקמן דף מו. ד"ה עד היכן) דקיימא לן כר' ששת שצריך להמתין עד שהמברך מסיים ברכת הזן.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:12
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:12)

אמנם עיין ברמב"ם (פ"ז מהל' ברכות ה"ו) וז"ל גמרו מהם שנים השלישי מפסיק עמהן עכ"ל, ומסתימת לשון הרמב"ם משמע קצת שהשלישי צריך להמתין עד שיסיימו כל ברכת המזון, ועונה אמן לכל ד' ברכות ולא רק לברכת הזימון. ולפי זה אם השלישי רוצה להמשיך ולאכול צריך לחזור וליטול את ידיו ולברך שוב ברכת המוציא משום שכבר יצא ידי ברכת המזון.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:13
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:13)

ולכאורה יש לומר דנחלקו ביסוד דין ברכת המזון בזימון, דלשיטת רש"י ותוס' חלות דין ברכת הזימון היינו רק שמזמן את האחרים לברך אתו ביחד, ומעשה הזימון חל באמירת נברך בלבד או רק עד סוף ברכת הזן. ולפיכך ס"ל שצריך להמתין רק עד סוף ברכת הזן. מאידך, הרמב"ם סובר שחלות דין ברכת המזון בזימון הוא שחל דין ברכת המזון בחבורה דהיינו שאחד מברך לכולן כל ארבע הברכות, וכדי לצאת ידי חובת ברכת המזון בחבורה צריך לענות אמן אחר כל ברכה וברכה (וכדפסק הרמב"ם פ"ה מהל' ברכות ה"ג). ומשום הכי סובר הרמב"ם שצריך השלישי להמתין עד שיגמרו ברכת המזון כולה ויענה אמן אחר כל ברכה וברכה, דאם לא כן ליכא חלות קיום ברכת המזון בחבורה.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:14
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:14)

ברם עיין עוד ברמב"ם (פ"ה מהל' ברכות הי"ג) וז"ל שלשה שאכלו ויצא אחד מהן לשוק קוראין לו כדי שיכוון לשמוע מה שהן אומרים ומזמנין עליו בשוק ויצא ידי חובתו ולכשיחזור לביתו יחזור ויברך ברכת המזון לעצמו עכ"ל. וצ"ע דאי נימא שבכדי לצאת ברכת המזון בחבורה צריך לענות אמן אחרי כל ברכה וברכה דחל עי"ז קיום ברכת המזון בחבורה לכל בני החבורה ביחד, אמאי צריך זה שבשוק לברך ברכת המזון לעצמו כשחוזר לביתו, והרי כבר יצא ידי חובת ברכת המזון כשענה אמן לד' ברכות דברכו השנים שבחבורה.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:15
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:15)

ונראה דבאמת הלכה זו שמזמנין עליו בשוק היינו שקוראין לו לזמן עמהן לברכת הזימון בלבד, ואזי ממשיך לילך בשוק לצרכיו ולא יצא ידי חובת ברכת המזון מדין ברכת המזון בחבורה, דרק הצטרף עמהן לקיום ברכת הזימון בלבד, ומשום כך כשחוזר לביתו צריך לברך ברכת המזון לעצמו כדי לצאת ידי חובת ברכת המזון¹.

footnotes:
¹ כלומר דמשום דלכתחילה הסב עמהן נחשב כאחד מהחבורה לענין ברכת הזימון, אך משום דבשעת ברכהמ"ז הו"ל בשוק ולא מיסב עוד עמהן אינו חלק דהחבורה לענין הקיום דברכהמ"ז דהחבורה ולצאת עמהן כל ברכהמ"ז.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:16
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:16](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:16)

וכן נראה לבאר את בדברי הרמב"ם (פ"ה מהל' ברכות הי"ד) שכתב וז"ל שלשה שאכלו כאחת וקדם אחד מהן וברך לעצמו מזמנין עליו ויצאו השנים ידי חובת זימון והוא לא יצא בזימון זה שאין זימון למפרע עכ"ל. כלומר דמה שמזמנין עליו היינו כדי שיענה לברכת הזימון בלבד וחל עי"ז קיום ברכת הזימון. אמנם אינו צריך לענות אמן אחר כל ברכה וברכה, דאפילו אם יענה אמן לא יקיים קיום ברכת המזון בחבורה משום שכבר יצא ידי חובת ברכת המזון. ולפי זה יש לדחות ולומר דמה שכתב הרמב"ם (פ"ז מהל' ברכות ה"ו) שמפסיק אחד לשנים כוונתו שעונה רק לברכת הזימון בלבד כדי לקיים ידי ברכת הזימון, ושוב ממשיך לאכול¹.

footnotes:
¹ וכן נקט רבינו מנוח בדעת הרמב"ם, ועיין באבן האזל שפירש דלרמב"ם צריך לברך עמהן ברכת המזון כולה מדין דרך ארץ.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:17
[Reshimot Shiurim on Berakhot 45b:17](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/45b:17)

ברם יתכן דאע"פ דס"ל להרמב"ם דחל קיום דברכת הזימון בלי קיום דברכהמ"ז בחבורה, וכגון בקדם א' וברך לעצמו, מ"מ סובר דא' המפסיק לברכת הזימון דשנים באמצע סעודתו אינו יכול להמשיך ולאכול אח"כ אלא צריך לקבוע עוד סעודה חדשה, ומשום דקיום ברכת הזימון אינו קיום שבח בפני עצמו אלא מהווה קיום של ברכת המזון, והיכא שחל קיום ברכת המזון אפילו כל שהוא, אינו יכול להמשיך ולאכול אלא אם כן קובע את הסעודה מחדש. ולפיכך סובר הרמב"ם שאע"פ שהאחד אינו חייב אלא להצטרף עמהן לברכת הזימון כדי לקיים קיום זימון, מ"מ שוב אינו יכול להמשיך בסעודתו, שכבר אית ליה קיום ברכת המזון. ומשו"ה צריך לברך עמהן כל ברכת המזון, ואם רוצה להמשיך ולאכול צריך לחזור וליטול ידיו ולקבוע סעודה מחדש. ומשום כך בדין אחד מפסיק לשנים השמיט הרמב"ם עד היכן הוא מפסיק, משום דס"ל שצריך לברך עמהן ברכת המזון כולה, ויל"ע בזה.