## Reshimot Shiurim on Berakhot Daf 51b

###### Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:1
[Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/51b:1)

גמ'. וז"ל תנו רבנן דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה ב"ש אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והלכתא כדברי בית הלל עכ"ל. יש לעיין מהו יסוד המחלוקת בין ב"ש לב"ה אי ברכת היום קודמת לברכת היין משום שהיום גורם ליין שיבא, או דברכת היין קודמת משום שהיין גורם לקדושה שתאמר. ועוד צ"ע דמה יענו ב"ש לטענת ב"ה דברכת היין קודמת משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:2
[Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/51b:2)

וי"ל דב"ש סברי דההלכה שתדיר קודם חל רק במצוות חיוביות, דכשנתחייב בב' מצוות אמרינן שהמצוה התדירה קודמת. ולכן סברי דברכת היין אינה קודמת מדין תדיר, משום דהויא חלות ברכת הנהנין בלבד ואין שום חובה ומצוה ליהנות, ולכן ליכא דין תדיר קודם בברכת הנהנין דלא הויא מצוה חיובית. ועוד דשאני ברכת הנהנין דהויא חלות דין מתיר, שהאדם מברך לצרכו כדי להתיר הנאתו ואין בהן חיוב קבוע, ומשום הכי ליכא בהו דין תדיר קודם, דדין תדיר קודם נאמר רק כשחל חיוב קבוע. ובדוגמא לזה אם נזדמן לאדם מצות שחיטה ומצות לולב אין השחיטה קודמת משום דתדיר, משום דאינה חובה קבועה.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:3
[Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/51b:3)

ואשר נראה לפי זה לומר ביסוד המחלוקת שבין ב"ש לב"ה דנחלקו בגדר ברכת בורא פרי הגפן בקידוש, דלפי ב"ש ברכת בורא פרי הגפן דקידוש אינה חפצא דברכת קידוש אלא חלות ברכת הנהנין בעלמא. ולכן סברי דברכת היום קודמת דצריך לסמוך בורא פרי הגפן לשתייה, ולא להפסיק בינה לשתייה בברכת היום. מאידך ב"ה סברי דברכת בורא פרי הגפן אינה ברכת הנהנין בעלמא שבאה להתיר את הטעימה מהכוס, אלא מהוה חפצא של ברכת קידוש, ולכן סוברים דליכא הפסק כשמברכים אותה קודם ברכת היום, דהא שתיהן מצטרפות לחפצא דקידוש ביחד. ויתכן דאפילו אם נאמר דבית הלל מודים לבית שמאי דמדין ברכת הנהנין ליכא למימר דבורא פרי הגפן קדים משום תדיר ואינו תדיר מדאינה מצוה קבועה, מכל מקום י"ל דבורא פרי הגפן קדים משום דהויא חלק מעצם החפצא דקידוש דהויא חובה קבועה. ונראה דלשיטת ב"ה יש להקדים דוקא את ברכת היין, שהיא ברכת השבח על הבריאה בכלל, ואח"כ לקדש את השבת ולומר דברי שבח על השבת בפרט. דמדין קידוש צריך לברך ולקדש מקודם על הבריאה בכלל ואח"כ לשבח על השבת ועל בחירת ישראל בפרט. ושתי הברכות דיין ודיום הן מעצם החפצא של ברכות הקידוש ובאות לשבח על הבריאה ועל השבת.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:4
[Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/51b:4)

וכן משמע נמי מלשון הרשב"ם פסחים (דף קו. ד"ה אמר ר"י) "לחלק בין מדת שבת למדת חול שהוא ענין שיר שאין אומרים שירה אלא על היין", ומבואר דס"ל דקידוש מהווה קיום שירה ובכן אף הברכה דבורא פרי הגפן מכלל הקידוש היא, דהויא חלק מקיום שירה על היין.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:5
[Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/51b:5)

ונמצא דנחלקו ב"ש וב"ה אם ברכת בורא פרי הגפן הויא ברכת הנהנין גרידא או דהויא חלק מהחפצא של קידוש עצמו, וקיימא לן כב"ה דברכת בורא פרי הגפן חלק היא מעצם הקידוש.


###### Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:6
[Reshimot Shiurim on Berakhot 51b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Berakhot/r/51b:6)

ולפיכך הגר"ח זצ"ל היה פוסק דמי שלא שמע ברכת בפה"ג ושמע רק ברכת קדושת היום בלבד לא יצא יד"ח וחייב לשמוע קידוש פעם שנית משום דברכת בפה"ג מעכבת בעצם מצות הקידוש, ואינה ברכת הנהנין בעלמא המתירה את טעימת היין¹.

footnotes:
¹ וע"ע בשיעורים לעיל דף כז. ד"ה רב מצלי וכו'. וברשימות שיעורים עמ"ס סוכה בענין קידוש.