## Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 15b

###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:1
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:1)

**גמ'. אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר שכיר ושאני הכא דאמר קרא יגאלנו, לזה ולא לאחר.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:2
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:2)

**בענין גאולת קרובים לפי רבי**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:3
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:3)

א
**שיטת תוס' הרי"ד**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:4
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:4)

**לפי** רבי אין דין גאולת קרובים חל בנמכר לישראל אלא רק בנמכר לעכו"ם. ועיין בתוס' הרי"ד (ד"ה יגאלנו) דנקט דפשיטא דיש לקרובים היכולת לגאול את העבד הנמכר לישראל אפי' בע"כ דאדון כמו בנמכר לעכו"ם, אלא דאין מצוה בכך, וז"ל יגאלנו לזה ולא לאחר, אי קשיא וכי אם רוצה הקרוב לפדות עבד עברי ולשחררו למה אינו יכול אי דאמר ליה לאו בעל דברים דידי את יהיב זוזי לעבד מתנה ויפדה עצמו וכו' יש לפרש דממצוה מיעט הקרוב שאינו מצווה לפדות הנמכר לישראל כמו שמצווה לפדות נמכר לעכו"ם עכ"ל. וכן ביאר הכס"מ (פרק ב מהלכות עבדים הל"ז) בדעת הרמב"ם. דכתב הרמב"ם וז"ל הנמכר לעכו"ם אם לא השיגה ידו לגאול קרוביו פודין אותו וקרוב קרוב קודם שנאמר או דודו או בן דודו יגאלנו, וב"ד כופין את קרוביו לפדותו שלא יטמע בעכו"ם וכו' אבל הנמכר לישראל אין הקרובים פודין אותו וכו' עכ"ל. וביאר הכס"מ וז"ל ומפרש רבינו דהיינו שאין הקרובים חייבים לפדותו עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:5
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:5)

**אבל** לכאורה השיטה הזאת אינו מוכרחת, דהרי יש לפרש דרבי סבור דאין דין דגאולת קרובים חל כלל בנמכר לישראל. כלומר, דכל הדין דגאולת קרובים הוי חידוש התורה, והיכא דאין מקור לחידוש הזה, כמו בנמכר לישראל, אין הקרובים יכולים לגאולו. וגם אין הכרח להבנת הכס"מ בדעת הרמב"ם, אלא נראה דכוונת הרמב"ם דאין לקרובים היכולת לשחרר את העבד ע"י נתינת כסף.⁶¹¹

footnotes:
⁶¹¹ וכן איתא בלחם משנה (פרק ב מהלכות עבדים הל"ד) דהביא דברי הכס"מ והעיר עליו וז"ל ולא ידעתי למה פירש בדברי רבינו ז"ל דמ"ש אין הקרובים פודים אותו ר"ל דאין חייבים לפדותו משמע דאית ליה דפודין אפילו בע"כ דאדון ואמאי לא נפרש דברי רבינו ז"ל דר"ל ואין הקרובים פודין אותו אפי' אם רצו בע"כ דאדון דמשמע דנמכר לעכו"ם דפודין אותו אפי' בע"כ דאדון עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:6
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:6)

ב
**גרעון כסף ע"י אחרים מדעת האדון**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:7
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:7)

**ועיין** במנחת חינוך (מצוה מב סק"ד) דביאר דהא דרבי סבור דאין דין גאולת קרובים חל בנמכר לישראל הוא רק היכא דהגאולה נעשית בע"כ דאדון, אבל מדעתיה דאדון אזי אפשר לשחררו בנתינת כסף ע"י אחרים, וז"ל ופשוט דדוקא בתורת גרעון אינו נגאל בקרובים ואינו לוה דהיינו בע"כ דהאדון אבל אם הוא ברצון האדון עמש"ל דזה אינו בתורת גרעון רק לא גרע מעבד כנעני א"כ בודאי יוצא לחירות ואסור בש"כ וז"פ עכ"ל.⁶¹² ומבואר בדבריו דהמקור לזה דנתינת כסף ע"י אחר מדעת האדון מהני הוא משחרור עבד כנעני, דהרי עבד עברי אינו גרוע מעבד כנעני.

footnotes:
⁶¹² וכן איתא במאירי (ד"ה כבר ביארנו) וז"ל אבל נמכר לישראל אין קרובים יכולין לפדותו על כרחו של לוקח או של עבד עכ"ל. ומשמע להדיא דמדעת האדון והעבד, נתינת מעות דאחר מועיל לשחררו.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:8
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:8)

**אבל** לכאורה אפשר לדחות את ראיית המנ"ח משחרור עבד כנעני. דהרי עבד כנעני הוי ממונו דהאדון כמו שורו וחמורו ולכן שפיר מובן דמדעת האדון, העבד יוצא לחירות ע"י ממון דאחר. אבל עבד עברי אינו באמת הממון של האדון, ולכן כל הדין דשחרור ע"י כסף הוי חידוש התורה. וא"כ יתכן דאין בו אלא חידושו ורק העבד עברי יכול לשחרר את עצמו ע"י נתינת כסף לאדון, אבל קרוב או אדם אחר אינו יכול אם אין מקור לכך.⁶¹³

footnotes:
⁶¹³ והשווה למ"ש רבינו זצ"ל לעיל (דף יד: משנה הנרצע נקנה ברציעה) לגבי יציאה בכסף לנרצע. ועוד י"ל דגאולת אחר חלה בע"כ כדי שלא יטמע בין העכו"ם משא"כ בע"ע.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:9
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:9)

**אמנם** לכאורה יש עוד טעם לומר דאדם אחר יכול לגאול את העבד עברי מדעת האדון. דהרי הבאנו לעיל (דף ב. תוד"ה בפרוטה, אות ב' ודף יד: בענין גרעון כסף אות ג') את המחלקות בין ר"ת והרי"ד לגבי דין גרעון כסף היכא דהעבד נקנה בשטר. וביארנו דלפי ר"ת גרעון כסף הוי דין פריעת חוב דהעבד לאדון דהוי בע"ח. ולפי"ז כשקרוב או אדם אחר נותן כסף לאדון כדי לשחרר את העבד עברי, יש לדון ע"פ הסוגיא דפריעת בע"ח של חבירו. ובדיני פריעת חוב דאחר, לכאורה יש לחלק בין היכא דהוי מדעת המלוה או בע"כ, וגם היכא דהוי מדעת הלוה או בע"כ. דמצד המלוה, לכאורה פשיטא דאדם אחר אינו יכול לכפות את המלוה לקבל כסף בעד חוב דלוה, דהרי האדם האחר אינו בע"ד דמלוה כלל. אלא, ברור דפריעת חוב לבע"ח ע"י אחר מהני רק אם הבע"ח מקבלו מדעתו.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:10
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:10)

**ולגבי** פריעת חוב דאחר שלא מדעת הלוה מצינו דנחלקו התנאים במשנה (כתובות קז:) האם הלוה חייב לשלם את האדם השלישי דפרע את חובו, וז"ל מי שהלך למדינת הים, ועמד אחד ופירנס את אשתו, חנן אומר איבד את מעותיו, נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול עכ"ל. ולכאורה כל המחלוקת היא לגבי תביעת האחר על הלוה, אבל משמע דהלוה עצמו נפטר מחובו למלוה ע"י האחר. ויש לעיין האם זה משום דפריעת האחר באמת נחשבת כפריעת החוב ע"פ דין ועכשיו אין עוד חלות חוב, או"ד דעצם החוב נשאר אבל הבע"ח אינו יכול לתבוע את הלוה כדי לגבות פעם שנייה כל זמן דקיבל את הסכום דהחוב. אבל אם לאחר זמן הבע"ח רוצה להחזיר את הממון למי ששילם לו, אזי הוא יכול לחזור ולגבות מהלוה עצמו.⁶¹⁴ ויתכן דבזה נחלקו חנן והחכמים. דלפי החכמים הלוה חייב לשלם למי שפרע את החוב, לכאורה פשיטא דהחוב דהלוה מסולק לגמרי ואין לו עוד חיוב למלוה. אבל חנן דנקט דהלוה אינו חייב לשלם לאדם דפרע את חובו, יתכן דהטעם הוא משום דס"ל דהלוה בעצם עדיין חייב לשלם למלוה אלא דבפועל המלוה אינו יכול לגבות ממנו מכיון דהוא כבר קיבל את הממון מאדם אחר. אבל מכיון דיש אפשרות בעתיד דהלוה יהיה חייב לשלם למלוה, הלוה פטור מלשלם לאדם מן השוק דפרע בעדו.

footnotes:
⁶¹⁴ והשווה לדברי רבינו זצ"ל ברשימות שיעורים לב"ק (ט. תוד"ה ורב) דחילק שם בין תשלומי ערב דהוי חלות פרעון, לתשלומין דאדם אחר דאינו חלות פרעון חוב.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:11
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:11)

**אבל** לכאורה כל הספק הזה האם נתינת מעות ע"י אחר הוי חלות שם פרעון או לא, הוא רק היכא דהפרעון הוי שלא מדעת הלוה. אבל אם הלוה רוצה שהאדם מן השוק ישלם בעדו, אזי פשיטא דיש על זה חלות שם פרעון ואין למלוה עוד אפשרות לגבות מן הלוה עצמו.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:12
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:12)

**ולפי** כל זה ניתן לחזור לסוגיא דידן בדין שחרור עבד עברי דנמכר לישראל ע"י נתינת כסף דאחרים לאדון. דהנה אם שחרור ע"י כסף הוי חלות פריעת חוב אזי הדין תלוי באם יש לנתינה דאחר חלות שם פריעת חוב. ולפי הנ"ל י"ל דזה תלוי בדעת העבד דחייב הממון או השירות לאדון. דאם האחר נתן את הכסף לאדון מדעת העבד והוא רוצה לצאת לחירות, אזי מתסבר דיש לזה חלות שם פריעת חוב והעבד יוצא לחירות. אבל אם העבד אינו יודע דהאדם השלישי נותן את הממון בעדו לאדון, או אם הוא אינו רוצה לצאת לחירות, אזי לכאורה הדין תלוי במחלוקת התנאים בין חנן והחכמים. דלפי חנן אין נתינת אחר חלות פריעת חוב אלא דיש דין בהלוואה דנתינת ממון דאחר מונע את המלוה מלגבות את החוב מהלוה, וא"כ אין לנתינה דאחר שום משמעות לגבי שחרור עבד עברי. אבל לפי החכמים, יש לנתינה דאחר חלות שם פריעת חוב ולכן י"ל דנתינה דאחר מדעת האדון משחרר את העבד אע"פ דהנתינה לא היתה מדעת העבד. וא"כ אפשר לנקוט כמו המנחת חינוך דנתינה דאחר מועיל בעבד עברי, אבל לא מטעמיה. דלפי המנ"ח הא נתינת מעות ע"י אחר מהני בעבד עברי נלמד מהדין בעבד כנעני, ולפי הנ"ל אפשר לבאר ששחרור ע"י נתינת מעות דאחר חל מדין פריעת חוב.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:13
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:13)

**וי"ל** דאפי' לחנן דהאדם מן השוק הניח את מעותיו על קרן הצבי, עדיין יתכן דנתינת האחר הוי חלות פרעון חוב. דהרי אע"פ דיש חלות פריעות חוב מ"מ ניתן לומר דהלוה פטור מלשלם כי הלוה טוען דאילו האדם מן השוק לא שילם הוא (הלוה) היה מפייס את הבע"ח ובסופו של דבר לא היה פורע כלל.⁶¹⁵ ולפי"ז אין להוכיח משיטת חנן דאין חלות פרעון חוב באדם אחר, וא"כ גם לפי חנן אדם מן השוק יכול לשחרר עבד עברי ע"י נתינת כסף לאדון, אפי' שלא מדעת העבד עצמו.

footnotes:
⁶¹⁵ ועיין בזה בתוס' נדרים (לג: ד"ה חנן).


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:14
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:14)

**גמ'. דתניא לא יגאל באלה ר' יוסי הגלילי אומר באלה לשחרור בשאר כל אדם לשעבוד, ר"ע אומר באלה לשעבוד בשאר כל אדם לשחרור.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:15
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 15b:15](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/15b:15)

**לפי** ר' יוסי הגלילי ור"ע יש אפשרות דאדם קונה עבד עברי מעכו"ם לשם עבדות. ולכאורה צ"ע דהרי יש דין דאין מוכרין וקונין עבד עברי כדמבואר ברמב"ם (פרק ד מהלכות עבדים הל"י) וז"ל יתר על אותן הדרכים שקונה בהן עצמה כעבד עברי אין האדון יכול למכור אמה העבריה ולא ליתנה לאיש אחר בין רחוק בין קרוב ואם מכר או נתן לא עשה כלום שנאמר לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה, וכן עבד עברי לא יכול למכרו לאחר ולא ליתנו וכו' עכ"ל. וכן איתא ברש"י עה"ת (שמות פרק כא פסוק ח ד"ה לעם נכרי). וא"כ היאך הקרוב או האדם האחר יכול לקנות עבד עברי מהעכו"ם. וצ"ל דיש גזה"כ מיוחדת ד"באלה" דעבד עברי נקנה מעכו"ם לשם עבדות.⁶¹⁶

footnotes:
⁶¹⁶ לכאורה יש לחלק דגאולת עבד עברי הנמכר לעכו"ם מהווה מצוה עם דינים משלה ואין לדמותה כלל לע"ע הנמכר לישראל דא"א למוכרו לישראל אחר דאין כאן מצות גאולה וחלות שם גאולה כלל אלא מכירה בעלמא דא"א לעשות בעבד עברי דעלמא.