## Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 17b

###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:1
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:1)

**גמ'. אמר רבא דבר תורה עובד כוכבים יורש את אביו, שנאמר וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו, מכלל דאית ליה יורשים.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:2
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:2)

**עיין** בשיעורים לעיל (יד: ד"ה ואידך ועבדך לך ולא ליורש) דהבאנו דהמנחת חינוך נסתפק האם הדין דעבד עברי עובד את הבן הוי מדיני ירושה או דהוי הלכה מחודשת בפנ"ע. ולכאורה אפשר להוכיח מהגמ' דידן דהוי מדין ירושה. דהרי הגמ' קבעה דהדין דעבד עברי עובד את הבן אינו קיים באדון עובד כוכבים. ורבא דייק מזה דרק בעבד עברי אין דין ירושה בעובד כוכבים אבל בשאר נכסים יש ירושה בעכו"ם. ולכאורה כל זה שפיר מובן אם הדין הראשון דעבד עברי עובד את הבן הוי מדין ירושה, דאזי ניתן ללמוד מכאן לדיני ירושה בעלמא לגבי עכו"ם. אבל אם הדין דעבד עברי עובד את הבן אינו מדיני ירושה אלא מדין חדש, אזי קשה להבין היאך רבא יכול ללמוד מזה דיש גזה"כ דהדין הזה אינו קיים בעכו"ם דבדרך כלל יש ירושה בעכו"ם. דהרי לכאורה כל הלימוד שייך אך ורק לדיני עבד עברי דמופקע מירושה ועובד את בן האדון ישראל מדין אחר, וצ"ע.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:3
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:3)

**תוד"ה חליפי.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:4
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:4)

**התוס'** ס"ל דאם אמרינן דירושת הגר הוי מדאורייתא והחלוקה חלה מדין ברירה אזי לא חלה חלות שם חליפי ע"ז על החלק שמגיע לגר. והסברא בזה הוא דחליפי ע"ז פירושו דמי מכירת ע"ז או חפץ דהוי תמורת ע"ז. ובשלמא אם אין ברירה אזי החלק שמגיע לגר הוי תמורת החלק שמגיע לגוי, אבל אם יש ברירה אזי אין תמורה ומכירה כלל בחלוקה אלא כל מה שהגר מקבל הוברר דזה הוי חלקו. אבל לכאורה אפשר לדחות ולומר דאפי' אם החלוקה הוי מדין ברירה עדיין הדין דחליפי ע"ז חל על מה שמגיע לגר. דהרי י"ל דאין חלות חליפי ע"ז תלויה במכירה או תמורה אלא דדין חליפי ע"ז חל כל פעם שיש חלוקה. וא"כ אפי' לפי המ"ד יש ברירה, מ"מ כיון דהגר קיבל חלק מסויים של נכסי האב, כל מה דהוא קיבל נחשב כחליפי החלק דהוא לא קיבל וחל ביה הדין דחליפי ע"ז. וזה בודאי נכון לפי שיטת הגר"ח זצ"ל דאפי' למ"ד יש ברירה לפני החלוקה אמרינן דיד שניהם שוה בכל הירושה.⁶⁵³ דהרי לפי"ז יוצא דאע"פ דאחרי החלוקה כל אחד נחשב כיורש בחלקו ולא כלוקח, מ"מ מסתבר דחלק כל אחד נחשב כחליפי החלק השני.

footnotes:
⁶⁵³ עיין במש"כ הגר"ח זצ"ל בחידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם (פרק ב מהלכות שכנים הלי"א) וז"ל להך מ"ד דיש ברירה, הרי אי אפשר לומר דהוברר הדבר דכל אחד היה צריך לירש אותו חלק שנטל, דהרי זה פשיטא דאינו, דהרי ברור דכל אחד יש לו כח ירושה על כל מקצת ומקצת, ואיך נימא דכח ירושתו של זה היינו רק על אותו חלק שנטל, וכן כחו של השני על חלק השני דוקא, אלא ודאי דהכי פירושו דיש ברירה דזה החלק שנוטל יהיה שלו מדין ירושה, והוי הדין דכל אחד ואחד כל מה שנוטל יהיה עליו דין יורש. ולפי זה הרי לא שייך דינא דיש ברירה אלא אחר שזכה כל אחד בחלקו, דאז אמרינן דהוברר הדבר דהוא יורש על זה החלק, אבל קודם שזכה כל אחד בחלקו הרי פשיטא דיד שניהם שוה בכל הירושה עכ"ל. וגם השווה לחידושי הגר"ח על הש"ס (תמורה ל. בענין מחיר כלב).


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:5
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:5)

**תוד"ה חליפי. בא"ד. דאם כן אפילו באו לרשותו נמי יהא מותר מהאי טעמא.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:6
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:6)

**התוס'** נקטו דאם אמרינן יש ברירה אזי אפי' אם החלוקה קרה לאחר שבא ברשותו עדיין חל הדין דברירה ולא חל הדין דחליפי ע"ז. ולכאורה זה תמוה דהרי לאחר שבא הע"ז לרשות הגר הוא קונה אותו לגמרי ועכשיו הוא מוכר אותו לגוי, והיאך שייך כאן ברירה.⁶⁵⁴ ובאמת התוס' בע"ז (סד: ד"ה תניא נמי הכי) ותוס' הרא"ש כאן (ד"ה ואי ס"ד) לא אמרו דברירה היה מועיל בירושה אחרי דבא ברשותו, אלא דברירה מועיל להתיר את חלק הגר במקרה הבא בברייתא דהיינו היכא דנשתתפו. כלומר דאיתא בברייתא, וז"ל בד"א שירשו אבל נשתתפו אסור עכ"ל, והתוס' בע"ז העירו דאם הברייתא נקטה דיש ברירה אזי גם בנשתתפו היינו אומרים דחלק הגר מותר. ומשמע מלשון התוס' בע"ז ותוס' הרא"ש דחלקו על התוס' שבסוגיין ונקטו דיש ברירה אינו מועיל להתיר את חלק הגר היכא דהירושה כבר בא ברשותו.

footnotes:
⁶⁵⁴ וכן הקשה הפנ"י כאן (ד"ה חליפי ע"ז). אך לכאורה התירוץ לקושיא זו הוא שבא ברשותו אינו צריך להיות בתורת קנין וחלוקה ואה"נ אם יעשה חלוקה למ"ד יש ברירה יהיה מותר ואינו חליפי ע"ז ודו"ק. וכ"ז לתוס' דידן אך לא אליבא דתוס' בע"ז וכדביאר רבינו זצ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:7
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:7)

**לא קשיא כאן שהורתו ולידתו שלא בקדושה וכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:8
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:8)

**מבואר** בגמ' דמי שהורתו לא היתה בקדושה ולידתו בקדושה אינו יורש את אביו מעיקר הדין. וכל זה לגבי ירושת האב. אבל לגבי ירושת האם מצינו לבעלי התוס' דיתכן דהוא יורש את אמו מדאורייתא. דעיין בתוס' בסנהדרין (סח: ד"ה קטן) דנסתפקו בזה וז"ל כגון שנתגיירה אמו כשהיא מעוברת כדאמרי' בפרק הערל (יבמות דף עח. ושם) אשת עובד כוכבים מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה ואפשר השתא דאחרי כן יורש את אמו עכ"ל. ובתוס' בכתובות (יא. ד"ה מטבילין) נקטו דבודאי הוא יורש את אמו, וז"ל משכחת לה גר קטן מן התורה במעוברת שנתגיירה כדאמרי' בפרק הערל (יבמות דף עח. ושם) עובדת כוכבים מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה והוי גר מן התורה דישראל גמור הוא ואית ליה ממון מן התורה כגון שירש את אמו עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:9
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 17b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/17b:9)

**ונראה** לבאר את התוס' בכתובות דסבורים דמי שהורתו לא היתה בקדושה ולידתו בקדושה יורש את אמו דבר תורה על פי הברייתא ביבמות (צז:) וז"ל שני אחים תאומים גרים, וכן משוחררים לא חולצין ולא מייבמין ואין חייבין משום אשת אח, היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מייבמין אבל חייבין משום אשת אח, היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראלים לכל דבריהן עכ"ל. ומבואר מזה דיש דין שאר בשר ואיסורי עריות לשני האחין דהורתן לא היו בקדושה אבל לידתן בקדושה. ומזה למדו התוס' בכתובות דבן כזה גם יורש את אמו דבר תורה.⁶⁵⁵ ולגבי התוס' בסנהדרין דנסתפקו בדין הזה, נראה לבאר דאע"פ דמבואר מהגמ' ביבמות דיש דין דשאר בשר בלידתן בקדושה, אבל יתכן דזה אינו סגי לירושה דאינו תלוי בשאר בשר אלא בדין משפחה.⁶⁵⁶

footnotes:
⁶⁵⁵ ועיין ברש"ש על התוס' שם דגם ציין לסוגיא דאחים תאומים כמקור לשיטת התוס'.
⁶⁵⁶ וע"ע בזה ברשימות שיעורים ליבמות (כב. תוד"ה שניות).