## Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 59b

###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:1
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:1)

**גמ'. דלא אתי דיבור ומבטל מעשה.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:2
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:2)

**איתא** בנדרים (כט:) דאפי' לר' יוחנן דסבור דהיא יכולה לחזור תוך ל' יום, בהקדש לאחר ל' אינו יכול לחזור בו, וז"ל הניחא למ"ד אינה חוזרת, אלא למ"ד חוזרת מאי איכא למימר, אפי' למ"ד התם חוזרת הכא שאני דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט עכ"ל. ונראה לבאר את תירוץ הגמ' דאמירתו לגבוה בג' אופנים:


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:3
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:3)

**א)** מבואר בסוגיא דידן דר' יוחנן סבור דאתי דיבור ומבטל דיבור, אבל מודה דאם נשלם המעשה מיד אזי אין דיבור מבטל מעשה. וקנין לאחר ל' נחשב כדיבור עד דנשלם מעשה הקנין לאחר ל'. אמנם בהקדש, מכיון דאמריתו לגבוה כמסירתו להדיוט, הרי זה נחשב כאילו נשלם כל מעשה הקנין ורק הוי מחוסר זמן עד לחלות ולכן אינו יכול לחזור בו. אמנם לפי זה יש לעיין בשיטת הרמב"ם בנוגע לתנאי ד"מעכשיו" דכבר נשלם המעשה ורק דיש לו כח לבטלו ע"י אי-קיום התנאי (עיין בזה בשיעורים לקמן סא. בענין תנאי וטעות אות ג'). ולכאורה צ"ע דהרי לפי מה דייסדנו כאן דכל היכא דהמעשה נשלם אזי אפי' ר' יוחנן מודה דאי אפשר לבטל את המעשה, אזי היאך אפשר לבטל תנאי דמעכשיו ע"י אי-קיום את התנאי. וצ"ל דיש דין מיוחד בתנאים דמכיון דחלות המעשה הוי בספק, יש לו זכות לחזור בו ולבטל את המעשה.²³

footnotes:
²³ ועיין בשיעורים לקמן דרבינו זצ"ל ביאר דאי-קיום התנאי מבטל את המעשה מדין טעות ולא מדין תנאי.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:4
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:4)

**ב)** הרא"ש (נדרים כט:) ביאר וז"ל שאני הכא דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. וחייב לקיים דבריו כאילו נדר דכתיב (דברים כג) מוצא שפתיך תשמור ולא מצי למיהדר ביה עכ"ל. כלומר, דבהלכות אתי דיבור ומבטל דיבור אין חילוק בין קנין להקדש לבין קנין להדיוט, אלא דבהקדש חל איסור נדר בחזרה ומפני כך הוא אינו יכול לחזור בו.²⁴

footnotes:
²⁴ ר"ל דקנין הקדש תלוי בדין הנדר.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:5
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:5)

**ג)** הר"ן (סוף כט:) כתב דאמירתו לגבוה נחשב כאילו אמר מעכשיו, וז"ל דכי אמרי' כמסירתו להדיוט בקנין ממש של הדיוט קאמר וכמ"ד מעכשיו ולאחר שלשים יום דמי כלומר דלא מצי הדר ביה והיינו דמחדשין השתא דמעיקרא נמי הוה סבירא לן דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט עכ"ל. אמנם עיין בהמשך הר"ן (ל.) דהביא מהרשב"א דרק לפי פר פדא אינו יכול לחזור בהקדש לאחר ל', אמנם שאר האמוראים חולקים עליו וסבורים דאפשר לחזור גם בהקדש.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:6
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:6)

**גמ'. אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שקדם בעל הבית ותרם את כריו, דהוה ליה מעשה.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:7
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:7)

**ונראה** לבאר את דחיית רבא לפי ריש לקיש בב' אופנים: א) הפרשת תרומה דהבעלים מבטל את מעשה דמינוי שליחות שלו, ב) מכיון דהבעלים כבר תרם את הכרי אין עוד מקום לשליח לתרום ולכן מה שתרם אין תרומתו תרומה. ונ"מ בין הפירושים האלו הוא היכא דהבעלים שאל על הרמתו ועוקר את חלות התרומה שלו למפרע. דלפי הפירוש השני מכיון דנתברר דהכרי עדיין טבל אזי השליח יכול לתרום. אמנם לפי הביאור הראשון דהפרשת הבעלים הוי מעשה דביטול השליחות, אזי אע"פ דחלות התרומה של הבעלים כבר נעקר למפרע, מ"מ יתכן דעדיין נחשב כעיקרת שליחות ע"י מעשה. אבל גם יתכן דהשאלה עוקרת את מעשה ההפרשה לגמרי ולכן אין כאן מעשה דביטול שליחות.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:8
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:8)

**גמ'. רב ששת אמר אינו חוזר ומגרש בו.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:9
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:9](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:9)

**לפי** רב ששת הבעל יכול לבטל את חלות הלשמה דהגט. והביאור בזה הוא, דרב ששת סבור דלשמה אינו רק דין במעשה כתיבת הגט דא"כ אין דבר לבטל אחרי הכתיבה, אלא דלשמה הוי חלות דחלה בגט עצמו דעומד לגרש בו, ולכן עדיין קיימת הלשמה אחרי הכתיבה וניתן לבטלו. ונראה דזה דומה לשיטת ר' ירמיה (גיטין פו:) דנקט דלפי רבי אליעזר דעדי מסירה כרתי דצריך לא רק כתיבה לשמה אלא גם נתינה לשמה, דהיינו לצרף את הכתיבה לנתינה דעצם הגט עומד לשם גירושין.²⁵

footnotes:
²⁵ אמנם עיין בריטב"א (ד"ה וקיימא לן) דביאר בדעת רב נחמן דחוזר ומגרש בו וז"ל אלמא לא אתי דיבור דביטול הגט ומבטל דיבור ראשון שאמר לעדים לכתבו ולחתמו כראוי עכ"ל. ומשמע מדבריו דלפי רב ששת אינו חוזר ומגרש בו מפני דאתי דיבור ומבטל את הדיבור הראשון של הבעל לכתוב את הגט לשמה. ונראה מזה דנקט דהביטול חל למפרע כצד א' דספיקת רבינו זצ"ל לעיל (נט. ד"ה לא בא אחר וקידשה) וא"כ אין צריך לחדש כמו רבינו זצ"ל דאפשר לבטל את הדין לשמה מכאן ולהבא אחרי כתיבה כראוי.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:10
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:10](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:10)

**ועיין** בתוס' גיטין (לב: ד"ה התם) דבסוף דבריהם נקטו בדעת רב נחמן דרק לאחר החתימה אי אפשר לבטל את הלשמה שבגט, אמנם אחרי הכתיבה עד דנחתם אפשר לבטלו. ולכאורה צ"ב, דבשלמא אם אפשר לבטל את הלשמה שבגט עד הנתינה, הסברא הוא דחלות דלשמה בחפצא דגט לא נגמרה עד הנתינה. וגם מובן הדעה ברב נחמן דאי אפשר לבטל את הלשמה שבכתיבה כלל, דהרי מעשה כתיבה לשמה נגמרה בכתיבת האותיות ואין חלות לשמה בגט עצמו דניתן לבטל. וזה כמו בספר תורה דאי אפשר לבטל את הלשמה שבכתיבת האותיות אחרי הכתיבה. אמנם שיטת התוס' שם לכאורה אינה מובנת דהרי למה אפשר לבטל את הלשמה אחרי הכתיבה עד החתימה.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:11
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:11](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:11)

**ונראה** דס"ל דחל חלות שם גט רק בשעה דהוי שטר בשעת החתימה. ולכן לפני החתימה, דהיינו קודם דחל בו חלות שם גט, אפשר לבטל את הלשמה שבכתיבה.²⁶ משא"כ לגבי ספר תורה דכל אות דנכתב לשמה חלה בו קדושה מיד עם כתיבתו, ולכן אין אפשרות לבטל את הלשמה אחרי הכתיבה.

footnotes:
²⁶ וע"ע בזה בשיעורי הרב לגיטין (לב. אות א).


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:12
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:12](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:12)

**גמ'. והילכתא כוותיה דר"י ואפילו בקמייתא.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:13
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:13](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:13)

**עיין** בריטב"א (ד"ה וקיימא לן, וגם לעיל נט. ד"ה והא דפריך) דהביא מרבו דתמיד היה פשיטא גם לר' יוחנן וגם לר"ל דהבעל יכול לבטל שליחות דגט בפני השליח. אלא כל הדיון בגמ' בנוגע לדין אתי דיבור ומבטל דיבור או לא קאי רק כשהביטול הוא שלא בפני השליח. ונראה לבאר דבפני השליח לא צריך לחלות שם ביטול אלא הוי דין חזרה בעלמא דכדי להמשיך בשליחותו השליח צריך את הדעת והתמיכה של המשלח שיכול לעוקרו בפניו. אמנם שלא בפני השליח צריך חלות דין ביטול דחל מחמת דאתי דיבור ומבטל דיבור ולכן פליגי ר' יוחנן ור"ל. ובאופן דומה, התוס' בגיטין (לג. ד"ה רבי) כתבו דבפני השליח לא צריך ב' עדים לקיום הדבר, אמנם שלא בפני השליח צריך ב' עדי קיום לבטל את השליחות.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:14
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 59b:14](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/59b:14)

**אבל** לכאורה צ"ב בלשון הריטב"א בשם רבו (נט. ד"ה והא דפריך) וז"ל והא דפריך משולח גט ופריק שאני התם וכו' אומר מורי נר"ו דבדין הוא דמצי לשנויי ליה דשאני ביטול שליחות בפניו של שליח דכיון שהוא אומר לו שאינו רוצה בשליחותו היאך יעשנו בעל כרחו ומאיזה טעם לא יוכל הלה לחזור בו ובמה זכה השליח עכ"ל. דהיינו, דהמשלח יכול לחזור בו מכיון דהשליח ממונה לגרום חלות מסויימת והחלות הזאת אינה יכולה לחול בע"כ דהמשלח. ולכאורה קשה דהרי הסברא הזאת שייך בכל מקרה - בין בפני השליח ובין שלא בפני השליח - וא"כ למה בביטול שלא בפני השליח צריך חלות דין ביטול דחל מחמת דאתי דיבור ומבטל דיבור, וצ"ע.