## Reshimot Shiurim on Kiddushin Daf 60a

###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:1
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:1](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:1)

**גמ'. עולא אמר רבי יוחנן אפי' מאה תופסין בה.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:2
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:2](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:2)

**יש** להסתפק לפי ר' יוחנן האם הוא חידש דחל תוך הזמן חלות אישות מיוחדת דהיא קלושה באיכותה בדומה לאישות דשפחה חרופה דאינה אישות גמורה, וזהו הטעם דקידושי מאה תופסין בה דהרי אין חלות האישות הקלושה דהראשון מונעת קידושין אחרים מלחול, או"ד לפי ר' יוחנן חל חלות קידושין גמורין עם כל אחד אלא דיש שיור בכמות הקידושין להשאיר מקום לתפיסת קידושין דשני. ועיין ברשב"א (ד"ה ר' יוחנן) דלכאורה משמע קצת כצד השני, וז"ל מדקאמר תופסין בה תפיסה גמורה קאמר וצריכה גט דבר תורה מכולן וכטעמא דמפרש רב משרשיא דשוו נפשייהו כשרגא דליבני וכל חד וחד רווחא לחבריה שבק עכ"ל. ונראה דיש נ"מ האם היא חייבת מיתה אם זינתה באדם אחר, דלפי הצד הראשון דהוי אישות לקויה כמו שפחה חרופה אזי בודאי אין חיוב מיתה, אמנם לפי הרשב"א יתכן דהיא חייבת מיתה על זנות.²⁷

footnotes:
²⁷ עיין במנחת חינוך (מצוה לה סק"ז) דנסתפק בזה. אך אם יש חיוב מיתה מקידושי הראשון ומ"מ קידושי השני חלין מוכח דאין אשת איש ערוה מחמת חיוב מיתה אלא דקנין הראשון מונע קידושי השני, וכאן הראשון לא קנתה בקנין גמור.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:3
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:3](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:3)

**ועוד** נחלקו הראשונים מה הדין היכא דהשני לא אמר מעכשיו ולאחר עשרים יום אלא דאמר מעכשיו ולאחר מ' יום, דהיינו דקבע סוף זמן החלות להיות אחרי סוף זמן דהמקדש הראשון. דהרי הרמב"ם (פרק ז מהלכות אישות הלי"ב) הביא את סדר של הגמ' ומשמע דרק בסדר הזה מהני אבל אם השני קידשה מעכשיו ולאחר מ' יום דהיא אינה מקודשת לו כלל. מאידך הרשב"א (ד"ה ולר' יוחנן) סבור דאין לחלק בין המקרים, וז"ל ולר' יוחנן דאמר קדושי מאה תופסין בה לא שנא אמר שני מעכשיו ולאחר עשרים שהוא קודם לזמן הראשון ול"ש אם אמר מעכשיו ולאחר מ' שהוא לאחר זמנו של ראשון דהא רווחא שבק קמא לכל מאן דמקדש לה תוך ל' יום בין דמקדש לה קדושין גמורין מעכשו בין מקדש לה מעכשו ולאחר זמן עכ"ל. ונראה לבאר דהרשב"א אזיל לשיטתו דקידושי מאה תופסין בה חל מדין שיור בקידושין ולכן לא שנא אם קידושי השני ראויים לחול תוך הזמן דהראשון או לאחר הזמן דהראשון. מאידך הרמב"ם סבור דקידושי מאה תופסין בה מכיון דהחלות מתחילה מעכשיו ורק נגמרת לאחר זמן ולכן עכשיו חלה חלות אישות קלושה.²⁸ ולפי"ז מובן דהשני אינו יכול להתחיל את חלות הקידושין שלו אם הוא קובע מראש דהחלות שלו רק תיגמר אחרי דהיא כבר מקדושת גמורה לראשון (בסוף שלושים יום).

footnotes:
²⁸ ולכאורה זה כמו שיטת התוס' (ד"ה אפי' מאה) וז"ל פירוש דהא קונין ומשיירים שהרי המקדש ר"ל מעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יום יגמרו עכ"ל.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:4
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:4](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:4)

**משנה. ע"מ שיש לי מאתים זוז.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:5
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:5](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:5)

**עיין** לקמן (סא. בענין תנאי וטעות, אות ד) דהבאנו את שיטת הרמב"ן דכל תנאי לשעבר או שבהווה אינו צריך משפטי התנאים בגלל דאינו חלות שם תנאי אלא הוי חלות דין טעות. וא"כ צ"ב למה המשנה כללה את המקרה ד"על מנת שיש לי מאתים זוז" דחל מדין טעות עם התנאי ד"אם אתן לך מאתים זוז" דהוי תנאי דעלמא.


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:6
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:6](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:6)

**רש"י ד"ה לרב יהודה הוו קידושי שני קדושין שהרי הראשון לא נתכוון לקדשה בפרוטה אלא במאתים זוז.**


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:7
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:7](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:7)

**קשה** להבין את דברי רש"י דהרי למה כתב דהמאתים זוז הוי כסף הקידושין, הרי הפרוטה שנתן בתחילה הוי כסף הקידושין והמאתים זוז רק הוי קיום התנאי. וכן הקשה המהרש"א (ד"ה לרב יהודה). ונראה לבאר ע"פ מה דביארנו לעיל (נט. ד"ה רב ושמואל) ביסוד דקידושין בשכירות כמו רקוד לפני וכדומה הוא דהחוב עצמו הופך להיות כסף הקידושין והיא מתקדשת בתמורת החוב. כלומר, דבסוף השכירות היא חייבת לו והיא צריכה לבחור מה לעשות לגבי החיוב, דהיא יכולה להתקדש לו במקום החיוב, או לשלם לו את הכסף. וי"ל דה"ה בכל כסף קידושין, דהיינו דכשהוא נותן לה כסף לשם קידושין הכסף הזה מחיל עליה חוב והיא חייבת או להתקדש במקומו או להחזיר את הכסף. ולפי"ז בכל קידושין בעצם היא בוחרת בקידושין במקום חוב דחל עליה כשהיא קיבלה כסף מהמקדש.²⁹ וא"כ י"ל דאע"פ דהמאתים זוז מתחיל כקיום התנאי ולא ככסף קידושין עצמו, מ"מ מכיון דהוא נותן לה את הכסף כחלק של קיום הקידושין והם מחייבים אותה או להתקדש או להחזיר לו את הכסף, חל על המאתים הזוז האלו חלות שם כסף קידושין דהרי גם הם גורמים לה חיוב.

footnotes:
²⁹ והשווה לדברי רבינו בקנין כסף דעלמא ברשימות שיעורים (ב"ק ע: ד"ה וכיון).


###### Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:8
[Reshimot Shiurim on Kiddushin 60a:8](https://torahapp.org/share/book/Reshimot%20Shiurim%20on%20Kiddushin/r/60a:8)

**ולפי"ז** יש לבאר נמי את שיטת הרמב"ם דנתינת כסף קידושין ע"מ להחזיר אינו חל מדאורייתא (פרק ה מהלכות אישות הלכ"ד). ונראה דבקידושי כסף נתינת הכסף עצמו אינו מחיל את הקידושין אלא דהכסף גורם לה חיוב דהיא יכולה להתקדש לו במקומה או להחזיר לו את הכסף. וכשהיא מקבלת כסף במתנה ע"מ להחזיר לא חל עליה אותה חלות התחייבות דהיא יכולה להתקדש בתמורתה.³⁰

footnotes:
³⁰ השווה לשיעורים לעיל (ג. בענין חליפין בקידושין אות ד', ודף ו: ד"ה אלא אמר רב אשי).